טוב נתחיל!מישהו צריך לעשות צעד 1...
אז נתחיל עם פרנקנשטיין הצעיר...ואל תאשימו אותי אם זה חרא כשאני כותבת אני צריכה השראה
... קוראים לו....אממממ...אנגוס אבוט אינסוורת' הרביעי (*אחלה שם!-שמתם
שזה א.א.א???*) הוא נולד בשנת 1876 למשפחת מאוד מכובדת במחוז גלאמורגן שבווילס.אנגוס היה נער יפה תואר ומוצלח - חכם, אתלטי, מקובל ונעים הליכות, הבנות כירכרו סביבו יום וליל אך רק אחת שבתה את ליבו, גוונדלין הנאווה. גוונדלין הייתה היפה בבנות החצר, אך אהבתם נידונה לקצה (*רומיאו וג'ולייט פריקי, כבר אמרתי?*) כאשר הוריו של אנגוס, שהיו מיוחסים למדי, גילו את סוד אהבתם וגוונדלין ומשפחתה נעלמו ולא נראו שוב לעולם במחוז שבווילס. אנגוס שבור הלב לא ישן לילות רבים. חלומות בלהה על נשים זקנות שתוקפות אותו במעבה היער רדפו אותו גם כשישן ולעיתים גם כשהיה ער. בחולמו ראה זקנה שצעקה לעברו "את עונשך, ילד מסכן, תקבל על לא עוול בכפך!". בביום הולדתו ה17 חש אנגוס ברע. הוא שכב במיטתו במשך 7 לילות ושבעה ימים, קודח מחום והוזה. הזקנות תקפו אותו שוב ושוב כשהן חוזרות על המשפט "את עונשך, ילד מסכן, תקבל על לא עוול בכפך". מקץ אותם שבע ימים החל גופו להתעוות (*כמו איש הפיל*)- גפיו התארכו למימדים מפלצתיים, עורו קיבל גוון חולני, פניו התעקמו ונהפכו לגסים והוא לא היה עוד אותו הילד היפה שהיה. עם הזמן אנגוס לא חש ברע יותר, אך העוויתו הותירו את חותמן. הובאו אליו רופאים רבים אך אף לא אחד מהם מסוגל היה לקבוע את הסיבה לחולי המסתורי, קל וחומר למרפא.אנגוס נאלץ להשאר כלוא בטירה של הוריו. הוא שנא כל רגע שהיה בתוך הטירה, הוא אמנם קרא הרבה וצבר ידע רב, אך המגע היומיומי עם חבריו חסר לו יותר מכול. עם הזמן הוא הפך לעלם מורמר ונלוז. הוא השפיל משרתים שעבדו בביתו והתייחס באכזריות למבקריו הספורים. בלילות כשהיה מרגיש בודד, נהג להתחמק דרך חלון חדרו ולצאת לטיול קצר בגינת ביתו. הוא טייל במסלול ידוע מראש - גן הורדים, מבוך השיחים (כמו בעליסה בארץ הפלאות..*) ולקינוח - לאורך החומה שמנעה מחצר הטירה להתמזג עם הים - כיאה לכל טירה, גם טירת אינסוורת' מוקמה על צוק. אותו לילה היה שונה - הירח הגדול גרם לילה להיות בהיר במיוחד והשמים נראו כמו בד קנבס צבוע כחול המחורר בקפידה, שמנורה גדולה הושמה מאחוריו (*ציטוט משיר של אינקובס...*). כשהגיעה לחומה עברה בו המחשבה הראשונית לשים קץ לכאב זהז שנקרא חייו. הוא נעמד על החומה, אזר אומץ במשך כמה דקות וצנח אל מותו. השמים כוסו בעננים כשגופו פגע בסלעים החדים. זהו להפעם! קחו את זה הלאה!!!!! בבקשהההההההה!!! (ולא יזיק אם זה יהיה לשנות ה2000....
)
)...ואז צריך לכתוב על התמונה סיפור בסיגנון אגדה אורבנית...?
...אין לי מושג איזה תמונה לשים..
..אז אם מישו רוצה לשים תמונה..הוא מוזמן
