אפשר לשאול שאלה?

[eti911]

אפשר לשאול שאלה?

שלום, אני חדשה בפורום... סבתי סובלת מאלצהיימר כבר כארבע שנים. היא מאושפזת במוסד גריאטרי- סיעודי. היא הגיעה למצב שבו היא לא אוכלת כלום. המוח שלה פשוט לא משדר שהיא צריכה לאכול.. היא שוקלת 54 קילו! אישה בת 86! הבעיה היא שמתלבטים אם לנתח אותה ולהכניס צינורית לקיבה, בגלל שהיא חולת לב (עברה שלושה התקפי לב) ויש לה כולסטרול, לחץ דם.. אם לא ינתחו אותה- יש סיכוי שתמות מרעב. אם ינתחו אותה- יש סיכוי שלא תתעורר.. מה עושים? אנחנו מנסים להתייעץ עם כל מי שאפשר..

 

[ariela המקורי]

911אתי שלום לך

לדוד של בן זוגי היתה אותה בעיה הוא סירב לאכול בכלל ואז החדירו לו הרופאים בבית חולים צינורית מהאף ישר לקיבה . כך סבל שבועיים עד שניפטר. מאחלת לסבתך רפואה שלימה ובשורות טובות

 

[ronnyw]

אתי, שלום לך !!

זה נושא כבד וקשה, ולא מאחלת לאף אחד להיות בצומת ההחלטה הזה. הנושא גם עלה כבר בפורום בעבר. דעתי בעניין נחרצת וברורה: אין לבצע את הניתוח !! אסור להאריך חיים (אם בכלל) על חשבון איכות חיים !!! הניתוחים האלה הם התעללות בוטה באדם חסר ישע, בשביל כלום !! יאפשרו לו עוד שלושה חודשי כאב? עוד דקירות? עוד אומללות? בשביל מה? וכל הקלישאות של "אי אפשר לתת לאדם למות מרעב".. וכו' - עדיף למות מרעב מאשר למות בעינויים !!! עליכם לדרוש מהרופאים להקל עליה את ימיה האחרונים, לתת תרופות הרגעה, סמים - כל דבר שיהפוך את הימים האחרונים לשקטים ומכובדים. כשאני שומעת על מישהו, שבשם נקיון המצפון האישי שלו, מוכן לתת לזקן חולה להמשיך לסבול - אני רואה בזה פשוט אגואיזם צרוף !! אדם מקל על עצמו ועל מצפונו, על חשבון אדם אחר שסובל נוראות !! בקיצור - עניתי לך הכי בוטה והכי ישיר שיכולתי - תנו לסבתך לגווע במקסימום שקט ושלווה ואל תתעללו זה יותר ממה שהגורל כבר התעלל ממילא !! בשום אופן לא להמשיך לענות אותה

 

[eti911]

אמא שלי כל כך חסרת אונים..

היא האפוטרופוס הבלעדי, בגלל שיש לה עוד אח אחד והוא גר בחו"ל.. המצב הזה בכלל לא פשוט.. (וגם אנחנו דתיים, זה לא פשוט לומר "תעשו כך" או "אל תעשו כך"..) אנחנו כבר לא יודעים מה עדיף..

 

[ronnyw]

אתי,

מה זה קשור דתיים או לא? הבעיות וההתלבטויות הן אותן, בין אם המשפחה דתית ובין אם לא. אם כמשפחה דתית יותר קל לכם להתייעץ עם רב ולתת לו לפסוק - אדרבה, עשו זאת. (אני אישית, כחילונית מובהקת, לא אוהבת את ההתנערות הזו מאחריות. אני לא אוהבת שהכל מוכתב ונקבע עבורי, ושיש מי שיודע מה טוב בשבילי... אני מעדיפה לשמוע, להתייעץ ואחר כך להפעיל שיקולי מוסר והגיון - ולהחליט. אבל זה לא פורום תאולוגי...). רק בחרו רב שחווה פעם משהו דומה... אני לא חושבת שיש אדם (רב או לא, רופא או לא ) שיכול להבין את מצוקות החולה ומצוקות המשפחות כמו בעלי נסיון. בכל אופן, כיוון ששאלת את השאלה בפורום, אני מבינה שאתם כן פתוחים לשמוע דעתם של אחרים, שכל מה שמשותף לכם ולהם זו היותם בעלי נסיון בתחום מחלות זיקנה... אני מחזקת את ידיה של אימך, ומוכנה לחזור, לכתוב ולהסביר למה אני כל כך בטוחה במה שאני אומרת. טובת החולה לעיני, רק טובתו !!!