אפשר לבכות קצת?

[orange star]

אפשר לבכות קצת?

הי לכן..

מרגישה מרוקנת, נטולת כוחות, ובעיקר עצובה ומיואשת.
בבית ילד מתוק בן 3 - ההריון היה ספונטאני ונקלטתי בניסיון השני.
עכשיו מנסים כבר שנה. לפני שלושה חודשים פניתי לרופא פוריות עם FSH גבולי (9.7) וב"סיכון" להדיבקויות - אבל צילום רחם היה תקין, זרע תקין (מורפולוגיה 4% גבולי)
כל שאר הפרמטרים תקינים. ראו שיש לי מבנה שחלות פוליצסטי אבל הבנתי שזה לא מה שמונע ממני להיכנס להריון (אין לי את התסמונת).
מאז אני מטופלת אצלו ועברתי כבר שלושה מחזורי טיפול/זרעות.
בסבב הראשון טבעי+תזמון אוביטרל
סבב שני איקק+אוביטרל
סבב שלישי גונאל+אוביטרל.
פרוג' גבוה שבוע אחרי הזרעה 74.4.
וכלום.
נמאס לי. אני פשוט מרגישה מיואשת. כולן מסביבי בהריון, כולןןןן. חלק מהחברות שלי כבר ילדו והם התחילו לנסות אחרינו.
בעלי עצוב גם אבל הוא מהאלה שלא מדברים. רק רואה את ההתבאסות על פניו בכל חודש שאני מודיעה לו שזהו המכשפה מגיעה.

אני נורא מתלבטת אם להמשיך בטיפולים
או להפסיק ולנסות שוב "טבעי" (ככל שזה יכול להיות טבעי כשאני כבר סופר מודעת לזמני הביוץ שלי).
אנחנו ב"לא מוסברים". אני לא מרגישה שאני בלחץ נפשי או משהו כזה.
אוף אוף אוף אני כל כך עצובה וכל כך רוצה להיות שוב בהריון. מתה מפחד מהמחשבה שזה לא יקרה לי.
אשמח לכל מילת עידוד וגם לדעתכן לגבי ההמשך

 

[בשורותטובות]

מבינה לליבך

ההרגשה שלך ככ מובנת והלוואי והייתי יכולה לתת לך את כל הפתרונות.
אם הניסיונות הם כבר במשך שנה אין שום סיכוי לעלות מדרגה ולהתחיל טיפולי הפריה? עשית צילום רחם או היסטרוסקופיה?

מציעה לך לשבת עם הרופא (או אולי להחליף רופא) ולעשות את כל הבדיקות הנדרשות. אין לי ככ עצות חוץ מזה אבל שולחת לך חיבוק נחמה גדול ומתפללת שממש בקרוב יהיה לך עוד גוזל קטן בבטן

 

[orange star]

תודה

עשיתי צילום רחם ויצא תקין. לא עשיתי היסטרוסקופיה.
סך הניסיונות שנה, מתוכן 3 הזרעות -
היום הייתי אצל הרופא (שאני דווקא סומכת עליו והגעתי דרך המלצה) והחלטנו לנסות עוד חודש עם גונאל במינון מעט יותר גבוה


תודה רבה רבה
מאחלת בשורות טובות לכולנו בקרוב

 

[אמאלה 55]

.כל כך מבינה אותך...

אני בטיפולי IVF בגלל בעיית זרע בלבד לילד שלישי אמנם אבל ממש ממש חוששת שזה לא יקרה!!!
ולא רק שבהחלט כולם פתאום מסביב בהריון אז גם חברה שלי התקשרה אלי בוכה השבוע שנכנסה להריון בטעות ויש לה תינוק בן 5 חודשים, היא כמובן לא יודעת שאני בטיפולים אחרת לא היתה מתקשרת אלי בוכה אבל זה פשוט קרע אותי לחשוב שיש כאלו שנכנסות בטעות ולא רוצות ואני שרוצה מאאאאוד לא מצליחה.
בכל מקרה, לדעתי לגבי להמשיך לנסות טבעי אני חושבת שאם זו הייתי אני אז השיקול שלי קודם כל הגיל, אם את צעירה את יכולה לנסות אבל אם לא , עדיף לא לבזבז זמן יקר כי בנושא של הפוריות אנחנו לא משתבחות עם הזמן

ושיקול שני הוא כמה ילדים את רוצה כי אם רק עוד אחד אז את גם יכולה לא למהר ל-IVF.
בנוסף, יכולה לספר לך על חברה שלי שעשתה טיפולי הזרעות אצל רופא במשך שנה גם עם איקוקולומין (היא גם פוליציסטית) ולאחר שנה עברה לרופא אחר שהמליצו לה שלא הבין למה עשו לה את הטיפול מהסוג הזה ועשה לה טיפול שונה ונכנסה להריון פעמיים.
אם אין לך את הלחץ של הגיל את יכולה ללכת לקבל חוות דעת נוספת מרופא אחר לפני שאת עוברת לIVF.
מאחלת לך בהצלחה והלוואי ותקלטי טבעי או לכל היותר בהזרעה!

 

[anguly]

זה באמת מאד מתסכל

כשלא מצליחילם לאורך כמה נסיונות.
ההחלטה אם להמשיך טיפולים היא דילמה, במיוחד בלא מוסברים.
והיא תלויה בכמה סבלנות יש לך?
במצב כמו שאת מתארת אולי אפשר היה לנסות עוד קצת
אבל אני חושבת שלו הייתי במקומך הייתי כבר הולכת על טיפולים יותר כבדים..
בהצלחה

 

[orange star]

תודה

התחלתי דיקור.
מנסה החודש גונאל במינון יותר גבוה...
ונקווה לטוב

 

[iris51]

היינו גם ב"לא מוסברים" ,חוץ מהגיל 42...

אחרי כמה שנים של נסיונות ותזמון יחסים סביב תאריך הביוץ,
עברנו כמעט שנה של הזרעות על בסיס טבעי.
לא רציתי לעבור להפריות, פחדתי.
כתבתי על החלטתי להפסיק את הכל -כאן בפורום.
עברתי רק עוד בדיקת דם אחת של TSH שנמצא לא מאוזן, ולקחתי כדורים כדי לאזן.
כמה חודשים אחרי הפסקת ההזרעות והשלמה עם זה שתשאר לי רק בת אחת (שילדתי בלידה רגילה לפני 10 שנים), גיליתי בחנוכה שאני בהריון- נס חנוכה.
ילדתי באוגוסט השנה בלידה רגילה.
אז אולי הסרת הלחצים של הטיפולים, אולי איזון הTSH (בלוטת התריס) , אולי נס מאלוקים אחרי הרבה תפילות, ואולי הכל ביחד -עשו את שלהם.
אל תתיאשי ושיהיה בהצלחה.

 

[blueberries]

לאיריס,האם כשניסית להכנס להריון לא בדקו

האם לא בדקו לך את תיפקוד בלוטת התריס? הרי זו בדיקה שכלולה בבדיקת דם כללית שיגרתית.איך עלו על זה אחרי כל כך הרבה זמן?

 

[iris51]

בדקו , אבל לא ייחסו לזה כנראה חשיבות לחוסר

ההצלחה להיכנס להריון, אז עברתי בדרך גם צילום רחם שנמצא שם פוליפ קטן שהרופאת פוריות התעקשה שאוציא, ובהתייעצות עם רופא מומחה החלטתי שלא.
דווקא רופא המשפחה שלח אותי למומחה ד"ר זלוצובר שהוא גם רופא נשים וגם מומחה לעניין בלוטות התריס , הוא בדק והגדיל לי את המינון של התרופה שלקחתי עוד לפני לאזון,אבל כנראה במינון לא מספיק.
כמה חודשים אח"כ הייתי בהריון......

 

[ledikla4]

איך ריגשת אותי

שיהיה בשעה טובה! ורק בהצלחה...
אני רק עכשיו נכנסת לעניינים אבל גבר אחד ממש ברור לי שהמתח והלחץ הוא מרכיב כ"כ מרכזי. .. ואין דרל לווסת את זה או להירגע לפעמים רק מתוך ההשלמה זה מגיע

 

[iris51]

מסתבר שבאמת שמפסיקים לתכנן ונרגעים מהלחץ

הגוף עושה את שלו.

 

[ledikla4]

שולחת לך חיבוק

יקרה... כל כך מזדהה ומבינה לליבך. אני חווה את הדברים שאת כותבת כמעט אחד לאחד... האימהות בגן של הילד שגם בן שלוש וחצי אגב כולן בהריון או בחופשת לידה, והילד שלי מגדיל ושואל מתי גם יביאו לו אח... הוא בא לנו כ"כ בקלות שפשוט לא ברור לנו מאיפה הסיפור הזה בא לנו.
גם בעלי כואב ושותק... אבל מהשיחות שלנו שכן מתאפשרות ניראה לי שהוא בעיקר כואב את כאבי... חלמתי מילדות על בית עם ארבעה ילדים מוזר לחשוב שאולי נישאר עם אחד... אני כמוך תוהה אולי כדאי לרדת מהרכבת הרים הזו מההורמונים שמטלטלים אותי ובעיקר מהחשש מהאכזבה שפוקדת אותי כל 28 יום בדיוק. .. אולי נחזור לשיטה הישנה והמוכרת שכבר הוכיחה את עצמה הרי כבר יש אחד בבית.
הדבר שמחזק אותי זה הידיעה שמעט אבל ממש מעט מאוד נישארות בסוף התהליך ללא ילד, לרובן בסוף זה משתלם וזה מגיע... יש לנו אחד בבית, השני גם יגיע זה כניראה שאלה של זמן.
מאחלת לך מעומקי ליבי שהחודש זה יצליח! שיהיו בשורות טובות!