"אפשר לטלפן לך?"

[זהבוש]

טעות כתיב צ"ל נהדר ולא נעדר

 

[גל-עמית]

גם לך......../images/Emo13.gif.........כמובן !

 

[גל-עמית]

לא להגזים...אברר אצלנו במקום העבוה

ואשאיר לך פרטים....

 

[NOK6476]

ואם לא היתה ברירה והשותפ/ הי´תה ממ

שיכ/ה להתעלקל ובגלל זה לא היינו מצליחים להשיג את "ז´קלין במספרת סימון" היינו נאלצים לרדת לרדת למטה ו"לשלשל אסימון"...

 

[פנטי]

../images/Emo33.gif יש לזה גם צד שני ../images/Emo30.gif

מגי יקירתי לסיפור הזה שני צדדים , הרי לך הצד השני :- בביתי הותקן טלפון (משכו קו ממרחק חצי עיר) מאחר שאבי נזקק לו לצורך עבודתו . ואני כילדה שימשתי שליחה, בלדרית ומה שלא תרצי לאנשים שלא הכרנו ולא התביישו להתקשר, להזעיק ולהשאיר הודעות לכל השכונה. ואני מתכוונת לכולה לפעמים רצתי מקצה לקצה מרחקים לא קצרים... מסתבר שהיינו אז ילדים מנומסים

 

[פנטזיה נשית]

וכשכבר התקינו, אחרי שנות המתנה

רבות היה שותף לקו ואם לשותף היו ילדים בגיל ההתבגרות או שהוא היה פטפטן כאילו לא היה לך טלפון וכל שנות ההמתנה ירדו לטמיון

 

[ez]

../images/Emo33.gif עברית צeחה

זה מזכיר לי שברמת גן היה אחד חביב מועלם ולאשתו קראו מזאיין (עירקים, אלא מה). ובספר הטלפונים הופיע - מועלם חביב ומזיין. כמה צחקנו.

 

[פנטזיה נשית]

עד כמה שזכור לי

שמו היה ארמניום והם היו מחיפה ארמניום חביב ומזיין או שלכל עיר יש את האגדה שלה?

 

[אחותו של שקספיר]

והאמירה המטופשת למדי-

יש לך אסימון? אתקשר אלייך כשתגדלי. כמה זה היה מרגיז. לפינ כמה שבועות הייתי עם הבת (12) בסופרפארם תור אדיר לקופה, ואיש אחד, מאפיר בצדעיים פונה אליי ושואל יש לך אסימון?" הסתכלתי עליו ככה, כמו פרה בוהה נזכרתי בכל אלו שאמרו שיתקשרו שאגדל ולא התקשרו עד היום, והוא קולט את הפליאה בעיני ואומר לי "כן, אסימון, זה עם החור באמצע אני רוצה להתקשר לבת שלך, היפיפיה כשתגדל קצת." עיני העגל שלי שהיו תמימות ומלאות פליאה הפכו במהרה לעיני שור זועם עניתי לו " אני לא חושבת שהיא צריכה עוד סבא בחייה" ומזלי שהגיע תורי בקופה. בחוץ-בקרירות של הקניון,היא שואלת אותי למה היית רעה אל האיש ולא נתת לו אסימון? ובכלל אמא מה זה אסימון??? (סתם אסוציאציות של טלפון )

 

[זהבוש]

טלפון - חלום ../images/Emo33.gif ../images/Emo33.gif ../images/Emo33.gif ../images/Emo33.gif

טלפון האם זו מציאות או חלום זה לפחות מה שאני זוכרת שחיכינו 7 שנים לקבל טלפון וכמו היום אני זוכרת את היום הראשון שקיבלנו סוף סוף טלפון אחרי כל מיני פרוטקציות ואחרי שאבי קיבל את ההתקף לב הראשון שלו, שהיה כאילו התרוץ לדחוף את הבקשה לטלפון ואכן אני זוכרת שאחרי תקופה קצרה בדיוק כשאנוכי התגיסתי לצה"ל סוף סוף קיבלנו את הטלפון שהיה ממש חגיגה, ומאז יצא מתוק הטלפון היה חברו הטוב של האדם מכל סיבה שהיא.

 

[ליידילי]

היזכרות נוסטלגית אחותו ש"ש, הי לך!

זמן רב כל כך עבר עד כי לפגוש בשמך זו ממש נוסטלגיה. געגעתי לך. מה שלומך? ובאשר לטרח הזקן... מ´כפת לך...לו היה לך אסימון... היית שולחת אותו לחפש טלפון ציבורי מתאים... שיחפש... הדביל חשב כמובן שהוא חולק מחמאה. לא חסרים מטומטמים - אך לגביהם אין זכרון נוסטלגי- בשל החסר הפשוט בהזדמנות לשכוח מהם...

 

[אחותו של שקספיר]

מותר בפורום הזה לשלוח ../images/Emo24.gif ?

כנראה שאותם אנשים מסתובבים באותם מקומות, ואלו שלא מחליפים שמות וכתובות יכולים להיזכר בנוסטלגיה זה בזה, והמחליפים חדשות לבקרים כינויים וניקים כל יום הם אדם חדש ורק אנחנו משומשים ואמיתיים תמיד.

 

[ענבר.]

ואולי...

הוא חשב ש- הדרך אל האם עוברת דרך האסימון של הבת.

 

[ליידילי]

גם זה, ללא ספק

 

[גל-עמית]

אחלה !!! מי זוכר את הטל´ השחור.???