אפשר לבקש פה סתם קצת עידוד מוראלי?
אני קצת מדוכא, המצב הנוכחי קצת מסובך... אז ככה... היום יום שבת, מחר ראשון וביום שני חג (בארה"ב), אבל אני עובד ואעבוד בכולם (הזכרתי כבר שאני ממש לא אוהב את העבודה שלי?). אני ממש רוצה כבר לעבור לקנדה אבל כנראה שפשוט זה לא יהיה... אז ככה, PR התקדם ואת הבדיקות הרפואיות עברנו ונשלחו לפאריס, עכשיו יש רק את הקטע של האישורים מהמשטרה ומהFBI. שלחנו לשניהם בקשות לקבל אישור שאנחנו לא קרימינלים
אני מתאר לעצמי שזה יקח בין חודש לשלושה חודשים, כלומר שבמאי אנחנו כנראה כבר נהיה עם כל האישורים הדרושים ועם הPR ביד. אז איפה הסיבוך? נניח ואני עוזב את העבודה ביוני (לפי החוזה אני צריך להישאר חודש, אז זה יהפוך ליולי), אז אני ובן זוגי נוכל לעבור לקנדה ביולי, השאלה היא רק אם הוא יקבל את הויזה שלו או לא (ויזות R בארה"ב מוקפאות, אם הן לא היו אז זה היה אפילו יותר מורכב... מצד שני ככה הוא מתנדב בינתיים ולא מקבל משכורת, אבל לפחות טוב לו). אם הוא יקבל את הויזה שלו באופן מפתיע עד מאי, אני במילכוד, אם לא אז אין בעיה אחרי מאי. זהו, שפכתי הכל ואם למישהו יש עצה איך יוצאים מההרגשה של המילכוד, אני אשמח לשמוע... ובכל מקרה, אני יודע שזה זמני ורק כמה חודשים קשים, אבל אני מותש ועייף מכל המצב...
אני קצת מדוכא, המצב הנוכחי קצת מסובך... אז ככה... היום יום שבת, מחר ראשון וביום שני חג (בארה"ב), אבל אני עובד ואעבוד בכולם (הזכרתי כבר שאני ממש לא אוהב את העבודה שלי?). אני ממש רוצה כבר לעבור לקנדה אבל כנראה שפשוט זה לא יהיה... אז ככה, PR התקדם ואת הבדיקות הרפואיות עברנו ונשלחו לפאריס, עכשיו יש רק את הקטע של האישורים מהמשטרה ומהFBI. שלחנו לשניהם בקשות לקבל אישור שאנחנו לא קרימינלים