אפשר להיות רגועים, יש שפן נסיון!

[שמלת תחרה1]

 

[Harrington]

בתקווה שיעבוד ויאושר במהרה אם אכן יתברר כך.

 

[שמלת תחרה1]

בתקווה שיעבוד ויאושר במהרה אם אכן יתברר כך.

כמה זמן לוקח הבירור?

 

[Harrington]

כמה זמן לוקח הבירור?

אין לי מושג. תלוי בשלל דברים. יש את תהליכי הבדיקה המחויבים שצריך לעבור, אשר גם אם יזרזו את חלקם עדיין לוקחים כמה חודשים טובים להבנתי. אבל הכל תלוי בין השאר במרכיבי המוצר ואין לי מושג במה בדיוק מדובר כאן.

 

[משתפרת1]

כמה זמן לוקח הבירור?

אתמול היה הסבר לשלבי הניסוי לקראת אישור חיסון. את הניסויים במעבדה ובחיות ניסוי כבר עשו. השלב הראשון בבני אדם הוא הזרקה למספר מצומצם של אנשים כשחלקם מקבלים את התרכיב וחלקם- פלסיבו. בודקים שאין השפעות לוואי או שהשפעות הלוואי קלות וחולפות. בימים האחרונים פורסם שהמשך הניסויים של אחד התרכיבים (של חברת אסטרהזנק) נעצר אחרי שאחת המשתתפות בניסוי לקתה בפגיעה במערכת העצבים (זיהום בחוט השידרה), עד שיתברר אם הפגיעה נגרמה בגלל החיסון.
בשלב שאחרי כן מחוסנים כמה מאות מתנדבים, חלקם בתרכיב וחלקם בפלסיבו. ואז ממתינים עד שיש מספר של נדבקים במחלה, והמספר הזה נקבע כדי שיהיה אמין מבחינה סטטיסטית. אם כל החולים בקבוצת הביקורת אפשר להמשיך הלאה, ולא- צריך לחכות עד שיהיו יותר נדבקים כדי שאפשר יהיה לנתח סטטיסטית את יעילות החיסון ולהחליט אם כדאי להמשיך או לזרוק אותו לפח. לשלב הזה אין לוח זמנים ידוע מראש, לא מדביקים בכוונה את המשתתפים בניסוי, מחכים שהטבע יעשה את שלו.
השלב השלישי דומה לשני, כשמדובר במספרים גדולים הרבה יותר. אם גם הוא עובר בהצלחה (כשהנדבקים במחלה שייכים כולם או ברובם המכריע לקבוצת הביקורת) אפשר להפיק את החיסון בקנה מידה גדול. גם השלב הזה תלוי בזמן שיקח לטבע לעשות את שלו.
אצל הרוסים ואצל הסינים דילגו על שלבים. יתכן שהחיסונים שלהם מצויינים, רק הזמן יגיד. אם קופ"ח תציע לי להתחסן באחד מהמוצרים הללו- בשלב הזה אני אסרב, עד שיצטבר מספיק מידע מכל העולם.

 

[שמלת תחרה1]

אתמול היה הסבר לשלבי הניסוי לקראת אישור חיסון. את הניסויים במעבדה ובחיות ניסוי כבר עשו. השלב הראשון בבני אדם הוא הזרקה למספר מצומצם של אנשים כשחלקם מקבלים את התרכיב וחלקם- פלסיבו. בודקים שאין השפעות לוואי או שהשפעות הלוואי קלות וחולפות. בימים האחרונים פורסם שהמשך הניסויים של אחד התרכיבים (של חברת אסטרהזנק) נעצר אחרי שאחת המשתתפות בניסוי לקתה בפגיעה במערכת העצבים (זיהום בחוט השידרה), עד שיתברר אם הפגיעה נגרמה בגלל החיסון.
בשלב שאחרי כן מחוסנים כמה מאות מתנדבים, חלקם בתרכיב וחלקם בפלסיבו. ואז ממתינים עד שיש מספר של נדבקים במחלה, והמספר הזה נקבע כדי שיהיה אמין מבחינה סטטיסטית. אם כל החולים בקבוצת הביקורת אפשר להמשיך הלאה, ולא- צריך לחכות עד שיהיו יותר נדבקים כדי שאפשר יהיה לנתח סטטיסטית את יעילות החיסון ולהחליט אם כדאי להמשיך או לזרוק אותו לפח. לשלב הזה אין לוח זמנים ידוע מראש, לא מדביקים בכוונה את המשתתפים בניסוי, מחכים שהטבע יעשה את שלו.
השלב השלישי דומה לשני, כשמדובר במספרים גדולים הרבה יותר. אם גם הוא עובר בהצלחה (כשהנדבקים במחלה שייכים כולם או ברובם המכריע לקבוצת הביקורת) אפשר להפיק את החיסון בקנה מידה גדול. גם השלב הזה תלוי בזמן שיקח לטבע לעשות את שלו.
אצל הרוסים ואצל הסינים דילגו על שלבים. יתכן שהחיסונים שלהם מצויינים, רק הזמן יגיד. אם קופ"ח תציע לי להתחסן באחד מהמוצרים הללו- בשלב הזה אני אסרב, עד שיצטבר מספיק מידע מכל העולם.

גם אני אסרב, ומסרבת לקבל חיסונים נגד שפעת ודלקת ריאות.