boringvered
New member
אפשר לשתף בהתלבטויות? (ארוך מאד)
קצת נעדרתי - המון בגלל מצברוח ירוד בעקבות המצב בעבודה. הגעתי לשלב שבו אני מרגישה ממש מרושעת. מחזירה לסביבה את מה שהיא... חינכה אותי לעשות. נעשתי יותר בירוקרטית וזה רק מזעם ומפני שנמאס לי להיות שק החבטות מפני שהגדלתי ראש... ולא, זה לא בא לי באופן טבעי, אני צריכה להחזיק את עצמי חזק חזק כדי לא להגדיל ראש וזה נשמע לי מגעיל, אבל במקום כזה זה מה שיש. לקחתי כמה ימים גם להיות עם הילדה. במקור התכוונתי שרק רועי יהיה איתה בתקופת החופשה עם סבתות פה ושם... אבל אחרי שהרגשתי שממילא תוקעים אותי עמוק בחוסר קידום, לא מצאתי שום הצדקה להקרבה הזו. אז הרווחתי כאן. לוקח לי זמן לא לחוש חרדות כלפי העבודה... המקום ממש עושה לי רע פיזית ומדיר שינה מעיני, אבל בינתיים אין חדש בשוק העבודה. במהלך חודשיים וחצי של חיפושים זכיתי בראיון עבודה אחד. עכשיו עשיתי שוב סבב שליחת קורות חיים, אבל שוב, אין חדש. במקביל התחלתי לחשוב ברצינות על עזיבת התחום. הגעתי למצב שאני סוגרת באוקטובר 6 שנים במקצוע ותחושה שאני לא מתקדמת, אלא מתרחקת מהמטרה המקצועית המקורית שלי, וגם תחושה שאני מתנוונת מקצועית. מצאתי שאני נמצאת במן שלב ביניים ברמה שלי. יש לי ידע הרבה יותר נרחב מאשר לטכנאי PC אבל אני עדיין לא מספיק בשלה לניהול רשת, ואף אחד לא מסתכל לכיוון שלי. לי יש אמונה ביכולת שלי להתמודד עם ניהול רשת, אבל השוק רוצה נסיון מעשי, וכשיש היצע של גברים צעירים עם קצת נסיון לעומת אמא בת 35 עם נסיון דומה, די ברור לאן השוק נוטה... ולכן אני מרגישה שהתחום סגור בשבילי. אני מתכוונת ללכת להכוונה כלשהי, אבל אני מודה שאני שוב ושוב חוזרת לתחום לימודי המידע (מידענות) שמושך אותי מאוד מאוד. בדקתי את אפשרויותי ומצאתי שהכי ישתלם לי ללמוד תואר שני בבר אילן בתחום. תואר שני במקצוע יפתח בפני יותר אפשרויות מאשר תואר ראשון... המקצוע לא בדיוק ברשימת המקצועות המבוקשים בשוק... לא קל למצוא בזה עבודה, אבל תואר שני עוזר, וישנה אפשרות להשלים לתואר שני לבעלי תואר ראשון בתחום שונה. הבעיות העומדות בפני.... 1. מימון - שוחחתי עם הורי על אפשרות שיעזרו לי ואח"כ ננסה להחזיר. בלי מימון אין בכלל על מה לדבר כי אנחנו עם משכנתא איומה ונוראית... ואין סיכוי למילגה כי אנחנו בני מעמד בינוני שעובדים ומחזיקים רכב משלנו...
2. מציאת עבודה במקצוע שלי בחצי משרה לתקופת הלימודים.... לא הצלחתי למצוא עד עכשיו כלום... אני חוששת שאני לא אמצא לתקופה ארוכה, אבל, יתכן שדווקא חצי משרה יהיה לי יותר קל למצוא כי כאן יש פחות בעיה עם אמהות כי מהותן ... חצי משרה (לא אני אמרתי... אבל ככה מתייחסים). כמובן שעבודות כאלו הן פחות בנמצא. אני חייבת עבודה כי יש לנו מספיק מחוייבות כלכלית, אז לפחות לתרום את חלקי באיזושהי חצי משרה. אני מעדיפה עבודה במקצוע כי אני מאמינה שאני אוכל לקבל שכר יותר טוב על סמך המקצועיות שלי והנסיון שלי מאשר למצוא עבודה שמתאימה לבלתי מקצועיים שמשלמת ממש גרוע, וגם כי אני מעוניינת לשמר את הידע המקצועי שלי לתקופת הזמן שתדרש לי עד למציאת עבודה לאחר התואר. רק אם לא תהיה ברירה אני אחפש משהו אחר (מזכירות, שירות לקוחות... וכד'). 3. אני רוצה עוד ילדה (או ילד). במקור חשבתי להמתין עד פברואר כדי שגל תהיה בת 3 עם הולדת הצאצא החדש הפוטנציאלי, אבל עכשיו אני חושבת שאם אני כן ארצה ללמוד, אז אני אתחיל ללמוד באוקטובר, ולחכות עם פברואר זה אומר ללדת מיד עם תחילת שנת הלימודים... קצת טפשי. אז התחלתי לחשוב על להכנס להריון בקרוב (לא שמישהו מבטיח לי שזה מה שיקרה...). אבל כאן יש עוד שיקולים... קודם כל... יש לי חשד לשבר טבורי אצלי, ואני הייתי אמורה לטפל בזה והזנחתי (מפחדת...), ולהכנס להריון עם זה נשמע לי בעייתי לאלללה.... אבל מעבר לכך, גם אם אני אכנס להריון עכשיו ואלד נאמר בסביבות מאי... נראה לכם שאני אוכל להתמודד עם גידול פעוטה ותינוקת קטנה, עבודה בחצי משרה (בהנחה שאני אמצא משהו) וגם לימודים? הלימודים עצמם צריכים לקחת כ- 35 שעות שנתיות (סכ"ה) עם ההשלמות, אני חושבת שזה לא כולל את לימודי היהדות של בר-אילן ולא כולל את לימודי האנגלית לתואר שני, ובנוסף יש פרוייקט גמר או 160 שעות עבודה מעשית... בכללי אני חושבת שניתן לפרוש את הלימודים על 3 שנים... השאלה כמה עבודה מעבר לשעות הלימוד הפרונטליות יש בפועל (אני מבררת בשלב זה). ישנה גם אפשרות קלושה של לימודים ואולי מימון חלקי מטעם מקום העבודה הנוכחי. זו האופציה האידיאלית כי יאפשרו לי להיעדר מהעבודה באופן רשמי למטרות הלימודים ואולי גם ישלמו לי חלק משכר הלימוד. אבל, אני לא תולה שום תקווות לגבי האופציה הזו, למרות שבבוא הזמן אני אבדוק את הנושא. וגם צריך לקחת בחשבון שמחתימים אותי על תקופת עבודה לאחר מכן, ולאו דווקא במקצוע שבו למדתי... אבל כרגע לפחות עושה רושם שהמנהל הנוכחי עושה כל שביכולתו להפטר מהעובדים הוותיקים ע"י מירור חייהם והוא קופץ על כל הזדמנות של סילוק עובדים קיימים או במקרה שלי אי-קידום (עוד דרך לגרום לי לרצות לעזוב). רק לדוגמא, טכנאית וותיקה שלנו ביקשה לאשר לה 3 חודשים חל"ת למטרת נסיעה ארוכה לחו"ל, שלאחריהם תחזור לעבודה אצלינו. הוא העדיף לפטר אותה מאשר לאשר לה, למרות שהיא מנוסה, מכירה את המערכת ואהודה על המערכת... ככה שקשה לי להאמין שיתנו לי צ'אנס. וזהו... מתנצלת שזה כל כך ארוך... ומתנצלת על היעדרות ארוכה... המוח שלי טרוד טרוד ביותר... תודה על הקריאה ואני אשמח לחוות דעת שלכן. ורד
קצת נעדרתי - המון בגלל מצברוח ירוד בעקבות המצב בעבודה. הגעתי לשלב שבו אני מרגישה ממש מרושעת. מחזירה לסביבה את מה שהיא... חינכה אותי לעשות. נעשתי יותר בירוקרטית וזה רק מזעם ומפני שנמאס לי להיות שק החבטות מפני שהגדלתי ראש... ולא, זה לא בא לי באופן טבעי, אני צריכה להחזיק את עצמי חזק חזק כדי לא להגדיל ראש וזה נשמע לי מגעיל, אבל במקום כזה זה מה שיש. לקחתי כמה ימים גם להיות עם הילדה. במקור התכוונתי שרק רועי יהיה איתה בתקופת החופשה עם סבתות פה ושם... אבל אחרי שהרגשתי שממילא תוקעים אותי עמוק בחוסר קידום, לא מצאתי שום הצדקה להקרבה הזו. אז הרווחתי כאן. לוקח לי זמן לא לחוש חרדות כלפי העבודה... המקום ממש עושה לי רע פיזית ומדיר שינה מעיני, אבל בינתיים אין חדש בשוק העבודה. במהלך חודשיים וחצי של חיפושים זכיתי בראיון עבודה אחד. עכשיו עשיתי שוב סבב שליחת קורות חיים, אבל שוב, אין חדש. במקביל התחלתי לחשוב ברצינות על עזיבת התחום. הגעתי למצב שאני סוגרת באוקטובר 6 שנים במקצוע ותחושה שאני לא מתקדמת, אלא מתרחקת מהמטרה המקצועית המקורית שלי, וגם תחושה שאני מתנוונת מקצועית. מצאתי שאני נמצאת במן שלב ביניים ברמה שלי. יש לי ידע הרבה יותר נרחב מאשר לטכנאי PC אבל אני עדיין לא מספיק בשלה לניהול רשת, ואף אחד לא מסתכל לכיוון שלי. לי יש אמונה ביכולת שלי להתמודד עם ניהול רשת, אבל השוק רוצה נסיון מעשי, וכשיש היצע של גברים צעירים עם קצת נסיון לעומת אמא בת 35 עם נסיון דומה, די ברור לאן השוק נוטה... ולכן אני מרגישה שהתחום סגור בשבילי. אני מתכוונת ללכת להכוונה כלשהי, אבל אני מודה שאני שוב ושוב חוזרת לתחום לימודי המידע (מידענות) שמושך אותי מאוד מאוד. בדקתי את אפשרויותי ומצאתי שהכי ישתלם לי ללמוד תואר שני בבר אילן בתחום. תואר שני במקצוע יפתח בפני יותר אפשרויות מאשר תואר ראשון... המקצוע לא בדיוק ברשימת המקצועות המבוקשים בשוק... לא קל למצוא בזה עבודה, אבל תואר שני עוזר, וישנה אפשרות להשלים לתואר שני לבעלי תואר ראשון בתחום שונה. הבעיות העומדות בפני.... 1. מימון - שוחחתי עם הורי על אפשרות שיעזרו לי ואח"כ ננסה להחזיר. בלי מימון אין בכלל על מה לדבר כי אנחנו עם משכנתא איומה ונוראית... ואין סיכוי למילגה כי אנחנו בני מעמד בינוני שעובדים ומחזיקים רכב משלנו...
