אפשר להצטרף?

[B o o o o M]

אפשר להצטרף?

הפורום ניראה לי מאוד מעניין.....

 

[N a r n i a]

אפשר ורצוי

 

[B o o o o M]

מכורה לסיגריות 4 וחצי שנים...

בת 16.

אני לא יודעת איך להפסיק... אני אפילו לא יודעת אם אני רוצה להפסיק. אני יודעת שזה רע אבל נוח לי לעשן... לא יודעת מה לעשות

 

[N a r n i a]

הצעד הראשון הוא לרצות להפסיק

לשבת עם עצמך ולחשוב על זה, ולראות אם הנוחות שווה את הנזק. מעישון יש דרכים שונות להיגמל, מדיטטיביות, תרופתיות, תמיכה... ארול אחד כאן כתב שהוא כבר שלושה שבועות בלי סיגריות, אולי הוא יחלוק איתך את השיטה שלו, אם שניכם תרצו בזאת.

 

[yperelman]

מסכים עם N a r n i a ומוסיף:

הפסקתי לעשן באמצעות שיטה שאשמח לחלוק איתך: 1. להחליט/לרצות 2. לקבוע תאריך יעד- כחודשיים מיום ההחלטה. כל יום שעובר את מספרת את זה לפחות לאדם חדש נוסף, כך שאחרי חודשיים יש כבר הרבה שיודעים על הפסקת העישון ועל התאריך. אני כבר לא מעשן שנה וחודש (עישנתי קופסה וחצי ביום. זה אפשרי! בהצלחה

 

[B o o o o M]

קשה לי כלכך ../images/Emo10.gif

אין אין לי כוח רצון... כל החברים מעשנים כל יום לידי... אני בעצמי רוצה אם אני לא מעשנת הרבה זמן אני נכנסת לדכאונות ודיפרסיה (לא מספיק שאני דכאונית גם בלי זה... ) רע לי בלעדיהן ורע לי איתן... אבל פשוט נימאס לי להיות כל כך תלויה כל הזמן במשהו תלויה בסיגריה, תלויה בבן אדם כלשהו... אני פשוט לא יודעת מה לעשות כבר

 

[N a r n i a]

יש לך עוד דרך לעבור

העישון הוא סימפטום למשהו שעובר עלייך. גם הדכאונות, וגם האנשים שאת תלויה בהם. הכל חלק ממקשה אחת. כחלק בלתי נפרד מתהליך הגמילה את צריכה לגלות מי את, כאינבדבואל, וללמוד לאהוב את עצמך, על כל מה שיש בך. איך לעשות את זה? רק את יודעת. ורק את תוכלי. ונכון, זה נשמע ערטילאי, וזה נשמע קשה, אבל באמת שזה אפשרי. הציעו לך למטה דרך להתגבר על העישון. נסי אותה, אם היא מתאימה לך. מה שאני הצעתי לחבר בזמנו הוא לעשות משהו אחר עם היד\הגוף, כל פעם שהוא מרגיש דחף ללכת ולקחת סיגריה (לדוגמה, להסתובב וללכת לחדר אחר שבו אין סיגריות. בכלל, אם תוכלי להימנע מלהחזיק אותן עלייך, זה כבר טוב). ישנם בתפוז עוד מספר פורומי תמיכה, ופורומים נוספים שבהם תוכלי לשפוך כל מה שעל ליבך ולקבל תשובות. אני ממליצה בחום להשתמש בהם, כי כאמור, ההתמכרות לסיגריות היא רק חלק ממצב כולל. דברי עם אנשים, שתפי אותם. בהצלחה.

 

[CountryJoe]

לפעמים

בשביל לרצות להפסיק צריך להבין את הנזק. בשביל להבין את הנזק צריך לדחוף את זה עמוק עמוק לראש שאנשים מתים מזה. אשכרה מתים. בשביל לרצות להפסיק לעשן צריך להבין מה זה למות. המשפחה, החברים, הסביבה, הבית, כל מה שראית בחיים שלך. אתה. ועכשיו נשאלת השאלה? בשביל מה??????

 

[B o o o o M]

אני לא מפחדת כל כך מהמוות...

אבל זה כבר לא לדיון בפורום הזה... חח

 

[ארול אחד1]

שלום לך

כמי שהפסיק לעשן למשך תקופה של כמה שנים, חזר לעשן וכיום הוא שוב בהפסקה, אני יכול להגיד לך שהפסקת עישון היא מאד מאד קשה, אפילו יותר מלהפסיק לשתות או לקחת סמים. אצלי, לפחות. דבר ראשון - את צריכה לרצות, אחרת חבל על הזמן. כשתחליטי שאת רוצה להפסיק, תנסי רק להיום. אם קשה לך, תנסי לחלק לך את היום למנות יותר קטנות. רק לעוד 10 דקות. רק לעוד שעה. כאלו שתוכלי להתמודד אתן. תאתרי אנשים אחרים שמנסים להפסיק או שהפסיקו ותתחברי אליהם, אתם תעזרו אחד לשני. תתני להם טלפון. תגידי להם שיתקשרו אליך לפני שהם מעשנים, ותעשי אותו דבר. מה שכן חשוב לדעת, זה שכח רצון בלבד לא מספיק. בנאדם מכור לא יכול להפסיק להשתמש רק בזכות כח הרצון, אלא צריך שתהיה לו איזושהי תכנית של פעולה, שתמלא לו את החסר הזה, ותיתן לו מספיק רוחניות בשביל להתמודד עם מצבים בהם הוא בורח לסיגריות. כח הרצון מוגבל מאד והתמכרות זה משהו אמד חזק שסוחב ומושך, ואת יכולה למצוא את עצמך שוב מעשנת אפילו שלא רצית. אלא אם כן לאדם יש איזו קרקע בטוחה מתחת לרגליים, איזה סוג של אמונה שממנה הוא שואב את הכח להתמודד עם החיים בלי לברוח לשימוש. אני יודע שבשבילי כל המחשבה על נזק ותועלת זה בולשיט. לא הפחידו אותי כל הפרסומות של משרד הבריאות. לא הפחיד אותי ההוא עם המיקרופון בגרון, גם לא סבא שלי שנפטר מסרטן ריאות, 30 שנה אחרי שהפסיק לעשן. כשאני רוצה לעשן - לא רואה אפאחד ממטר, ולא מעניין אותי אם זה מסוכן או לא. אם אני רצה להפסיק לעשן, ואכן מפסיק, אחד הדברים ששומרים עלי נקי זה ההרגשה שהסיגריות גרמו לי. אם הסיגריות עשו לי רע, ולא יכולתי לנשום, והרגשתי חנוק והקאתי והשתעלתי, את זה אני צריך לזכור ולא את הכיף והסבבה בלעשן. אחרת אם אני מתגעגע - השלב הבא זה ללכת לבקר. הכי חשוב זה לא להרגיש כאילו מפספסים משהו. שיהיה בהצלחה