אפשר להצטרף ?

[א פ ר ת1]

אפשר להצטרף ? ../images/Emo9.gif

היי לכולן ! אני אפרת (ברור - זה גם הניק) , אמא ל -2 זאטוטים. טוהר - בת שנה ושבעה , ויהב - נולד לפני 3 שבועות בדיוק (בעוד שעתיים...

). מותר להתחיל לקטר ? האמת עוד לא קראתי אף הודעה פה בפורום , ככה שלא יפה כבר לקטר , אבל אני חייבת. איך מסתדרים עם 2 תינוקות בבית ??? הצילו !!!!....בעלי עובד עד שעות מאוחרות ואני ל-ב-ד ! כל היום בחיתולים , האכלות , משחקים וידיים...אין לי זמן לעצמי אפילו לא לנשום. מפחדת להיכנס לתיסכול...

זקוקה לתמיכתכן בבקשה.

ועוד משהו - מתי נגמר הדימום אחרי הלידה ? לא זכור לי מההריון הקודם שכ"כ הרבה זמן.

 

[משוש30]

הי ברוכה הבאה ומזל טוב! ../images/Emo65.gif

עוד אין לי תובנות אבל האם יש מישהו שיכול לעזור לך? אם לא בעל אז אמא חמות חברה? שניהם איתך בבית? אם כן הייתי שוקלת לשים את טוהר במסגרת כלשהי. ממילא הגיע הזמן (לדעתי) להיות עם עוד ילדים (אלא אם כן את דוגלת בחינוך ביתי). הדימום אחרי לידה נמשך לי 6 שבועות תחזיקי מעמד

ואחלה שמות

 

[אמא של עופרי וטל]

../images/Emo140.gif ברוכה הבאה.

בקשר לדימום לי היה ששה שבועות אם לא יותר. בקשר לילדים, עכשיו חורף וזה עוד יותר קשה. הפתרון היחיד שיש (גם אצל הבדל של 18 חודש) הוא לקחת מישהי לכמה שעות אחה"צ. לי הייתה בחורה כזאת במשך 3 חודשים כל יום מ 16:00 ועד 20:00, בלעדיה פשוט לא הסתדרתי. ואם כלכלית או מכל מבחינה אחרת אין אפשרות לקחת מישהי כזאת ליום יום אז לפחות לפעמיים שלוש בשבוע. זה מציל את כל המשפחה.

 

[דפנה מי]

אין לי מה לייעץ לך

אבל-

 

[שיפסלה]

קשה קשה

אם אין לך זמן לנשום זה ברור שאת צריכה עזרה. בכסף אם אין פתרון אחר. כמו משפחה, שכנים או חברים. הזמן יפתור את כל הבעיות, אבל עד שהוא יתקדם את צריכה קצת עזרה. האם טוהר נמצאת במסגרת חלק מהיום או שהכל היום היא איתך?

 

[אפרת12]

ברוכה הבאה אפרת ../images/Emo24.gif

להולדת יהב

אם עדין לא קראת אף הודעה בפורום, אולי הגיע הזמן שתקראי את ההודעה של קוקי... או אולי בעצם עדיף שלא

הדימום אמור להסתיים עד 6 שבועות לאחר הלידה (ואצלי זה היה 6 שבועות בדיוק נמרץ) קיטורים זה השם השני של הפורום שלנו, ואין לי הרבה מה לייעץ בנושא. אני אלד (טפו-טפו-טפו

) כשסיון יהיה בן שנה וקצת, וכל יום, עם כל דבר שאני עושה - אמבטיה, אוכל, השכבה, קריאת ספר, צפיה בקלטת (אני הרבה פעמים יושבת איתו ומנסה להיות דידקטית...), אני תוהה איך בדיוק אעשה את זה עם שנים. ועכשיו, כשהוא היה חולה במשך שבוע וחצי ודרש ממני כל מה שהיה לי - אני ממש לא יודעת איך אוכל להעביר חויה כזו עם עוד ילד (בריא או חולה) בבית. אבל - אני תמיד מזכירה לעצמי שאני לא הראשונה שזה קורה לה, ואם רוב הנשים נשארו שפויות, גם אני אעבור את זה איכשהו. נכון שזה נשמע כמו צרת רבים וגו' - אבל אני חושבת שבמקרה הזה זו באמת הנחמה היחידה. זה - והתוצאות שנראות מאוחר יותר. לא מזמן דיברתי עם חברה שאצלה ההפרש קצת יותר גדול (שלוש וחצי שנים, אם אני לא טועה) שילדה את השני בדיוק בתקופה שאני אמורה ללדת, דהיינו - לקראת חופשת הקיץ מהמעונות/גנים/משפחתונים. והם בדיוק בנו את הבית שלהם מחדש (הם קנו חורבה ועשו ממנה בית). והתקפי קנאה, ובעיות הנקה, ומה שאת לא רוצה. עד היום אם תשאלי אותה היא מתארת את התקופה כסיוט. אבל מה - היא צלחה את התקופה, יש לה שני בנים בבית וטוב לה. אז מה אני אגיד לך - זה בטח יעבור. בינתיים - את מוזמנת לקטר כאן ברמה יומיומית (ולהפחיד את כל אלו שעומדות לפני...)

 

[גורבי]

שנה וקצת? את בטוחה? ../images/Emo6.gif

 

[ו שתי]

ברוכה הבאה, אפרת!

 

[גורבי]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif וקטרי חופשי ../images/Emo13.gif

 

[אלינה12]

ברוכה הבאה!../images/Emo39.gif