אפשר להמשיך להאשים את כל העולם

אפשר להמשיך להאשים את כל העולם

את רבין על הסכמי אוסלו, את פרס על ההתאבדות הלאומית, את ביילין על הבוגדנות, את ערפאת על הטרור, את ברק על העיוורון המדיני, אבל בשורה התחתונה צריך לזכור שלישראל יש את הכוח לשנות את המציאות האיזורית, וממשלתה היא בעלת היכולת. לכן אריק שרון לא יכול עוד להסתתר כפחדן תחת המטריה האנושית של ילדים וילדות אותם הוא מקריב למען שגעון הגדלות שלו, הוא צריך לקבל אחריות למעשי הנבלה שלו. אי מלחמה בטרור כמוה כשותפות למעשה. שבירת כל מדיניות ההרתעה הישראלית בימי שרון היא חמורה ומסכנת את עתיד המדינה, אי תגובה על פעולות החיזבאללה בצפון, על ירי מרגמות (650 בשנה האחרונה! מישהו זוכר איך המדינה עצרה מלכת בפצצה הראשונה? ) חוסר התגובה מול הירי על גילה , חוסר התגובה מול ירי הרקטות שבקרוב ישוגרו בקצב המרגמות, וכל זה עוד בלי לדבר על אי-האונות מול הפיגועים הרבים. ומה כן? דיבורים על מדינה פלשתינאית, פגישות עם נציגי טרור, שליחת הבן העבריין לפגישה עם יורשו של היטלר, על כל אלו הייתה מדינה מתוקנת עורפת את ראשו של ראש ממשלתה (בצורה מטאפורית כמובן). אבל לא בישראל, מילא לשמוע את טרוף השמאל , חבורת הסרבנים והעריקים, אבל הימין מעמיד אלטרנטיבה צבועה ומגוחכת לשרון בדמות השקרן נתניהו, "הלוחם בטרור" שחיבק את ערפאת ורצה לחבק את אסד, ממשיך אוסלו ומוסר עיר האבות. ימים של חוסר מנהיגות, אלטרנטיבות שחורות, ואופק לאומי בדמות פטריה גרעינית.
 

barBQ

New member
מסכים כמעט בכל, אבל..../images/Emo36.gif

נהנתי לקרוא את מה שכתבת. אני מסכים כמעט עם כל מילה. מה שממש לא הסכמתי אליו זה הדברים שלך בנוגע לבנימין נתניהו. אסור לשכוח שנתניהו כיהן בתקופה אחרת. המצב הביטחוני היה שונה לגמרי ולכן גם לא היתה לגיטימציה פנימית ובינלאומית להיכנס בעראפאת. הזמנים היו אחרי רצח רבין ומשק כנפי אוסלו עדיין היה במידה זו או אחרת באויר. נתניהו שהבטיח במערכת הבחירות לכבד הסכמים שנחתמו על ידי ממשלות קודמות, נאלץ גם לעזוב את חברון ולהתקדם לעבר הפעימה השנייה (אם זכור לך). הוא ניסה ככל יכולתו להימנע מכך, ובשל העמידה האיתנה שלו, אף נאלצו הפלשתינים לחתום על הסכמים נוספים על מנת שתתבצע נסיגה כלשהי(הסכם חברון והסכם וואי), דבר שלא היה מחוייב המציאות על פי אוסלו (הנסיגה לא חייבה הסכמים נוספים). אני רוצה להזכיר לך, כי נתניהו לא ביצע את רובה המכריע של הנסיגה עפ"י הסכם וואי, שכן הוא דרש הדדיות ולא קיבל אותה. דבר חשוב נוסף: דעתו של נתניהו על הסכמי אוסלו היתה ברורה כבר אז. הוא התנגד להם כשהיה ראש האופוזיציה והתריע על הסכנות שבהם, בראשן: הסכנה שבהפקדת הביטחון שלנו בידי מחבלים, והחשש שהנשק שקיבלו יופנה בסופו של דבר כלפינו. אז זו נראתה כדיעה בלבד ולא יותר מזה, ולכן גם לא ניתן היה לסחוף את הציבור למהלך שיביא למעשה את הסכם אוסלו למקומו הראוי- לפח. כיום אני חוזר ואומר, המצב הוא שונה ,העובדות נראות לעין כל, לצערנו, הסכנות שמהן התריעו בימין, באו אל פתחינו ובגדול. במצב דברים כזה,אני בטוח שנתניהו אם ישוב להיות ראש ממשלה לא יאכזב אותך.
 
למה נתניהו גרוע אפילו מפרס

תראה מה שאתה בעצם אומר, נתניהו ידע שהוא מבצע מדיניות הרת אסון כשהמשיך את אוסלו, החזיר את חברון, דיבר עם ערפאת, חילק תתי מקלע לפלשתינאים, הסכים שסוכני סי אי איי יאמנו את מנגנוני הבטחון שלהם, אבל בגלל שהוא פעל ב"תקופה אחרת" הוא היה חייב לעשות כך. אם זה כך אז הוא נבל מנוול, שהוביל את מדינת ישראל ביודעין לאסון, להזכירך המושכות היו בידיו , אף אחד לא הצמיד רקה לראשו והכריח אותו למסור נשק ושטחים לאויבנו. אבל זו לא הסיבה מדוע הוא היה בעיני גרוע מפרס- נתניהו חיסל את האלטרנטיבה הציונית לממשלת הדמים של אוסלו. אם עד לפני בחירתו, היו שתי מחנות במדינה- המחנה השפוי והמחנה המסומם מאוסלו, הרי שבחירתו וריצתו שמאלה בכך שכפה על המחנה הלאומי לאמץ את הסכם התעתועים חיסלה למעשה את הרוב הציוני בכנסת. אולי בעתיד הוא ישנה את עורו, אבל אם צריך למדוד אדם ע"פ מעשי העבר שלו, נתניהו לא האיש שיחזיר לנו את התקווה.
 
למעלה