אפשר לקטר על משהו טוב?

[אחר8]

אפשר לקטר על משהו טוב?

אני מרגישה שאין לי זכות להתלונן... ובכל זאת מחר שבוע 40 היום הייתי אצל רופא מעקב - אין פתיחה, אין צירים אין שום דבר שנראה קרוב ללידה.. (וכל זה אחריי שלאחות לקח שעה למצוא את הדופק במוניטור ולמשך כל הזמן הזה הלב שלי פשוט עצר!) הוא אמר לי לקבוע תור לעוד שבוע והיה די משוכנע שאני אגיע לתור ... ואני מותשת... חם לי וכבד לי ואני רוצה כבר להחזיק את הילד שלי בריא אני אכולת חרדות, שפתאום משהו יהיה לא בסדר... כל ההריון הייתי גיבורה (חמתי אמרה שלא הרגישה בכלל שהייתי בהריון) והחודש האחרון מוריד לי שנים מהחיים... לא מפסיקה לבכות, כבר לא מצליחה כמעט לישון... בא לי כבר לראות אותו, מצידי שיוציאו יראו לי שהוא בסדר ואז יחזירו לעוד חודש, אני אסחוב הכל.. רק לדעת שהוא בסדר בסוף.. סליחה שאני מתלוננת, יודעת שיש בנות שיחליפו איתי בשניה ושאלו צרות של עשירים.. אבל צריכה קצת חיזוקים תודה על המקום

 

[sivsiv2016]

יקירה ... עוד קצת את שם....

את חייבת להמשיך להאמין שהכל יהיה בסדר, ושאוטוטו תחבקי ילד מתוק שבאמת לא ייתן לך לישון בלילות
תחשבי רק על זה, רק על הטוב שמחכה לכם.. על הרגע המושלם הזה שהוא ייצא ישר לזרועותייך..
אז תנסי ליצור לעצמך כמה שיותר סביבה נוחה וקרירה (בגלל החום) ורגועה.. ותחשבי רק על דברים טובים!!!
מחכה כבר לעשות לך קולולולו וירטואלי
בעזרת השם

 

[אחר8]

תודה רבה

הבעיה היא שזה נראה כאילו לא יקרה .. (זה לחכות שנתיים וחצי של ניסיונות וטיפולים ואז הריון ואז הפלה ואז עוד טיפולים, ואז תודה לאל 9 חודשי הריון , נראה לי שפשוט מיציתי את היכולת שלי לחכות ולחכות ולחכות) תודה רבה על המילים

 

[שירהד1]

את האמת? הכי מבינה אותך בעולם!-

וגם מציעה- בעיניי, אין שום סיבה בעולם להמשיך כך. אפשר לגשת ולבקש זירוז...ואפילו רצוי ביותר (זו עמדתי, כמובן).
יש לי חברה, שילדה לפני שבוע. היא כבר הגיעה לשבוע 39+4, והיו לה מספר אובדני הריון (מכל מיני סוגים ומינים), ובמרכז לבריאות האישה אמנם ראו שהמוניטור בסדר גמור, אבל שאין טעם למשוך את הזמן, ושלחו אותה באותו היום לבית החולים, ובצדק רב.
נתנו לה זירוז, ולאחר 14 שעות ביתה היתה בזרועותיה.

ממש לא מציעה לך להגיע לשבוע 41. השליה מזדקנת. העובר שלך מוכן ובשל, הכל בסדר. אז יאללה- להוציא אותו. זו דעתי.
תעדכני אותנו מה קורה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028

 

[אחר8]

תודה

אני מתה מפחד מזירוזים לא טבעיים וזו אחת הסיבות שלא רוצה להגיע לשבוע 41 בכלל... אני לא מחסידות הלידה הטבעית (פשוט כי אני פחדנית לא כי אני חושבת שהן לא צודקות) אבל כן מאמינה בגוף שלי, רוצה להאמין שהוא יודע מה הוא עושה .. ושאם זה לא קרה זה כי הוא לא מוכן... (עד שיש בי קול שצורח שאולי העובר לא בסדר ולא יכול להתקדם וכל מיני זוועות אחרות) מצד שני אתמול הקראתי לבעלי את התגובה שלך והוא אמר שאם עד יום א לא תהיה התקדמות נלך למיון ונחשוב איך מתקדמים ... אז הכל תלוי באיך אחזיק מעמד בימים הקרובים... בתקווה שהגוף שלי יתחיל לבד לזרז עניינים... תודה רבה על התגובה וההבנה

 

[שירהד1]

או. קיי. מחכה לבשורות הטובות ממש בקרוב

 

[רונית 294]

לא מכירה את מצבך הרפואי...

אבל ניסית סקס??? תתייעצי עם רופא אם כדאי. אני החלטתי שאני רוצה ללדת ב 39+0 לכן קמתי בבוקר. בישלתי. ניקיתי את הבית. הכנתי תיק. עשיתי סקס... והלכתי ללדת. יצאה תוך שעתיים וחצי.

 

[אחר8]

ניסינו

לא נעים להגיד, אבל אנחנו לא מפסיקים לנסות... (הרופא אתמול גם אמר לבעלי שיתחיל לעבוד חח) ואוכלת חריף והולכת כמה שאפשר ומחר מתוכננת קימה מוקדמת בשעות שלא חם כדי לעשות הליכה על חוף הים.... כלום לא עוזר... בקורס הכנה ללידה אמרו שכל עוד הפקק הרירי במקום סקס לא עוזר במיוחד... הדבר היחיד שאני לא מצליחה לעשות זה להירגע ... אולי זאת הבעיה?... תודה רבה על העיצה

 

[מאמארוני]

זה אכן מזרז

כאשר הכוונה היא גם לנוזל הזרע עצמו שמכיל פרוסטגלנדינים שמשפיעים על צואר הרחם, וגם להורמונים המופרשים בעת הנאה מינית. מומלץ אם באמת מתכוונים לזרז לקיים יחסים כמה פעמים במהלך היום, בוקר צהריים ערב כמו שלוקחים תרופה
בנוסף במחלקת השיטות הטבעיות ניתן לעשות גירוי פטמות, מה שגורם להפרשה של אוקסיטוצין ועוד כמה הורמונים מקדמי לידה. והכוונה היא לשבת ולמולל פטמות כמה שעות ברצף, מכירה כמה שעשו ואמרו שעבד. יש כאלו שמכינות ככה את הפטמות לקראת הנקה, בקטע של להרגיל אותן למגע ולהוריד רגישות.
ובכל מקרה, מפלס החרדה בימים אלו הוא בשמיים, כל פיפס וכל פלוץ גורם לך לתהות, וזו פשוט תקופה לחוצה ולא פשוטה, גם בלי רקע של אובדן. מאחלת לך לידה קלה וילד בריא בידיים בסופה

 

[ירוק מנטה]

מאד מתיש קשה ומלחיץ הרגעים האלה של הסוף. כמה טיפים שעזרו לי:

אם את רוצה זרוז, תנסי דיקור סיני. אם את מוצאת מטפל שמומחה לעניין, והגוף בשל זה יכול לעבוד.

בקטע הנפשי, בעיקר עזר לי להכנס למצב של הרפיה ושלווה. לסמוך על הגוף ולתת לתינוק לצאת ברגע הנכון לו. אני מבינה כמה זה קשה, ממש ככה היה לי בשבוע שעבר לפני הלידה. את רוצה כבר לדעת שהכל בסדר ולפגוש את התינוק שלך חי ובריא, אבל חשוב להרפות מהלחץ כמה שניתן, כי לחץ משחרר אנדרנלין ומעכב צירים.
תעשי דברים מפנקים שאת אוהבת, לא יודעת מה עובד בשבילך: הליכה ליילית רגועה/סקס/אמבטיה נעימה עם כמה טיפות שמן לוונדר/ בילוי עם חברות/ סרט טוב/,לסדר את התמונות במחשב.....

שיהיה בהצלחה
ומחכה איתך לבשורות טובות!

 

[ירוק מנטה]

לא ברור למה אני לא רואה חלק מהתגובה הקודמת

דברים שעזרו לי להרגע ולשחרר קצת בימים האחרונים:
טיול לילי איטי עם הבן זוג, בילוי בבית קפה, סרט טוב, אמבטיה מרגיעה, מוזיקה, ארוחת בוקר עם חברות, לסדר את התמונות משפחה באלבום ולהזכר ברגעים מרגשים, המון מנוחה עד כמה שניתן,
וכל מה שיכול לפנק אותך ולעשות לך טוב רגע לפני הלידה וכל מה שיבוא אחריה....

 

[ספרקית]

וואו!!! שבוע 40

עבר לי ממש מהר ההריון שלך

חלפו ארבעה ימים מאז שכתבת את ההודעה. אני מקווה שאת כבר חובקת את הקטנצ'יק שלך. מחכה לשמוע שאת אחרי הלידה ושעבר בשלום

 

[אחר8]

עוד לא

פשוט עייפה מידי כדי להגיב... קוראת את התגובות וקוראת הודעות לידה וממש שמחה בשבילכן ירוק מנטה ובשדות האיזדרכת (מזל טוב!!!!) אבל יש לי מן מסך כזה של טמטמת או משהו שלא מצליחה לחבר מילים למשפטים... אתמול (שבוע 40+3) היינו במיון, החלטתי מראש שאם העובר בסדר, אנסה למשוך עוד טיפה... המוניטור והבדיקות כולן הראו שהוא מרגיש מצויין, אין צירים, פתיחה 0.5 ס"מ, כמות מים מצויינת, לא גדול מידי, תנועות יפות- ובקיצור אין סיבה (רפואית) לזרז... אמרו לבוא ביום חמישי לביקורת ושבכל אופן אם עד יום שני לא יתחשק לו לבוא לבד נעשה זירוז... אני בנתיים עושה את כל הזירוזים הטבעיים, בעלי מפנק אותי מפה ועד הודעה חדשה, כמעט כל יום אוכלים בחוץ (או לפחות יושבים לקפה/גלידה), הולכים להליכות קצרות על חוף הים, ובכלל הוא תומך ומפנק שזה הכי כיף בעולם כי אני מרגישה שגם בלידה עצמה יהיה לי על מי לסמוך... בנתיים מנסה גם קצת לסדר את הבית ולעשות כביסות למרות כי אחריי הלידה אהיה אצל אמא שלי ולא אוכל לעשות את זה, אז הרווחתי עוד כמה ימים... וואו הצלחתי לכתוב תגובה ממש ארוכה חחח.. תודה רבה לכולן, שוב המון מזל טוב וחיבוקים ענקיים ליולדות (מקווה שתראו את זה פה) מקווה לעדכן ממש בקרוב

 

[מאמארוני]

טוב, נו, מחכים בסבלנות

 

[ספרקית]

שתהיה לידה קלה ומעצימה.
מחכה לסיפור הלידה שלך