אפשר כבר לדון בבעיית סדר פסח הכואבת

[שירלי של תומר]

אפשר כבר לדון בבעיית סדר פסח הכואבת

אני יודעת שאצל רב הזוגות/משפחות הבעיה היא בד"כ אצל מי נעשה את הפסח? אצל ההורים שלך או שלי? אצלנו הבעיה אחרת ואני לא יודעת מה לעשות...... במשפחה שלי לא חוגגים ובכל מקרה כנראה שההורים שלי בחו"ל בתקופה הזאת. גם כל האחים שלי גרים בחו"ל או נמצאים בחו"ל. בעבר היינו בד"כ עושים סדר פסח במשפחה של בעלי (לא תענוג גדול אבל.......). לפני שנתיים דווקא עשינו אצל חברים ומשפחתם (כי אמא של בעלי היתה בחו"ל אצל בנה הגדול) והיה לנו נורא נורא כיף. ובכן - השנה נמצא גם האח השני של בעלי ומשפחתו בחו"ל מה שאומר שנמצאים בארץ רק אמא של בעלי (אביו נפטר לפני מספר שנים) ואנחנו. סדר פסח כזה נראה לי עגום ביותר

אני פינטזתי שאמא של בעלי תלך לחגוג עם משפחת אחיה (העניפה) ואנחנו אולי נלך לחברים כמו בעבר שנהננו נורא. עכשיו היא מתקשרת אלי ומעלה את הנושא. כשאמרתי לה שאנחנו צריכים לחשוב מה נעשה היא אמרה: "מה יש לחשוב?!". נו, אז מה עושים? ממש לא בא לי "לחגוג" סדר פסח יחד איתה (ואולי עם החבר שלה). הם לא אנשים כל-כך שמחים ומשחמחים בלשון המעטה ולא בא לי סדר דיכאון. מה עושים

שירלי.

 

[odeia]

לעשות סדר אצלך ולהזמין את חמותך?

להזמין את חמותך לסדר אצל החברים, כמובן שבאישור החברים?

 

[יונית ש]

עושים שמח עם החמות ../images/Emo13.gif ../images/Emo13.gif

כלומר כמו שכבר אמרו.. מזמינים אותה אליך. ומזמינים את החברים הכי מצחיקים קלילים נחמדים שלכם. אז גם הרווחת יופי של אווירה וגם את החמות מרוצה. רק נשאר הלבאגן של הסדר.. ואת האוכל אפשר לחלק בין המוזמנים.. מתגעגעת יונית

 

[סיגל היי-טק]

לעשות אצלך את הסדר עם החברים,

אבל בתנאי שאת אחרי הבחינות, כי זה הדבר האחרון שאת צריכה על הראש. ואם לא, אז להזמין מקום בבית מלון או באחד הקיבוצים.

 

[דיאנה1]

מצטרפת לכולם - לעשות אצלכם עם

החמות והחברים. ככה יהיה שמח וגם לא תנטשו אותה לבדה. גם אצלנו אף אחד מההורים לא עושה סדר. בדרך כלל במצב כזה אני עושה אבל השנה ממש אין לי כוח.

 

[אורית ג.]

אצלינו אין שום בעיה עם פסח ../images/Emo8.gif

מהיום הראשון של החברות שלנו ובמיוחד מהיום הראשון של נישואינו הרגלנו את המשפחות משני הצדדים ש- 1. אנחנו לא חוגגים עם אף אחד מהצדדים 2. אם כן , בכל זאת, זה חד פעמי ולא מותנה בשום "תור" 3. וזה גם לא מחייב לגבי השנה הבאה אחר כך (ייתכן שנהיה פעמיים עם משפחה כלשהי) 4. ברוב המקרים אנחנו כן עושים סדר (כמעט) כהלכתו אצלינו בבית ובלי הורים. גם כשהיו שנים שהיינו רק זוג (האחים משני הצדדים פחדו מ´לעזוב את ההורים´) צעיר ונטול ילדים. גם כשבתנו היתה בת שנה וחצי ונרדמה מייד ב"מה נשתנה" (ישבנו , שראנו בהגדה, שרנו ואכלנו) - וזה לא נראה לנו עצוב , אלא רומנטי. 5. כל מה שכתבתי לעיל תקף גם לשבתות, חגים אחרים (ראש השנה למשל) וכו´. לדעתי (וגם אמא שלי יודעת להיות"אלמנה עצובה ומסכנה" כשזה נוגע לחגים וההורים של בעלי יודעים לחרף ולגדף את הצד של הכלה (אצלינו למשל אורז לא נחשב חמץ ומגישים אותו בליל הסדר), העצמאות שלנו חסכה גם את זה) לפסח צריך לתת את המשמעות הנכונה (אנחנו חילוניים אז זכותנו להמציא את המשמעות

) והמשמעות הנכונה לנו היא היציאה מעבדות לחרות . עבדות == אצלי הכפיה המשפחתית, הצער וה"אוף" שמתלווה לחגים כי ההורים סוחטים אותנו רגשית לגבי הנוכחות שלנו. חרות זה להנות מהחג ומהמסורת, לא להיות כבולה למה שמישהו אחר מצפה ממך לעשות, להרגיש שבניתי בית רוחני עם בעלי ואנחנו מחוייבים לו. לא יצא לנו להזמין את ההורים שלו או שלי כי ל"צד של החתן" זה לא נראה מכובד לבוא אלינו ואמא שלי אוהבת בליל הסדר להדליק טלויזיה ולשמוע את שרה´לה שרון שרה שירים מההגדה ואז - לאוכל (אין לה סבלנות לקרוא בהגדה) - אז לא יצא. ועוד לא הצטערנו על זה . מכיון שהיא יודעת מראש שליל הסדר זה לא שם קוד לארוחה מאולצת ביחד (כי חוץ מזה היא אמא די נחמדה) - היא תמיד מצאה את מי להזמין או לאן ללכת בליל הסדר. אני דווקא חושבת שאם תגידו לה שאתם הולכים לחברים שלכם או תמצאו תרוץ ללמה היא לא אצלכם - יתברר שהיא לא כל כך בודדה ודווקא יש לה מה לעשות. ואצלינו? משנה לשנה גדלה רשימת החברים/אחים המבקשים לחגוג איתנו ואמצו את הרעיון שעושים ´סדר´ לאו דווקא עם ההורים. מספר הילדים (לא רק שלנו ) גדל עם השנים - וככה בגלל נהיה שמח (אבל כמעט בלתי אפשרי סתם לאכול בשקט) סליחה על האורך, על התקיפות, על הנחרצות ועל הדעה המשונה, הילד שלי הואיל ללכת לישון רק כעת... וגם אני

 

[אמא של תומר]

כולי קנאה../images/Emo4.gif

אצלינו יש חוקים ברורים, ימים קבועים, שעות קבועות לכל פגישה, וזה משהו שאנחנו לא מצליחים לצאת ממנו, ודופק לנו את כל שישבת. ובקשר לחגים, עוד מאז שהיינו חברים, היינו צריכים לנווט את עצמינו כדי שאף צד לא יעלב - ואיזה תמרונים עשינו! היום בגלל שסבא שלי חולה ודוד שלי עבר ניתוח לב, לאף אחד אין כח לעשות סדר בצד שלי, אז אנחנו נאלצים כבר חג שלישי ברציפות ללכת לצד של בעלי. מעניין מה יקרה אם אני אחליט שלא נלך.... ינשלו אותנו מהצוואה.... אבל מה אכפת לי, גם ככה נירש רק חובות... אז אולי עדיף? אורית, רציתי להגיד לך כל הכבוד שאת עומדת על שלך, ולא מוותרת גם אם זה עולה לצד השני בעצבים. אני מקנאה בך שאת יכולה להרשות לעצמך. אני בינתיים תקועה עם קרובי הפולניים הנעלבים.

 

[_גלית_]

אנחנו מנסים להיות בחו"ל ../images/Emo73.gif

ועד השנה הצלחנו. השנה כנראה זה לא יתאפשר, וכבר הודענו שאנחנו חוגגים בבית, עם חברים. האמת היא שאחרי שלא עשינו חתונה, ולא עשינו ברית מילה לתומר, המשפחה שלנו כבר לא מופתעת מכלום ויודעת כנראה שטקטיקות "פולניות" וסחטנות רגשית לא עובדים עלינו

.

 

[אמא של ליה]

איך, אבל איך עושים את זה?../images/Emo5.gif

אותנו המשפחות חונקות בהיסטריה. בשבועיים האחרונים דאגנו שיהיו לנו אירועים אחרים בשביל להתחמק מהארוחות הכובלות של שישי שבת. אני אכולת קנאה על ההישגים שלכם - המשיכו כך

 

[zimes]

קחי את המושכות לידיים שלך

אמו של בעלך מצפה לחגוג עם בנה, ואין סיבה למנוע את זה מממנה, אפשר למזער נזקים - לדאוג שיהיו אתכם עוד אנשים שכיף לכם אתם, והאמת - אם יהיו אנשים שכיף לה אתם, היא תהיה פחות תלויה בלהיות לידכם כל הזמן. אז או אצלכם, או אצל חברים, או כל סידור אחר - אבל אתם תחליטו מה ואיך. חקשמח!

 

[rachell]

כן גם לי אותה בעיה כל שנה

השנה החלטתי להכין את עצמי מראש וכבר לפני פורים הודעתי שאני סדר פסח עושה בגלות

חמותי (גם כן בודדה) הפתיעה אותי והודיעה שהיא שומרת לנו על הילדים שירלי רוצה לחגוג במרמריס יש במצע של 300$ לארבעה ימים

 

[שירי ל]

למה לא לאחד משפחות?

 

[שירלי של תומר]

תודה לכולכן ../images/Emo25.gif

האמת שלא ממש ציפיתי לפתרונות כי אין כאלה ממש. לאחד משפחות כמובן שלא ניתן כי אין את מי לאחד

(כלללללל המשפחה שלי בחו"ל וכל האחים של בעלי בחו"ל כלומר רק אמא שלו פה!). לגבי להזמין אלינו - אפילו אין לנו שולחן ופינת אוכל אלא רק שולחן קטן במטבח (שמספיק לשלושתינו עד כה נהדר). לכל החברים שלנו יש משפחות "נורמליות" מה שאומר שהם חוגגים איתם ולא יבואו אלינו. בקיצור, נתקענו. וזה מה זה מדכא אותי. אני יודעת שאמא של בעלי "מסכנה" ו"בודדה" ומתבקש לדאוג לה ולרחם עליה אבל גם לנו מותר להנות לא?! ולפחות אם היא היתה טיפוס שמח ואולי קצת צעיר ברוחו... אבל היא כ\את פולניה מדכאת... אוףףףףףף

אם ימצא פתרון אני אספר לכם... בכל מקרה המון תודה על הנכונות לעזור. אני ממש אוהבת אתכן

שירלי.

 

[סיגל היי-טק]

שירלי - ניתן לקחת שולחן וכיסאות

משכנים או לשכור. ובנוסף, אם את לחוצה מהבחינות - את יכולה להזמין TAKEAWAY לחג. אבל כמו שכתבתי לך, הכי טוב - לכו לבית הארחה של אחד מהקיבוצים.

 

[לימור של עמית]

להזמין מקום בבית מלון ולעשות סדר

שמח עם מלא אנשים ובין היתר גם עם חמותך.. עשינו את זה לפני שנתיים כשהתעוררה השאלה למי אנחנו הולכים.. אז ככוווולללם לבית מלון. היה נחמד מאד.. היינו עם כולם וכולנו היינו בנופש!

 

[נילי של ס&כ]

פסח, מצה, ו ../images/Emo41.gif מרור ../images/Emo41.gif ../images/Emo46.gif

אצלנו חגים=עוגמת נפש. אז הנה מה שעשינו: 1. ראש השנה - בבית קבוע. כשהתחתנו גרנו בבני ברק, ועכשיו אנחנו גרים בישוב דתי אחר, ואוירת חג בישוב דתי היא שונה, ואנחנו אוהבים את השקט. 2. יום כיפור - בעלי עושה תענית דיבור באופן קבוע, אז אני והילדים עושים את החג עם ההורים שלי (שיש להם מזגן) ובעלי נשאר לבד בבית. 3. סוכות - חג ראשון עם משפחה שלי, חג שני עם המשפחה שלו. בשנה הבאה: להיפך. לעיתים נדירות - עושים את השבת של החג אצל סבתא של בעלי. (סבתא שלי באה אל ההורים שלי כי היא כבר מאוד מאוד זקנה) 4. חנוכה - מעניקים ערב אחד מהחג לכל צד (= 2 לילות). אין חשיבות למספר הנר. 5. ט"ו בשבט = יום ההולדת של אבא שלי. הצד שלי זוכה. שבועיים אח"כ יום הולדת של בעלי ושל אמא שלו ואז נפגשים במסעדה לחגוג עם הצד שלו. 6. פורים - בד"כ אנחנו אצל ההורים שלי בפורים ואצל הסבא וסבתא שלו בירושלים בשושן פורים, אבל השנה פשוט התפצלנו - הוא היה אצל ההורים שלו בכפר אדומים עם ספיר, ואני עם כפיר אצל ההורים שלי בכפר סבא. 7.

פסח

- כמו סוכות. שנה אחת גם עשינו בבית שלנו עם האחוית של בעלי, כי לאמא שלו התחשק ללכת לבית מלון ולא התחשק לה לממן גם את הבנות שלה... 8. יום העצמאות - חצי יום לכל צד. קצת הקטי אבל זה מה יש. פעם פעמיים עשינו מנגל עם חברים במקום לרוץ אל המשפחה. 9. שבועות - בד"כ בבית. לפעמים אצל אחד הצדדים. הנה הבעיה: מאז פרוץ האינתיפדה הנוכחית אני מסרבת להגיע אל אמא של בעלי וגם את הילדים אני לא ממש אוהבת לשלוח לשם (=כפיר מעולם לא היה שם, וספיר היתה שם רק בפורים האחרון). אז השתנו הסדרים: בסוכות הקודם המשפחות של שנינו התארחו אצלנו (אחת בחג ראשון, אחת בחג שני). בסוכות הזה לא הלכנו לאף אחד כי לא היה לי כח לארח ולא רציתי ללכת אל ההורים שלו, ולא רציתי שהם יקנאו שהלכנו אל ההורים שלי... בחנוכה הדלקנו נרות אצל סבא וסבתא שלו עם המשפחה שלו, במקום בכפר. בפורים הזה, כאמור, התפצלנו. בפסח הקודם היינו אצל סבא וסבתא שלו לסדר, וישנו בדירה של בנות שרות לאומי שהיתה רחוקה והיה לי מאוד קשה ללכת אל הסבתא וממנה (הייתי בהריון) (אנחנו דתיים ואי אפשר לסוע הביתה אחרי העינוי הראשוני. והפסח הזה גם היה צמוד לשבת אז אלו היו יומיים מגעילים). בפסח הנוכחי נהיה אצל ההורים שלי, כי הם עוברים לבית חדש ורוצים לחנוך אותו עם כל הילדים. לפני כל חג יש מריבות והמשפחה של בעלי נהיית מאוד נבזית בהתבטאויות שלה כלפי, במקום להבין שהפחד שלי לגיטימי, ולא לכולם מתאים להיות מתנחלים.

 

[rachell]

לא מסכימה אתך

בקטע של כן או לא להגיע לחלקים נכבדים של ארצנו הקטנטונת ואני לא מפרטת יותר ולא אגיב יותר בכיוון כי זה לא שייך לפורום זה וזה נושא יותר מדי טעון חג שמח בכל מקרה

 

[אביא]

רק אחזור על דברי...

למה אצל כולכן ההורים שלכם נפלאים ומתחשבים בעוד שהצד השני? אללא יוסתור כבר אמרו חזלינו כל הפוסל במומו פוסל.

 

[נילי של ס&כ]

אז קודם כל המשפחה שלי לא מושלמת

אבא שלי נפלא. השאר (כולל אותי) דפוקים. אמא שלי אישה קשה וביקורתית ולכן אני מאוד ביקורתית כלפי עצמי ומאוד לא מרוצה מעצמי. אחותי, בגלל אותה נטיה ביקורתית כלפי עצמה, פיתחה טרשת נפוצה. אחי לחווווווווץ בדיוק מאותה סיבה. אשר ליציאה לאזורים מעבר לקו הירוק - אכן לא דיון לכאן. אבל בכל זאת: איש באמונתו יחיה. אני לא מכריחה אף אחד להיות דתי כמוני, אני לא מכריחה אף אחד להיות "פחדן" כמוני, ואני לא נותנת לאף אחד להכריח אותי לצאת לקניונים, לטייל במקומות המוניים (אני נוסעת רק לבתים פרטיים ולא מסתובבת בערים אם יש לי ברירה) או לסוע מעבר לקו הירוק.

 

[מאמא כושר]

משנים ומגוונים וגם ערב פה למחרת שם

אצלינו עוד אין הרבה ניסיון בייחוד שאנחנו עוד בסבב של ההורים שלי כי לי יש עדין סבא וסבתא - שיחיו......ובריאות! אבל כשאנו מגיעים אליו אז יום למחרת אנחנו בצד שלי..... ולשימחתי הורי לא לוחצים ו/או עושים בעיות...ככה שלרוב אין לחמתי בעיה..... כולם הולכים לקראתה...