לא מצאת תשובות? תמשיכי לשאול.
אבל תשאלי שאלות מובנות, לא אמירות כלליות על זעזוע.
אסביר לך גם על השאלות המסוימות שלך, וגם הסבר כללי עקרוני.
דברים צריכים להיקרא בהקשר בו הם נכתבים. וכן, צריך לדעת איזה ספר קוראים ומי כתב אותו, לפני שמבינים מה כתוב בו. לא כל ספר הוא תורה שבע"פ, ולא מכל ספר כל אחד יכול ללמוד כל דבר לגבי היהדות.
למה בזמן מסוים ובארץ מסוימת היה הגיוני שאשה לא תצא מהבית מעל לפעמיים בחודש? כי יש והיו תרבויות רבות מאוד ושונות מאוד בעולם האנושי, ולכן ההנחיה לגבר מסוים היתה רלוונטית לכותב מסוים בזמן מסוים ובאיזור מסוים. מה זה נוגע לך, במדינת ישראל בתקופה שלנו? היום יש לגבר ישראלי הנחיה כזו מטעם היהדות? וודאי שלא. אז למה זה מטריד אותך?
את לא יכולה לנסות לתפוס תרבות שאינך מכירה ומבינה בזמן שאינך שייכת לו, במושגייך היום בתרבותך ובזמנך. לכן זה נתפס אצלך כעיוות ומטריד אותך. אם תביני זאת, תביני שאין לך מה להיות מוטרדת ממשהו שאינך יכולה לתפוס בהבנתך.
בתורה לא כתוב שהאישה והעבד נמצאים באותו מעמד (ושוב נשאלת השאלה איפה קראת את זה?). היהדות מוכיחה שזה לא נכון, בכך שהאשה מברכת כל בוקר: ברוך שלא עשני שפחה, וגם הגבר מברך: ברוך שלא עשני עבד. אז איך יכול להיות שהיא תברך כך, אם היא במעמד של עבד?
זה לא איסור ממש לגבר לעבור בין שתי נשים. אבל זהו דבר שראוי וצריך להיזהר בו, ונכתב בגמרא, במסכת פסחים (דף קיא ע"א). מובא בגמרא שזה מקשה על הבנת הלימוד, ויש אומרים שגורם לשכחה (מסכת הוריות דף יג ע"ב).
הכתוב מדבר על מעבר בין 2 כלבים, 2 דקלים, 2 נשים. אין מדובר על חמורים. ולכן לא נשמע שמי שעובר בין שתי נשים, כאילו עבר בין שני חמורים...
אין פסוקים שרעים לאשה בתורה האלוקית - לא בתורה שבכתב ולא בתורה שבע"פ. יש בה הוראות והסברים. (אם מצאת פסוק ש"רע לאשה", תביאי אותו ספציפית, ואסביר לך את הקשרו, ולמה הוא לא רע לאשה).
לפי היהדות הגבר צריך להיות טוב לאשתו (לא לכל אשה!) לאהוב אותה כגופו ולכבדה יותר מגופו. הובא המקור לכך. לא הבנתי מה השאלה שלך לגבי זה.
סביר מאוד שיש הרבה גברים שלא מקפידים לפנק את נשותיהם ולא אוהבים אותן כגופם. והם יקבלו את גמולם בכל מה שעברו על התורה. אבל מה הבעיה עם התורה, עם היהדות? האם התורה הודיעה שאין גברים שעוברים עליה? ברור שלא. אז איפה את לא רואה היגיון, לא הבנתי.
שימי לב שאת שואלת שאלות לא ברורות, אולי בגלל זה לא קיבלת עד היום תשובות.
את בהחלט לא אמורה לפי התורה היהודית לחשוב "אם נבראתי בשביל הגבר, אז בואו נבטל את קיומי". טוב מאוד שאת לא מסוגלת לכך.
למה את חושבת שאם נבראת בשביל הגבר, להיות לו עזר כנגדו, צריך לבטל את קיומך? אם היה צריך לבטל את קיומך, לשם מה נבראת? נבראת כי לא צריך לבטל את קיומך.
ברגע שתביני את הפרשנויות הלא נכונות שאת נותנת לכל משפט שאת רואה, תביני שאין שום נחיתות בשום אשה ובשום בריאה של האשה.
אגב, למרות שאין לאשה היהודיה שום נחיתות, אלא תפקיד שונה מהגבר, אני דווקא מבינה מאוד איך יש נשים שנוח להן להיות בתפקיד שיש מי שיתפוס אותו כנחות יותר משל מישהו אחר. לדוגמה, אני עובדת כקלדנית באירועים או בבתי משפט, ולידי יושבים שופט או שופטת, או שעל הבמה מופיעים נואמים חשובים או אומנים. אני אוהבת את העבודה שלי, וממש לא נוח לי להיות שופטת או נואם חשוב,] ובטח שלא זמר. אם תקראי לזה תפקיד נחות, הוא מאוד נוח לי. למעשה, התפקיד שלי מאוד חשוב ולא נחות. אבל בכל מקרה, איך שתתפסי אותו - הוא נוח לי מאוד מאוד.
באופן כללי, למעשה את צריכה להבין למה את תופסת דברים שקראת כדברים רעים. למה הפרשנות שלך היא של נחיתות, השפלה, ביטול הקיום ועוד.
אבל עוד לפני כן, אתן לך כלל פשוט שעזר לי להבין את היהדות מצוין - אל תקראי ספרים שעושים לך רע. אל תשמעי הרצאות שעושות לך רע. אל תשמעי מרצים שעושים לך רע. כל זה לא בשבילך. זו לא הדרך שלך להבין את היהדות.
לדוגמה, לי לא היתה בעיה בכלל עם ההגדרות של האשה או הגבר, כי המקום שלי ידוע לי ואין לי שום פרשנות של נחיתות או השפלה. אבל יש לי בעיה עם הגדרת אלוקים כמעניש ועם הגדרות של דין, כי יש לי פרשנויות קשות של שנאה, איבה, התעלמות ובוז - כל מיני פרשנויות שבאו לי מהילדות, מההורים שלי. אז הבנתי שאני לא צריכה לשמוע הרבה מאוד הרצאות שנתפסות בעיני "מאיימות ומפחידות", של רבנים כגון הרב אמנון יצחק ועוד. ואם שמעתי הרצאה כזו, לא לקבל אותה ולא להאמין לה, ולהמשיך לשמוע חומר שמיטיב עם נפשי ועם פרשנויותיה, ומסתדר לי עם 13 העיקרים של האמונה - שהקב"ה טוב ומיטיב וכו'.