אפשר לעזוב ילדה בת שנה לחודש?

[אש-י]

אפשר לעזוב ילדה בת שנה לחודש?

אנחנו שוקלים לטוס לחודש בלי ביתנו בת השנה. מישהו מכיר ספר/מאמר/הפניה לאתר שדנים בנושא? מישהו חווה כזה דבר ויכול לשתף בתוצאות? נורא בא לנו לחדש את ה"זוגיות", אבל חברות טוענות שזה יגרום לחרדת נטישה אצלה.. מה דעתכם?

 

[חגיתושתוש]

אני לא מומחית בנושא

אבל באופן אישי נראה לי שחודש זה ה מ ו ן ! ! ! זמן בשביל לעזוב ילדה אצל סבא וסבתא. זה מאוד קשה לכולם - למי שנשאר לשמור עליה, הילדה באיזשהו שלב תשים לב שאבא ואמא נעלמו, וכמובן גם לכם. את הקטנה שלי (שנה+7) השארנו ל-9 ימים בלבד, והסבאסבתא הודיעו לנו שפעם הבאה זה מקסימום שבוע - אחרי שבוע היר כבר התחילה להיות קווץ´. ותאמיני שאני גם כ"כ התגעגעתי... הצד הטוב הוא - שלמרות כל התחזיות השחורות שהיו לנו (היא תכעס ו/או לא תסכים לדבר איתנו ו/או תהיה אח"כ דבק ולא תסכים להפרד) - היא דווקה קיבלה את פנינו בשמחה וזהו. אז אומנם יש הפרש גילאים, אבל - סיפור קצר מנסיון. בכל מקרה - תהנו!!!

 

[droli]

את חושבת שתהיי מסוגלת להיות בלעדיה

חודש? את הרי לא תחזיקי מעמד, וכל הכיף יהרס. צריך לקחת במנות קטנות את הזוגיות מחדש. מעט מעט בכל פעם. לילדה, זה המון. ויש סכנות של חרדות, גמגום, וכו´. לדעתי, שבוע זה מעל ומעבר! אנחנו היינו שנה שעברה בתאילנד למשך 3 שבועות. הבנות היו בנות 3 ו-7 שזה גיל גדול ומבין. והבנות נשארו בביתן, עם חברה אהובה שלנו. ובכל זאת, היה לכולנו קשה מאד. אין ספק שאני נהנתי מאד, אבל רגעי השבירה היו קשים, וגם להן היה מאד לא קל. אז על אחת כמה וכמה ילדה קטנה, שלא תוכל לדבר איתך שוטף בטלפון. תהני בכל מקרה בכל החלטה שלך, אל תוותרו על חידוש הזוגיות, זה חשוב לא פחות. מיכל

 

[אמא ++]

אני בטוחה

שיש המון ספרות בנושא, וסביר להניח שבכולם יגידו שחודש זה יותר מדי זמן להשאיר ילד בלי ההורים. אפשר אגב לחדש את הזוגיות גם בנסיעה לשבוע, להשאיר ילד לחודש סתם בשביל טיול נראה לי לא הוגן כלפיו למען האמת. לילדים בגיל הזה אין חוש זמן, וחודש אולי נראה לכם מעט אבל בשבילו זה נצח (תנסו להיזכר כמה הייתה ארוכה שנת לימודים בשבילכם בגיל בית ספר, לעומת כמה ששנה עוברת היום מהר...) בקיצור, נראה לי המון המון זמן, אני הייתי נוסעת בשקט לשבוע, ודוחה את הטיול הארוך בשנתיים שלוש לגיל שבו אפשר יהיה כבר להסביר לילד, שאמא ואבא נוסעים וגם חוזרים.

 

[חנה בית הלחמי]

אל תדכאו אותה...

יכולת הפרידה היא אינדבידואלית ויש בהחלט זוגות שנסעו לחודש והשמיים לא נפלו על מערכת יחסיהם עם ילדיהם הרכים. קשה לשפוט - התשובה אצל השואלת, בעצם. אני נוסעת הרבה אבל מקסימום לשבוע - עשרה ימים ויכולה להעיד שעשרה ימים זה הרבה. אין דרך לצרף אליכם את הילדה אחרי עשרה ימים ?

 

[anat_i]

זה אפשרי

אנחנו נסענו (אמנם לשלושה שבועות ולא חודש) כאשר הבן הקטן שלנו היה בן שנה (וזה אחרי שהוא לא ראה את אבא שלו לפני כן חודשיים נוספים) ולא קרה לו שום דבר. אמנם הוא קיבל אותנו קצת בקרירות... אבל אחרי כמה דקות... כאילו לא היה כלום. נכון, יש געגועים, אבל בסוף הטיול נגמר, לא? ולמרות הגעגועים הצלחנו להנות מכל דקה. מה שחשוב זה שתהיי שלמה עם עצמך ושתהיי בטוחה שאת אכן מסוגלת להנות ולא לתת לגעגועים ולמחשבות על נזק אפשרי שנגרם (כי הוא לא נגרם) להרוס לך את ההנאה.

 

[חנה בית הלחמי]

אחד הדברים שאומרת תמיד לעומר זה

שמתגעגעים למי שאוהבים ולכן קצת כייף להתגעגע. כשהיה קטן יותר השארתי מכתב עם שי קטן לכל יום של העדרות - שסבתא והוא אספו מתיבת הדואר בשובם מהגן. טלפנתי כל יום לאחל בוקר טוב, אחר כך לשאול בערב איך היה בגן ולאחל לילה טוב. ועשינו ספירת ימים וארועים עד לשובי.

 

[אלה_ה]

אני חושבת שלמרות שזה מאוד

אינדיוידואלי חודש לילדון בן שנה זה כמו נצח. אנחנו עזבנו אותו 3 ימים בגיל 10 חודשים והיתה חרדת נטישה ואח"כ 5 ימים בגיל שנה ו-10 חודשים ועבר חלק. אבל אני אחרי 3 ימים התחלתי להתגעגע ואחרי 5 ימים כל כך רציתי לחזור אליו. וגם 5 ימים היו נהדרים בשביל הזוגיות. לכן ברור לי שאני לא אסע בלעדיו בשנים הקרובות ליותר משבוע. ועדיין הכמה ימים בחו"ל הם מילוי מצברים אדיר. אולי תשקלו נסיעה קצרה יותר ותהנו מכל העולמות-גם ריענון בשבילכם וגם פחות געגועים הדדיים?

 

[מירי,]

אנחנו חצי עזבנו...

כשדודו היה בן 10 חודשים נסעתי איתו לחודש לארה"ב - אלא שדודו בגיל הזה היה הרבה יותר קשור לאבא... זה היה לו לא קל אבל אפשרי (אני לא יודעת מה היה קורה חודש בלי שנינו...) ואישית אני מרגישה שלריענון הזוגיות אפשר שבוע .... אחרת אני אסבול מעצב כרוני -חודש בלי הילדים? חשבת איך אתם תרגישו לא להיות בלעדיה חודש??

 

[linet1]

בגיל שנה כבר יכול להתפתח

פחד נטישה. מגיל 8 חודשים, הילד זקוק לדמות האמהית או האב שמטפלים בו כל הזמן. ולכן, לנטוש לחודש ימים עשוי להגביר את פחד הנטישה. בכלל....ניראה לי זוועתי לטוס לתקופה כזו בלי הילד בגיל הזה!!! אני יודעת שלעיתים זה מתבקש - אבל אם תחכו שנתיים אף אחד לא ימות מזה ובטח שלא יסבול סבל מיותר...

 

[גלית&שחר]

שחר בת 2.3 ועד היום לא נפרדנו ללילה

היא נסעה איתנו פעמיים לחו"ל וכך גם לחופשות בארץ. אני לא יודעת מה איתה, אבל אני מתקשה כרגע לדמיין את עצמי נהנית בלעדיה. חודש נראה לי כמו נצח.

 

[אשת חיקו]

חודש זה נראה לי המווון זמן

המקסימום שעזבתי את שחר שהיא בת שנתיים זה ללילה אחד. לא הייתי נהנית מפרידה כה ממושכת. אני לא בטוחה אם באמת יש כאלה השפעות ארוכות טווח כמו שסיפרו לך, אך אני די משוכנעת שבמהלך אותו חודש הילדה היתה חשה מוצקה רבה. אולי תסעו לתקופה יותר קצרה?

 

[limori]

אני חושבת שחודש זה המממוווןן זמן

כשרואי היה בן 5 חודשים הרגשתי יאוש, חוסר סבלנות ורצון עז לחזור לימי הרווקות שלי וביקשתי מיויד (בן זגי) לחת ת רואי ולצאת לחופש בלעדי כי אני פשוט רוצה להיות לבד. דיויד וואי טסו לניו יורק לשבוע ואמא שלי חשבה שאני מטורפת והצטרפה ליהם ואני התחלתי את החופש. שנתי ביום וקמתי בלילה התרחצתי שעה´ קראתי מדף שלם של ספרים´ חיכתי אל העולם והיי מאושרת, אבל אאבבבלל כעבור ימים הגעועים הוציאו אותי משלוותי. חודש זה הההממווןן אני חושבת שזה נהדר להשקיע בזוגיות אבל סעו למקסימםום שבוע תהנו ותכיפו ושתהיה לכם אחלה של חופשה

 

[נעה גל]

זה מאוד תלוי בילדה ו... בך

יש לי חברה שעשתה את זה כבר פעמיים, בגיל שנה היא נוסעת לחודש לארה"ב. הילדים שלה בסדר גמור אחרי זה, ללא שום חרדת נטישה. אצלי זה בטוח לא היה עובר. איתמר לא נותן לי לזוז מטווח הראיה שלו. אבל את מכירה הכי טוב את הבת שלך, את משאירה אותה היום לבד עם ביביסיטר? איך היא מגיבה? היא בוכה כשאת הולכת? איך היא מגיבה שאת חוזרת? איך את חושבת שאת תרגישי חודש בלעדיה (וזה בסדר להרגיש שאת צריכה את החופשה הזו)?

 

[דסי אשר]

נעה- עד שקראתי על חברתך

הייתי בדעת הרבים, שחודש זה זמן אדיר, לא בהישג "נפשו" של ילד כזה קטן להבין שיש כאן פרידה שאינה לעולמים. גם אני התנסיתי עם ילדה שטיפלתי בה, בנסיעת הוריה ל5 ימים, והכל היה בסדר. אבל אולי הבית הזה של חברתך יוצא מהכלל שאינו מעיד על הכלל? אין לי תשובות. דסי

 

[נעה גל]

לא יודעת, דסי, אבל אני רואה די הרבה

תינוקות שלא חווים בכלל את השלב של "חרדת נטישה" למרות שהם בגילאים המתאימים, וניתן להשאיר אותם עם זרים מוחלטים והם יהיו מאושרים (כולל אחיין שלי). אני מודה, שגם לי חודש נראה המון זמן, אבל הכל יחסי, ועובדה היא, שאותה אימא חשבה על חודש - אז כנראה שזה מה שהיא צריכה, וכנראה שזה מתאים לה. האמת היא, שעבור תינוק אני לא חושבת שיש בגילאים האלה משמעות להאם זה חודש או שבוע - בכל מקרה מדובר בנצח עבורם, והזמנים המדויקים הם עבור ההורים. אם התינוקת לא עושה בעיות... ואם לאימא אין בעיה לנסוע לחודש... אז מה הבעיה? שתיסע ותבלה. ורק צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שיהיה קצת קשה בחזרה. אבל זה לא משהו שאי אפשר להתגבר עליו.

 

[מיה30]

אתן מדברות על חודש....

בחיי שאני צוחקת לי פה

אתן שואלות על לעזוב את התינוקות לחודש ואצלי יש מקרה מצחיק לאללה הגדול שלי {5 וקצת} הולך לחוג פעמיים בשבוע כל פעם שאני מורידה אותו בחוג אני אומרת לו שאני הולכת והוא נשאר ובסוף השיעור אני חוזרת לקחת אותו והוא שואל: "אבל את תחזרי?" וזה רק כשאני עוזבת אותו ל- 45 דק´. יש לציין שבחיים לא הלכנו לפני שיידענו אותו, ובחיים לא "נטשנו" אותו נו, אז תגידו לי אתם.... מה היה קורה אם זה היה חודש???? מיה30

 

[דסי אשר]

גם אני ראיתי הרבה ילדים

שאין להם חרדת נטישה. חרדת הנטישה היא תופעה התפתחותית רגשית נורמאלית, שמופיעה בעוצמות שונות אצל ילדים שונים כמו שלא כל הילדים נושכים, ולא כל הילדים זוחלים אחורה קודם. נסיעה של דמות טיפולית משמעותית לתקופה מאד ארוכה, אינה משהו השייך להתפתחות הטבעית של הילד, אלא לצרכי המנוחה וההתאוששות של האם. אני שמחה עבורה שאצלה הכל יצא על הצד הקל ולל קשיים. אמרתי רק שתקופת פרידה כזו ארוכה, גם לתינוק וגם פעוט, משמעותה "העלמות" הדמות הטיפולית, ואיתה יכולות להופיע תופעות של "אבל". דסי

 

[mom&shaked]

הרבה תלוי בהורים לדעתי

כששקד היה בן שנה וחודש נסענו לאורלנדו לארבעה ימים וזה היה מאוד מאוד קשה לנו, התקשרתי יותר מארבע פעמים ביום לבדוק מה איתו ולשמוע אותו מקשקש בטלפון, חשבנו עליו כל הזמן וכמובן שדיברנו עליו כל הזמן, אבל נראה לי ששקד עשה חיים ולא הבחנתי בשינוי בהתנהגות שלו כשחזרנו. אני חושבת שאתם צריכים לשקול את הקושי שלכם כהורים להיפרד מהתינוקת לתקופה כל כך ממושכת, במידה ואין לכם קושי כזה אז לכו על זה במידה יש לכם קושי כזה תנסו לנסוע לתקופה יותר קצרה. אני מכירה סיפור של הורים שעזבו את בנם בגיל זהה פחות או יותר לשלכם לתקופה ממושכת ולא עשו מזה "עניין" ולא סיפרו על חרדות נטישה או התנהגות חריגה, אז יכול להיות שזה תלוי בהורים ובמה שהם משדרים לילד?!? נראה לי שאם תתנהגי כמוני ותתקשרי יותר מארבע פעמים ביום לבדוק מה קורה אז אל תעשי את זה, לא לעצמך ולא לתינוקת שלך, אם תהי "קולית" אז אני מאמינה שיהיה לך יותר קל ושגם תצליחי להנות מהחופשה.