אני מקווה לא לקבל ואני שואלת דווקא
פה כי בטח יהיו הרבה שיזדהו איתי.. מדובר בבעית חמות.... אחד החסרונות לגור בקיבוץ זה שאנחנו גרים 2 מטר מההורים של בעלי... בית האוכל נמצא ממש לידנו וכל יום אימו הולכת לאכול שם.. מידי פעם היא "קופצת" לביקור אחרי האוכל, זה יוצא בשעות מאוד לא נוחות בסביבות 13:30-14:00, בדיוק כשאנחנו מתכוונים ללכת לנוח צהריים.. ככה שיוצא שלפעמים אני פותחת לה ולפעמים לא... כל פעם אחרי שאני לא פותחת היא מתקשרת לבעלי לעבודה ו"מלשינה" (ככה אני קוראת לזה) על זה שלא פתחתי... הוא מצידו אומר שכנראה לא שמעתי, או שבדיוק אנחנו ישנים... הוא גם הסביר לה שהיא מגיעה בשעות לא נוחות ובביקש ממנה לשנות את הביקורים שלה לאחר הצהריים.. היא לא התייחסה לזה וממשיכה להגיע בצהריים. היום הייתי בדיוק אחרי מקלחת כשהיא דפקה, חצי ערומה, אז החלטתי לא לפתוח. מה גם שמורן בדיוק נרדם. (נזכרתי במקרה שבו מורן ישן והיא דפקה, אז פתחתי כי ידעתי שהיא תמשיך לדפוק כמה דק´ ואז היא תעיר אותו. היא שאלה אם הוא יושן ואמרתי שכן, ציפיתי שהיא תבין ותלך, אבל לא!!! היא נכנסה והעירה אותו! כמה מעצבן זה יכול ליהיות?!) בקיצור כמובן שגם היום היא התקשרה לבעלי ואמרה שלא פתחתי לה ולמה אני כועסת עליה.. הוא אמר שאני לא כועסת ובטח הייתי בשרותים או משהו. היא מצידה אמרה... התירוץ הידוע... עכשיו.. הערה הזאת ממש מפריעה לי וגורמת לי להרגיש לא נוח בגלל שהיא חושבת שהיא לא רצויה ואני בכוונה לא פותחת לה. מה שממש לא נכון והיא פשוט מגיעה בשעות לא נוחות!!! בקיצור אני לא יודעת מה לעשות כי כשאנחנו נפגשות היא מתנהגת כאילו כלום ומאוד נחמדה אלי, היא אף פעם לא התעמתה איתי לגבי זה, ואף פעם לא שאלה אותי ישירות למה לא פתחתי לה. (בכלל, הכל עובר דרך בעלי, גם מה שהיא רוצה שאני יביא לארוחה ליום שישי היא אומרת לבעלי, איתי היא לא מדברת ישירות כמעט בכלל!!!) ואני ירגיש לא בנוח פעם הבאה כשניפגש כי אני יודעת מה היא מרגישה. מה עושים?