אפשר להצטרף?

[מון שרי]

אפשר להצטרף?

אני שרי, בת 40, מכורה מאז שאני זוכרת את עצמי לאוכל. כיום יש לי עודף משקל מאד גדול, מסוכן, כולסטרול מעט גבוה, ובקיצור, זה מדאיג אותי מאד. אני בשום אופן לא מצליחה להגמל מההתמכרות שלי, למרות כל מה שניסיתי. האוכל הוא חבר, מנחם, מפצה, מרגיע ולפעמים גם אויב. יש לי תקופות טובות יותר ויש תקופות פחות טובות, אבל ההתמכרות הזו היא ציר מרכזי בחיי, מה עושים ? אני אשמח להפתח לכל דרך חדשה.

 

[joy of existence]

האם שמעת על OA?

זאת שיטה שהתפתחה 12 הצעדים לאלוכוהליסטים - שעברה שינויים מכוונים ע"מ שתותאם לאכלני יתר כפייתים ומכורים. קישור לאתר או.איי: http://www.oa-israel.org הינה קומונה שבה כותבים חברים באו.איי באנטרנט: http://www.tapuz.co.il/communa/userCommunaMsges.asp?Communaid=2230

 

[נורית הדרי]

שלום לך מון שרי וברוכה הבאה../images/Emo24.gif

בוודאי שאפשר להצטרף. בדיוק בשביל זה יש כאן פורום.... אני מתרשמת מאוד מהאופן שבו ניסחת את הדברים: החלק הקשה ביותר הוא להודות שאת מכורה ושהאכילה היא ציר מרכזי בחייך. אז אומץ לב גדול יש לך, והשאלה היא איך לנתב אותו מכאן לסיוע עצמי ולהחלמה. פתוחות בפנייך מספר שיטות וגישות לנושא ההתמכרות: א. שיטת 12 הצעדים - זהו שם כולל לצורת החלמה שנעשית במשותף עם מכורים אחרים, ושכרוכה בקיום ובהכרה של 12 כללים או עקרונות (צעדים) שאת מקבלת על עצמך . לפי שיטה זו התמכרות היא מחלה רוחנית ולכן מרכזית בה מאוד האמונה בכוח עליון (האל , אלים, כוח הטבע, היקום, אלות במילים אחרות: כל מה שבשבילך ועבורך הוא האלוהים) שאת מוסרת לו , למעשה, את עצמך ומקבלת ממנו כוח להתמודד עם מחלתך. השיטה הזאת מבוססת על הכרה והודאה בחוסר האונים שלך מול המחלה ואחת התפיסות היעילות ביותר בה היא "רק להיום" קרי: את מתמודדת עם מחלתך רק במשך 24 השעות הקרובות. וכך כל יום. הפגישות השבועיות נועדו לתת לך את הכוח (שהוא עצום ) מהאנשים בקבוצה שעוברים בדיוק מה שאת עוברת . את מוצמדת ל"מאמנת" או "חונכת" או "חברה תומכת" והיא תומכת, מייעצת וגם עוקבת אם את מגיעה לפגישות (אם לא "נפלת" לשימוש). במילים אחרות - את מקבלת משובים רגשיים אדירים והמון תשומת לב. יש עוד אבל אני אכתוב על זה בהמשך. שיטה נגזרת מ12 הצעדים קרויה "גריישיט" שההבדל העיקרי בשיטה זו היא ששם יש תפריט אוכל ברור ומוגדר וכעקרון השיטה הרבה יותר "נוקשה" ומובנית. ישנה גם שיטת ה"יציאה לחופשי" שלמעשה מציגה תפיסה מעט מנוגדת ל 12 הצעדים. היא אינה מבוססת על הימנעות, אלא דווקא על צריכה של המזון האהוב עליך ביותר על בסיס שני חוקים איכלי רק כשאת רעבה - וחידלי כשאת אינך רעבה עוד. איכלי רק מה שאת רוצה באמת לאכול. כתבתי על השיטה הזאת ותוכלי לקרוא עליה עוד בטאגליינס. אפשרות שונה היא פרטנית יותר: פניה לפסיכולוגית או פסיכיאטרית או לקבוצות שאינן מבוססות על שיטת 12 הצעדים (כמו דיאטה קלאב). המפתח להבנת השיטה הנכונה - בעיני לפחות - הוא לשאול את עצמך מה את באמת רוצה: האם את רוצה להיפטר מכפייתיות ? או האם את רוצה פשוט להוריד במשקל. אני כאן לכל שאלה! בהצלחה נורית

 

[מון שרי]

תודה ועוד קצת פרטים על עצמי...

את OA אני מכירה היטב, הייתי כשנה, בסופה של השנה הבנתי שאני לא מתחברת. את הגריישיט אני מכירה גם כן, לא הייתי אבל התפריט שם רצחני לדעתי, אם אדע על פגישה באיזור מגורי אלך לנסות. לא כתבתי שאני אכלנית כפייתית, תודה לאל ולהרבה מאד טיפולים שאני כבר לא. אני כן מכורה לאוכל, אני החלמתי מהכפייתיות. פעם רוב מחשבותי , הגיגי, דיעותי ושיחותי נסבו סביב מה לאכול ומה לא, מצב רוחי היה מושפע מהאוכל או מהמשקל שלי, טכס השקילה היה יומיומי ואפילו כמה פעמים ביום, לא היה לי מושג מתי אני רעבה ומתי אני שבעה, לא היה לי מושג איזה כמויות אני אוכלת ובודאי לא למה, היום אני במקום לגמרי אחר. היום אני רוצה לרדת במשקל! וגם סביב הרצון הזה בחנתי את עצמי, האם יש מניעה עצמית תת מודעת לרצון הזה, ונדמה לי שלא. קבוצה זה רעיון טוב אבל לא קבוצת דיאטה אלא קבוצה של מודעות עצמית בנושא הרזיה/השמנה, האם את מכירה דבר כזה? זה קיים (כי אם לא אני אאלץ לפתוח בעצמי )

 

[נורית הדרי]

אני חושבת שהכי קרוב לזה

מה שאת מתארת זה "דיאטה קלאב". אמנם הם נורא ממוקדים בתכנית האכילה, בהרזיה כמטרה מרכזית וגם מתקיים בהתחלה טקס שקילה. העניין הוא שבמפגש הקבוצתי השיחה נסובה אודות פיתוח כלים למודעות והתמודדות רגשית עם האכילה, וזה הכי קרוב למה שאמרת שמתאים לך. אגב, לפני מספר שנים עשינו כמה חברות קבוצת תמיכה עצמית כזאת. המיקוד לא היה אז על הכפייתיות , אבל אם זה מתאים לך - תנסי להקים קבוצה שמתאימה לך. אני אישית יודעת שלוקח המון זמן עד שמגלים את הדרך שמתאימה. באהבה נורית

 

[joy of existence]

הי שרי

ממליצה על מיכל הררי! מדריכה מדהימה! היא התחילה להעביר סדנאות וגם עובדת עם אנשים 1 על 1. היא עובדת עם אנשים על כל מיני נושאים וברור לי שגם על הרזיה! אני לומדת איתה וייצא לי לדבר איתה על הנושא וגם לראות את העבודה שהיא עשתה עם עצמה - מעורר הרבה הערכה. אז ממליצה לך לבדוק: http://planet.nana.co.il/force-energy/index.htm

 

[מון שרי]

תודה, אני אבדוק את שתי האפשרויות.

 

[מיכל הררי]

תודה על ההמלצה ../images/Emo24.gif

ואפשר לראות בחתימה שלי גם את הכתובת החדשה של האתר שלי

 

[טבעונית]

לשרי, גם אני, כבר המון שנים...

שלום שרי, שמי נעמי, בת 61 , אכלנית כפייתית מגיל 22 . לא קל, את הרי יודעת. לפני חמש שנים ממש נמאס לי. התחלתי להתעניין בתזונה בריאה, הפכתי לטבעונית, ובהדרגה הצלחתי להחליף התמכרות בהתמכרות - הפעם, לשם שינוי, התמכרות בריאה הרבה יותר, בה אוכלים אוכל בריא בלבד. יש לזה שם, אורתורקסיה. אולי תמצאי בזה עניין. לי זה נותן בריאות טובה מאוד, מעט שליטה בנושא, ג'אנק-פוד ושטויות לא נכנסים הביתה. בקיצור, הרדמתי את המחלה, וזה כבר טוב בתור התחלה. שבת שלום.

 

[BellA עלמה]

טבעונית

להיות טיבעוני זה בריא כל עוד לא מגזימים גם אורתורקסיה זו סוג של הפרעת אכילה יש לי כאן 2 מאמרים בנושא

 

[טבעונית]

לעלמה, תודה על הקישור

קראתי, מעניין מאוד. עניתי על השאלון ויצאו לי ארבע נקודות. לא נורא... הסבר קטן: למדתי להוציא מההתמכרות הנוכחית רק את הדברים הטובים (ויש טובים). בישנה (הרדומה בינתיים) אין אף דבר טוב, כך שברור שבמיקרה שלי, אני היום במצב הרבה יותר טוב. וזה כבר משהו. תודה על ההתייחסות. רק בריאות.

 

[מון שרי]

תודה טבעונית אבל...

למרות שאני מבינה מה שאת אומרת, ששווה להחליף התמכרות שפוגעת בבריאות להתמכרות בריאה הרבה יותר, אני לא רוצה להיות במקום של ההתמכרות. שנים סבלתי, ולא רק שסבלתי סבל נוראי מהאובססיה, גם לא הצלחתי להתפתח מבחינה אישית כי רוב מחשבותי היו כבר "תפוסות" בכיוון אחד ללא מוצא. בשנתיים האחרונות אני בהתפתחות אישית מדהימה, ולא אתן לשום התמכרות לכבול אותי בחזרה. אני לא יודעת אם ההתמכרות שלך דומה לשלי, אבל שלי פשוט היתה כמו מערבולת שטבעתי בתוכה, ומעט מדי פעמים הצלחתי לראות ולחוות ולהרגיש את מה שיש סביבה.

 

[טבעונית]

לשרי, את מתחילה לראות את האור...

את נשמעת מאוד אופטימית, וזה נפלא. מסכימה איתך שלהחליף התמכרות בהתמכרות זה לא מאוד חכם, ואת נמצאת בדרך טובה עכשיו, אז אין צורך ב"קומבינות" מסוג זה. לי, איכשהו, זה מתאים, ואני מצליחה ליהנות מזה - מהמזונות הטעימים, מהשליטה שלא היתה לי ועכשיו סיגלתי לעצמי קצת, ובעיקר - מהבריאות שבאה בעקבות הדרך בה בחרתי. אז נראה שהכל בסדר, גם אצלך, גם אצלי, ושנה נהדרת שתהיה לך, נעמי

 

[מון שרי]

שנה טובה גם לך ../images/Emo74.gif../images/Emo75.gif