אפשר לבכות לכן רגע?
אני מחכה כבר מיום חמישי לבכות למישהו ואין לי למי אני יכול לבכות לכן? יצאתי עם בחורה היה לנו ממש נחמד היא נבהלה מהאינטנסיביות ומהבלבול וברחה ואני נשארתי כאן עם היד בפה ובלי כל חוץ מזה ההחלטה הייתה הדדית אמרתי לה שהיא צריכה ללכת כי אני לא יכול ככה אבל זה קשה לי ולא בגללה זה קשה לי בגלל..שאני לבד...זה דבר שקשה לי להודות בו אבל כן אני לבד הכי לבד בעולם...אלוהים איתי זה נכון אבל אנשים חסרים לי אנשים...פעם הייתי מוקף באנשים ואם הם נעלמו מצאו חדשים את דרכם לחיי אבל עכשיו אין בחיים שלי איש חברים כיום יש לי רק 3 מתוכם 1 נחשב לדעתי קוב אליי הידידות שלי נעלמו ובכלל רוב היום מתבזבז לי בהיותי לבד אוי נכון זה נחמד להיות לבד מפעם לפעם אבל אני לא רוצה להיות לבד לא עכשיו אז זה היה קשה לי הפרידה מכיוון שבשלושת השבועות האחרונים הייתה לי את האשליה שיש לי מישהו בחיים ...וזה שימח אותי הרגשתי שוב מלא ועכשיו שזה נגמר אני מתוודע שוב לעובדה שאני לבד וזה קשה להיות לבד..גר לבד בלי חברים בלי משפחה זה קשה...אני מתגעגע לחברה לחיבוק לאושר שבדיבור עם אנשיםץ.....לאן זה נעלם לי? איך אני מחזיר את זה ולמה אני לא יכול לצאת מהעצב הזה כל הסופשבוע רק ישנתי...קל לי לספר לכן את זה אני מעריך את רובכן כאן ומרגיש בטוח יחסית לומר את מכאובי ליבי....מצטער שאני משגע אתכן אורן
