אפרת בן צור בביט
אז הייתי בהופעה של אפרת בן צור. גיליתי שהיא באמת משהו מיוחד, כי הקסם נשאר ולא איכזב. הפעם כבר הכרתי את השירים, ורק נותר לי לבחון עד כמה ההתחברות אמיתית. ההופעה נערכה הפעם בבר של המועדון ולא באולם עצמו. זה איזה שהוא ליין מבורך של הופעות בבר שאמורות להיות יותר אינטימיות ולאפשר חיבור בגובה העיניים במקום מגובה הבמה...ולדעתי ממש מוצלח. היא נתנה כמה ביצועים מדהימים במיוחד לשירים מהדיסק האחרון, שרק חזרו ואיששו את העובדה שהוא מדהים וגרמו לי לחזור ולהקשיב בריפיט בעיקר לרצועה הראשונה - "כל יום". באופן כללי השירים שלה נשמעים כמו לקוחים מתוך חלום, במיוחד אלה שיש בהם תיאורי סביבה, כי היא מצליחה לחבר תחושות אישיות לפן הויזואלי כאילו היו יחידה אחת. לפעמים באים מעין צחקוקים ילדותיים חמודים שרק מזכירים את העובדה שהיא בעצם שחקנית, מה שעוזר לה להעביר אנקדוטות באופן חלק. כמו למשל העובדה שניגנה על הקסילופון באמצעות מברג ("טל המורה לפסנתר שלי שכח להביא את המקל"), וגרם המדרגות שמתחתיו עמדו, שהזכיר לה את המקלטים בנהריה בעת קטיושות. אפרת וטל הקדישו את השיר "מפלצת" לברוך בן יצחק לכבוד הדיסק החדש של רוקפור, בנוסף היו "גם הים נסוג" של וולך וביצוע מקסים של "ילדה שרה לנחל". יש הרמוניה מדהימה בין העיבודים והמילים, גם בשירים שלא אפרת כתבה, כמובן שלכך אחראים גם טל הפטר וברוך בן יצחק הנגנים שעושים עבודה נהדרת.
אז הייתי בהופעה של אפרת בן צור. גיליתי שהיא באמת משהו מיוחד, כי הקסם נשאר ולא איכזב. הפעם כבר הכרתי את השירים, ורק נותר לי לבחון עד כמה ההתחברות אמיתית. ההופעה נערכה הפעם בבר של המועדון ולא באולם עצמו. זה איזה שהוא ליין מבורך של הופעות בבר שאמורות להיות יותר אינטימיות ולאפשר חיבור בגובה העיניים במקום מגובה הבמה...ולדעתי ממש מוצלח. היא נתנה כמה ביצועים מדהימים במיוחד לשירים מהדיסק האחרון, שרק חזרו ואיששו את העובדה שהוא מדהים וגרמו לי לחזור ולהקשיב בריפיט בעיקר לרצועה הראשונה - "כל יום". באופן כללי השירים שלה נשמעים כמו לקוחים מתוך חלום, במיוחד אלה שיש בהם תיאורי סביבה, כי היא מצליחה לחבר תחושות אישיות לפן הויזואלי כאילו היו יחידה אחת. לפעמים באים מעין צחקוקים ילדותיים חמודים שרק מזכירים את העובדה שהיא בעצם שחקנית, מה שעוזר לה להעביר אנקדוטות באופן חלק. כמו למשל העובדה שניגנה על הקסילופון באמצעות מברג ("טל המורה לפסנתר שלי שכח להביא את המקל"), וגרם המדרגות שמתחתיו עמדו, שהזכיר לה את המקלטים בנהריה בעת קטיושות. אפרת וטל הקדישו את השיר "מפלצת" לברוך בן יצחק לכבוד הדיסק החדש של רוקפור, בנוסף היו "גם הים נסוג" של וולך וביצוע מקסים של "ילדה שרה לנחל". יש הרמוניה מדהימה בין העיבודים והמילים, גם בשירים שלא אפרת כתבה, כמובן שלכך אחראים גם טל הפטר וברוך בן יצחק הנגנים שעושים עבודה נהדרת.