תשובה קצת פילוסופית
נראה לי, שהשאלה שלך אינה איך זה יכול להיות, אלא מדוע. איך זה יכול להיות - זו לא השאלה. אם ה' רוצה לברוא אדם תבוני שיכול "להתקיל" אותו כביכול, ולעשות דברים נגד רצונו - מה מונע ממנו לעשות זאת? השאלה היא מדוע הוא רצה בכך. כלומר: איך זה הגיוני שהוא עשה כך. ובכן, קודם כל, ההשקפה היהודית אינה שאדם יכול לעשות מה שבא לו והקב"ה אינו יכול להפריע לו בכך. הבחירה החופשית של האדם היא לא לעשות מה שבא לו, אלא לבחור בין טוב ורע, בין האמת לשקר. כלומר לראות מה האמת ומה השקר, מה הטוב ומה הרע. ולהעדיף את האמת ואת הטוב. ובאמת, כל שאר המעשים של האדם אינם בחירות אלא אשליה של בחירה. בעיני בשר ודם נראה כאילו האדם בוחר ומחליט בכל מעשה שהוא עושה, אבל באמת הכל נגזר עליו מלמעלה, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אם לא שמכריזים על כך מלמעלה, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים. ובאמת, הסיבה לכך שהקב"ה נתן ליצור נברא בכיר יכולת שליטה בעולם ודעת עצמאית עד כדי כך שהוא יכול לרצות להתנגד לבוראו ממש, נעוצה בסיבה שלשמה ברא הקב"ה את העולם ויצר את האדם, ונפח בו נשמה אלוקית - חלק אלוק ממעל. כפי שמוסבר בהשקפת היהדות (ע"י התורה), הקב"ה הוא מהות הטוב הרוצה להיטיב, ולשם כך ברא ברואים שיקבלו את ההטבה. אלא שלשם ההטבה המושלמת, נתן לברוא הבכיר (האדם) תפקיד חשוב ומשמעותי, כדי שיזכה בהטבתו בדין ובזכות ולא בחסד ובביזיון. וכל שאר הברואים נבראו לצורך הברוא הבכיר, מקבל ההטבה, ומתוקף תפקידם זה נהנים כמוהו ובתלוי בו. התפקיד החשוב והמשמעותי הוא לקחת חלק בבריאה – מעין להיות שותף בה – ע"י שישלים אותה, ע"י שימליך את הקב"ה על העולם התחתון. לצורך כך הוא קיבל מידה מסוימת של שליטה על הברואים ואת יכולת הבחירה – האם לראות את טוב האלוקים, את האמת, או את השקר והרע. לגלות את ממשלתו של הקב"ה בעולם של הסתר פנים, לדעת את האלוקים – הווי אומר: לבחור בטוב. להתעלם ממנה ולהתכחש לה – אם בטעות ואם במזיד – משמע לבחור ברע. כדי שהגילוי הזה יהיה תפקיד של האדם שעמל עליו באופן עצמאי וחופשי, התאמץ והשיג בצורה אמיתית ולא מלאכותית – ניתנה האפשרות שיטעה, שיזיד וכו'. ואז יזכה לשכרו (ההטבה) בזכות ובכבוד ולא בביזיון. אם אדם יהיה כבובה המונעת ע"י חוטים, ולא יעשה שום דבר מכוח עצמאי – הרי לא תגיע לו בדין שום הטבה על כך. לכן הבחירה החופשית היא כוח עצמאי לחלוטין (הגם שמצומצם מאוד). ובכל זאת – הכל טוב ויפה, אבל בסופו של דבר האדם מקלקל את הבריאה! ואיך ייתכן שזה רצונו של הקב"ה? ובכן, כדי שהתפקיד לגלות את האלוקים בבריאה יהיה למידה אמיתית – אין פסול בכך שהאדם יטעה ויתקן, והתיקון הוא חלק בלתי נפרד מהלמידה, ממילוי התפקיד. מפני שמדובר בתפקיד קשה ורציני, גדול ועוצמתי כגודל ההטבה העתידה. כך שבהחלט הגיוני שהאדם יטעה, ובעצם כאשר הוא טועה הוא לומד טוב יותר ומקיים את התפקיד טוב יותר. (אם כי זו טעות לחשוב שהקב"ה מעוניין לכתחילה שהאדם יטעה ויישא בתוצאות טעותו כדי ללמוד טוב יותר – וזה בסיס טעותו של אדם הראשון...) מכאן שגם הנשיאה בתוצאות הטעות או המזיד היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד – גילוי האלוקים בבריאה. שהרי גם להיווכח בתוצאות הבחירה ברע, משמעו לדעת את האלוקים בבריאה! כך שבשורה התחתונה - האדם לא יכול בבחירותיו השגויות/המזידות למנוע מאלוקים להשיג את תכלית הבריאה, משום שכל העולם מתוכנן כך שהאדם ימלא את תפקידו ויתקן את העולם כך או כך - אם לטוב ואם למוטב, אם ב"עיתה" ואם ב"אחישנה" – אם ע"י שיבחר בטוב ואם ע"י שיבחר ברע.
לאחר החטא, נוצר מצב שבו יש לנו אפשרות לבחור בין טוב ורע, אך הקב"ה מצווה אותנו לבחור בטוב, וגם - נותן לנו שכר על בחירה בטוב. בעצם, אחד העניינים ב"טוב ורע" זה כדי שנוכל לקבל שכר ודברים טובים על דברים שבאמת מגיעים לנו. הרבה יותר מספק לקבל פרס על משהו שהשקעת ועמלת בשבילו, מאשר לקנות אותו בחנות לבד. 
