אפשר לשתף?
אני מתנצלת מראש אם זה מבולגן ולא מובן, אני די בסערת רגשות...
עוברת עלי לאחרונה תקופה ממש לא קלה מכל היבט שהוא,
ועצוב שפשוט אין את מי לשתף...לא מרגיש בנוח בכלל, ואין את מי חוץ מחברה שנמצאת הרחק איי שם.
אוטוטו מתחילה לה שנה ב' בלימודים, ואני מרגישה שזהו תמו כל כוחותיי, בייחוד שהשבוע יהיה מבחן סוף סמסטר בקורס שאמור להיות קל, אך אני לא מסתדרת איתו.
ישנם בעיות עם חברים, לאחרונה ניתקתי קשר עם שלושה חברים. 2 מהם היו חברים טובים מאוד שמכירים אותי זמן רב... זה לא קל. נפגעתי מהם מאוד, בצורה בלתי רגילה
אני אדם מאוד רגיש מטבעי, אבל הדבר שהכי יכול למוטט אותי זה בן אדם שלא יודע להעריך...
חברה אחת ביקשה ממני טובה, נסעה לטיול ושאלה אם אוכל להעביר לה דיסקים על USB - אמרה שחלקם מקוריים... אמרתי לה שמקוריים לוקח קצת זמן, אבל בכייף.
העניין שכאשר היא מבקשת משהו, היא עושה זאת בצורה "אלגנטית" מה שנקרא, כלומר תגיד: "אם זה לא מסובך..אם לא קשה לך...רק אם את יכולה..תודה אין עלייך'' וכו'.
אבל ברגע האמת - כלום.
אממה, אמרה שמדובר בכ 4 דיסקים מקוריים ועוד כמה MP3 צרובים שאני הבאתי לה, אמרתי לה שבכייף.
בפועל? היו 40 דיסקים ואף יותר...
לא יכולתי לאכזב אותה, ביצעתי זאת תוך פחות מיום על אף שהיה לי לחץ אטומי בעבודה ובלימודים,
וכן, אולי אני יצאתי הסתומה שמראש הסכמתי, על אף שאני בדעה שאם עושים משהו - אז מכל הלב, אחרת אין שום טעם.
הבאתי לה במיוחד לבית...והיא כ"כ מיהרה שאפילו לא הכניסה אותי וישר יצאה אמרה בריצה "תודה מתה עליך" .
נשבר לי הלב, כי דבר דומה קרה לי גם ממנה וגם מעוד ידיד שהיה חשוב לי כמו אח, שמאז שיש לי רכב רק תפס "טרמפ" על זה, עד שאמרתי לו שלא עוד.
בתקופה האחרונה היא הייתה יוצרת קשר רק כאשר הייתה צריכה עזרה עם המחשב, אייפון או מוזיקה. לא משהו מעבר.
לפני כן , זה לא היה ככה.
זה מרגיש לי פשוט ניצול מכל מובן אפשרי, ואף לא שום הערכה...
כשניסיתי לדבר איתה על זה, קיבלתי תגובה גועלית וארסית בצורה לא נורמלית, שאעדיף לא לפרט ולרשום אותה כאן...
באותו הרגע הייתי בהלם, היא ניסתה ליצור קשר פעם או פעמיים ותו לא. עבר מאז כחודש.
ישנן בעיות עם האקס הטרי...
אף פעם לא הרגשתי שהוא קיבל אותי כפי שאני, הוא אדם סגור מאוד ונפתח לאט לאט, אף פעם לא היה רגיש כלפיי, והיה נראה שרואה רק את הרצונות שלו.
מרוב שהוא נפגע הוא לא מוציא מעצמו והתגובות שלו קרות, גם בנושאים רגישים. היו בעיות בתקשורת לא פעם בגלל העניין... עד שבסופו של דבר היה פיצוץ , התווכחנו הייתה סיטואציה לא נעימה ונגמר.. קשה לי עם זה מאוד, הוא כתב לי מכתב מהלב, מרגש מאוד,
אבל הוא רק חזק בכתב ובדיבורים... כי בפועל דבר לא השתנה.
אני יודעת שאני צריכה למצוא חברה חדשים... מרגיש לי \שאני לא בסדר, לא משנה מה אעשה
גם אם זה מתוך כוונה טובה. חברה טובה מאוד שלי נמצאת בחו''ל וחוזרת רק בעוד יותר מחצי שנה (טסה לקצת יותר משנה)
כל השאר, זה יציאות נטו ושום דבר מעבר לזה, וזה דבר שחסר לי.
אני מתנצלת מראש אם זה מבולגן ולא מובן, אני די בסערת רגשות...
עוברת עלי לאחרונה תקופה ממש לא קלה מכל היבט שהוא,
ועצוב שפשוט אין את מי לשתף...לא מרגיש בנוח בכלל, ואין את מי חוץ מחברה שנמצאת הרחק איי שם.
אוטוטו מתחילה לה שנה ב' בלימודים, ואני מרגישה שזהו תמו כל כוחותיי, בייחוד שהשבוע יהיה מבחן סוף סמסטר בקורס שאמור להיות קל, אך אני לא מסתדרת איתו.
ישנם בעיות עם חברים, לאחרונה ניתקתי קשר עם שלושה חברים. 2 מהם היו חברים טובים מאוד שמכירים אותי זמן רב... זה לא קל. נפגעתי מהם מאוד, בצורה בלתי רגילה
אני אדם מאוד רגיש מטבעי, אבל הדבר שהכי יכול למוטט אותי זה בן אדם שלא יודע להעריך...
חברה אחת ביקשה ממני טובה, נסעה לטיול ושאלה אם אוכל להעביר לה דיסקים על USB - אמרה שחלקם מקוריים... אמרתי לה שמקוריים לוקח קצת זמן, אבל בכייף.
העניין שכאשר היא מבקשת משהו, היא עושה זאת בצורה "אלגנטית" מה שנקרא, כלומר תגיד: "אם זה לא מסובך..אם לא קשה לך...רק אם את יכולה..תודה אין עלייך'' וכו'.
אבל ברגע האמת - כלום.
אממה, אמרה שמדובר בכ 4 דיסקים מקוריים ועוד כמה MP3 צרובים שאני הבאתי לה, אמרתי לה שבכייף.
בפועל? היו 40 דיסקים ואף יותר...
לא יכולתי לאכזב אותה, ביצעתי זאת תוך פחות מיום על אף שהיה לי לחץ אטומי בעבודה ובלימודים,
וכן, אולי אני יצאתי הסתומה שמראש הסכמתי, על אף שאני בדעה שאם עושים משהו - אז מכל הלב, אחרת אין שום טעם.
הבאתי לה במיוחד לבית...והיא כ"כ מיהרה שאפילו לא הכניסה אותי וישר יצאה אמרה בריצה "תודה מתה עליך" .
נשבר לי הלב, כי דבר דומה קרה לי גם ממנה וגם מעוד ידיד שהיה חשוב לי כמו אח, שמאז שיש לי רכב רק תפס "טרמפ" על זה, עד שאמרתי לו שלא עוד.
בתקופה האחרונה היא הייתה יוצרת קשר רק כאשר הייתה צריכה עזרה עם המחשב, אייפון או מוזיקה. לא משהו מעבר.
לפני כן , זה לא היה ככה.
זה מרגיש לי פשוט ניצול מכל מובן אפשרי, ואף לא שום הערכה...
כשניסיתי לדבר איתה על זה, קיבלתי תגובה גועלית וארסית בצורה לא נורמלית, שאעדיף לא לפרט ולרשום אותה כאן...
באותו הרגע הייתי בהלם, היא ניסתה ליצור קשר פעם או פעמיים ותו לא. עבר מאז כחודש.
ישנן בעיות עם האקס הטרי...
אף פעם לא הרגשתי שהוא קיבל אותי כפי שאני, הוא אדם סגור מאוד ונפתח לאט לאט, אף פעם לא היה רגיש כלפיי, והיה נראה שרואה רק את הרצונות שלו.
מרוב שהוא נפגע הוא לא מוציא מעצמו והתגובות שלו קרות, גם בנושאים רגישים. היו בעיות בתקשורת לא פעם בגלל העניין... עד שבסופו של דבר היה פיצוץ , התווכחנו הייתה סיטואציה לא נעימה ונגמר.. קשה לי עם זה מאוד, הוא כתב לי מכתב מהלב, מרגש מאוד,
אבל הוא רק חזק בכתב ובדיבורים... כי בפועל דבר לא השתנה.
אני יודעת שאני צריכה למצוא חברה חדשים... מרגיש לי \שאני לא בסדר, לא משנה מה אעשה
גם אם זה מתוך כוונה טובה. חברה טובה מאוד שלי נמצאת בחו''ל וחוזרת רק בעוד יותר מחצי שנה (טסה לקצת יותר משנה)
כל השאר, זה יציאות נטו ושום דבר מעבר לזה, וזה דבר שחסר לי.
