אפשר חוות דעת מתותחי החיבור שכאן ?

דונטלי

New member
אפשר חוות דעת מתותחי החיבור שכאן ?

כן, שוב הנושא הטחון של חילוץ מטיילים מחו"ל. החיבור ממועד יולי 2013.

בשנים החרונות יותר ויותר תיירים ישראלים יוצאים לטיולים ברחבי העולם,ולא נדיר שטיולים אלה טומנים בחובם סכנות וסיכונים כאלה ואחרים.לא פעם נשמע שמדינת ישראל שולחת חילוץ וסיוע לאזרחים ישראלים אשר נקלעו למצוקה. בדיון זה אדון בנושא סיועה של מדינת ישראל, והאם זוהי חובתה של המדינה לסייע לאזרחיה בחוץ לארץ, או שמא זוהי פעולה הנעשית בחסד מקבלי ההחלטות?

מחד גיסא, יטענו המצדדים, שחובתה של מדינת ישראל היא לסייע לאזרחיה אשר נקלעו למצוקה ברחבי העולם, ללא קשר לעלות ההוצאות ומשך הפעולה. בתור אזרחים שומרי חוק ומשלמי מיסים, אשר ממלאי חובותיהם לחברה ולממשל, יש לנקלעים למצוקה זכות בסיסית לקבלת עזרה ממדינת ישראל, וזאת משום שאחד תפקידיה המרכזיים של המדינה, הוא לספק ביטחון והגנה לתושביה. לדוגמא, זהו תפקידו של צבא הגנה לישראל, לספק הגנה לתושבי מדינת ישראל. לכן, על אותו עיקרון הגנת התושבים, על המדינה לדאוג לשלום תושביה גם כאשר הם אינם נמצאים בגבולות המדינה, ולחלץ את אזרחיה אשר במצוקה ללא שום שיקול של הוצאות חילוץ כאלו ואחרות.

מאידך גיסא, המתנגדים לאחריות המדינה על שלום אזרחיה בחוץ לארץ, יטענו שבתור אזרחים חופשיים במדינה דמוקרטית, האחריות על מעשיהם מוטלת אך ורק על כתפיהם.
זאת משום שבמדינה ליברלית כמדינת ישראל, יש לאזרחים חופש פעולה נרחב, אשר כמעט ואינו מוגבל על ידי רשויות המדינה. וכפועל יוצא לחופש פעולה זה, האזרחים לא פעם מבצעים פעולות אשר נושאות סיכון בצידן, ולכן, מתוקףהכח הנתון בידם לבצע פעולות אלו, אמורה להיות בידם האחריות לפעולות אלו. נאמר לא פעם שעם כח רב באה אחריות רבה, ובמקרה דנן המשמעות מתחדדת פי כמה מונים. לכן, על האזרחים לשאת בתוצאות מעשיהם החופשיים, ולא לצפות מהמדינה להיות מחוייבת לחילוצם.

לסיכום, הנושא של מידת האחריות של המדינה על חילוץ אזרחיה בחוץ לארץ בעיתות משבר, הוא נושא אשר פנים רבות לו, וישנם טיעונים מנומקים ומשכנעים לכל צד במתרס.
אך לדעתי, אין על המדינה לשאת באחריות חילוצם, ונשיאת הוצאות החילוץ, של האזרחים אשר נקלעו למצוקה כתוצאה מפעילותם האישית והפרטית. בתור אנשים חופשיים במדינה חופשית, יש עלייהם להבין שהזכות לפעולה, באה עם החובה לאחריות על הפעולה.
 

ברק צלק

New member
ממה שקראתי

פסקה ראשונה- סכנות וסיכונים כאלה ואחרים - בתור קורא אני לא מבין מה רוצים ממני. אחד הדברים החשובים בחיבור הוא לא לדבר בסיסמאות ולא לתת לקורא מקום לדמיון או לעצור שנייה ולחשוב אלא להוביל אותו לכל הדרך, קרי תגידי מה הסיכונים או שתגידי למשל "סכנות, דוגמת בעלי חיים,.."
בדיון זה- עוד פעם, התפקיד שלך בחיבור הוא להוביל את הקורא - זה לא דיון, תכתבי בחיבורי זה, זה בסדר גמור ומוביל את הקורא מאשר עושה לו אסוציאציה לדיון פתאום(זה לא משנה יותר מדי מה פשוט זה תפס לי את העין קצת כשקראתי, אולי רק לבחור ניסוח שונה)
לא הבנתי מכל הפתיחה מה דעתך בחיבור הזה(אם זה חיבור דעה כמובן), זה בסדר לעשות שאלה בפסקת פתיחה אבל זה צריך להיות מגובה בדעה שלך גם ולהיות מנוסח טוב.

פסקה שנייה- נראה לי שהפסיק אחרי יטענו המצדדים הוא מיותר. המשפט השני בפיסקה ארוך מדי. מדינת ישראל ומדינה חוזר על עצמו יותר מדי, זה לא טוב וצריך למצוא מאזכרים נוספים. יש עוד דברים לומר על הפסקה השנייה, רק הייתי אומר שצריך לקשר את זה ממש טוב- לא הרגשתי שאני מובל לדעה שרצתה להיות מובעת, זאת אומרת שכאילו יש פה משהו אבל אני צריך לחבר את זה בקריאה וזה משהו שלא צריך לקרות למישהו שקורא את החיבור שלך בכלל.

פסקה שלישית- כבר בהתחלה אפשר להגיד רק מתנגדים. גם המשפט שאמרת- למה שהם יטענו את זה בגלל שזו מדינה דמוקרטית, בגלל שזו מדינה דמוקרטית הממשל צריך לפעול למען העם שלו- דמוקרטיה אין פירושה חירות, אלא שלטון העם, העם הריבון והממשל כפוף לעם. המילה אחריות חוזרת יותר מדי.

לגבי הפסקה השנייה והשלישית - הנימוקים לא עוזרים לנושא ולא מסייעים להכריע פה, לא כל שכן שאין פה תוספת של פסקה שחוזרת על הדעה שלך או בכלל, הדעה שלך לאורך שני הפסקאות שהם כל הבשר של החיבור שלך.

בפסקה האחרונה- כשאת אומרת שיש טיעונים מנומקים - צריך לחזור בקצרה על הנימוקים. אך לדעתי,("אך, לדעתי,") - גם לא צריך להוסיף אך, כי את לא מתנגדת לשניהם, אלא מסכימה עם אחד מהם.
רק בסיכום מופיעה באמת הדעה שלך בקישוריות עם מילים שמעידות על דעה, אך אפילו כאן אין פה בשר כדי להבין למה הדעה שלך דווקא היא הצודקת. המשפט האחרון "יש עלייהם" ("עליהם").

בכלליות לגבי החיבור מסקנות:
1. לא לדבר בסיסמאות.
2. להציג בפתיחה את שני הצדדים בבירור ובקצרה.
3. להציג את הדעה שאת מסכימה איתה בפתיחה.
4. להוביל את הקורא ולא לתת לו לחבר דברים לבד.
5. לחשוב לפני על טיעונים עם בשר שניתן לפתח אותם ואיך את מקשרת אותם בפסקה ובסופה גם - תני את הדעה שלך(לכן, אני חושבת שככה וככה)
6. לשים לב כשמשתמשים במושגים(דמוקרטיה) ולשים לב שאנחנו משתמשים בכך נכון.
7. להוסיף יותר נימוקים לדעה שאת מסמפתת, וגם לא לשכוח להזכיר בכל פסקה ופסקה בקטנה כזה מה הדעה שלך לאורך מה שאני קורא בחיבור(בעקבות זאת, אני חושבת ש)
8. בסיכום - להציג את הנימוקים שהצגנו לאורך החיבור - תפקיד הסיכום לסגור את החיבור, לרענן מה קראתי וגם לסגור עם הדעה שלך ובעצם שהדעה שלך היא היותר מבוססת בחיבור.
9. הפסקה שבה מובע הנימוק לדעה שאיתה את מסכימה צריכה לבוא אחרי הפתיחה ולא אחרי נימוק לדעה מנוגדת לה.
10. מעבר למבנה - יש טעויות תחביר שקצת צריך לעבוד עליהן.

בהצלחה!
 
למעלה