אפשר לקטר, נכון?
אני מלווה את הפורום הזה כמעט מתחילתו, גם אם לאחרונה הפסקתי להביט ולכתוב. מאוד מוצא חן בעיני הקונספט של הורים וילדים שמדברים ביניהם, או מקטרים, או משחקים דוקים, או מה שזה יהיה
אני מנהל פורום של הורים, שילדיהם גאים. ובפורום משתתפים גם צעירים, גם מבוגרים, גם הורים, גם גייז [הומוסקסואלים, לסביות, ביסקסואלים/ות וטרנסקסואלים/ות] וגם פעילים בעמותת תהל"ה... וכולם שם... כותבים, תומכים... ואני מרגיש שאני די לבד... מנסה לנווט בין תהל"ה לבין הקהילה, לאחרונה בכלל היה לי משבר... [טוב שיש פורומים למנהלים כמו פורום מנהלים חברתי, או תמיכה למנהלים] ובאיזה שלב אני מרגיש שיש מין מחסום בפורום... כאילו, "הבן שלי הומו?" "אני הומו?" מן מחסום בושה כזה, של הצעירים להיחשף, ושל המבוגרים לרשום... מעבר לכך שישנם הורים שגם מגלים את האמת, וגם יש להם פוביה ממחשבים... וידידים שלי שמחוץ לארון לא ממש טורחים להגיע אלא אם אני מזמין אותם... ואחד מידידי אף טרח לומר לי שהפורום מת... וגם קראתי הודעה של מנהלת אחת שמוקסמת לגלות כל יום עד כמה הפורום שלה חי ופורח... ואם לא די בכך, אז גם בתהל"ה לא ממש מודעים ליתרונות של הפורום, וגם ככה יש לי תחושה שעוד יכעסו עלי על מה שאני כותב כאן...
אז מחר אנסה לסגור את הקצוות, וגם אברר לגבי הזמנת מנהל/ת מטעם ההורים, ויש מישהי שאני מכיר שיכולה להתאים לניהול הפורום... אני אשמח אם פורום "הורים וילדים גאים" ייראה די דומה לפורום הזה... כאילו, גם בין הכותבים כאן יש צעירים גאים, ואני מניח שבין ההורים גם יש הורים שילדיהם בארון או בחוץ... אני יודע שזה לא טוב לקנא או משהו כזה, ואני לא מנסה להתחרות בפורום. אני מנסה לעודד אנשים שקשורים לנושא לכתוב גם שם, לעזור לי...
יהיה טוב...
יובל
אני מלווה את הפורום הזה כמעט מתחילתו, גם אם לאחרונה הפסקתי להביט ולכתוב. מאוד מוצא חן בעיני הקונספט של הורים וילדים שמדברים ביניהם, או מקטרים, או משחקים דוקים, או מה שזה יהיה
