אצבעוני עיצבנו אותי היום

[Apikachu L]

אצבעוני עיצבנו אותי היום

סה"כ התשובה היא בסדר גמור סה"כ עד לקטע המסומן צהוב -אבל ברצינות - ככה? הילד גם אשם***?
גררר...
(האמת, שמתי על אצבעוני עין עם אמירות מכעיסות כאלו עוד קודם)

אצבעוני, גיליון 1688


***"אישה, גם את תוכלי לעזור לבעלך המכה. הכאת נשים עוזרת לאנשים להתמודד עם לחץ ודאגות. את השתדלי להיות אישה טובה ולהפחית ממנו את הדאגות. אולי זה יעזור..." היה מה שחשבתי עליו כאשר קראתי את זה.

 

[טלית נודדת]

אבל איפה הלינק?

 

[Apikachu L]

התפוז שוב לא העלה תמונה!!!

 

[מטיילת בענן]

באמת מעצבן

אם כי בקריאה שנייה קראתי גם מסר אחר - אתה אל תתחיל לעשן כי זה לא בריא וקשה להיגמל. לגבי אמא שלך, זה עניין בעיקר שלה.

נראה לי שכדי לא להשאיר את הילד המסכן עם חוסר אונים הציעו לו לעשות מה שילדים "טובים" צריכים לעשות - להיות ילד טוב.

(לי זה גורם קצת לחשוב על הציפיות שלנו מהילדים וכמה זה טוב להם לעומת כמה זה הופך אותם לקונפורמיסטים שטובים בעיקר לחברה)

 

[כאן הם]

אני לא מבין מה הבעיה?

הילד שאל איך הוא(!) יוכל לעזור לאמא להפסיק לעשן.

הם לא ענו בחזרה שהוא אשם שהיא מעשנת או שהוא גרם לה לעשן. אין לי מושג איך קיבלת את הרושם שזה הכוונה.


הם אמרו שהוא יוכל לעזור אם יהיה לה פחות דאגות ולחץ... ולהיות תלמיד וילד טוב זה יעזור.

... את האמת, אני לא חושב שזה יעזור. אבל זה הדבר היחיד שהילד, יכול או יוכל לעשות... לפחות לקבל רושם שהוא עוזר... לעזור לו עם הדאגות שלו שאמא מעשנת.



ההשוואה שלך לאישה מוכה היא ממש לא במקום ולא דומה. כמו עישון, בעל מכה זה עניין שבאים איתו. שום דבר לא "גורם" למישהו להתחיל לעשן או להכות. אם את חושבת אחרת, אז פתרנו את כל הבעיות בעולם: הבעל מכה בגלל משהו/מישהו שגרם לו וזה לא אשמתו, אנשים מעשנים לא באשמתם אלא משהו גרם להם, ואנשים שמנים בגלל האוכל ולא בגלל שהם אוכלים יותר מידי.

רענן

 

[Apikachu L]

העניין הוא

אוקיי, זה בדיוק מה שהתכוונתי - הילד לא אשם אם אמא שלו מעשנת או האישה לא אשמה אם הבעל מכה. זה בדיוק מה שאתה אומר.
אבל כל העניין וכל הגישה של לומר לילד תהיה יותר טוב, היא באיזה מקום גישה שבאה ומטילה אחריות מסויימת ורגשי אשמה מסויימים על הילד.
הם בהחלט היו יכולים לכתוב כל מה שכתבו עד הפסקה בצהוב. וכן, לפעמים לומר שאין מה לעשות הוא הדבר. בסופו של דבר, זה לא יעזור אם הילד יהיה יותר או פחות טוב. אבל זה עשוי להוסיף לו רגשי אשמה שיש לו יד בדבר שלא קשור אליו.

 

[כאן הם]

הבנתי את נקודת המבט שלך

הבנתי את נקודת המבט שלך.

אבל כשעונים לילדים צעירים, ומשתמשים באמת הערומה ("אין שום דבר שאתה יכול לעשות כי אמא שלך היא מה שהיא, מעשנת"), זה נשמע לא טוב ולא מעודד לילדים.

מצד שני, להגיד שקר לבן ("אם תהיה טוב יותר, היא תפסיק") לילד שהוא באמת מודאג לגבי האמא שלו, זה נשמע מעודד ומעצים.

אבל את צודקת שזה יכול לנשוך בחזרה אם הילד חושב שהוא לא טוב ובגלל זה האמא מעשנת. מצד שני, "אין מה לעשות" נשמע מדכא ומאכזב, כולל לגבי האמא.


אישית בשבילי, להגיד "תהיה ילד טוב", בין אם זה לגבי עישון או שהאמא עצבנית/עצובה/כל דבר אחר זה נשמע יותר מעודד, מאשר "אין מה שאתה יכול לעשות חוץ משוב לבקש ממנה שתפסיק".


... זה אחד הדברים שאין לו תשובה מוחלטת או דרך אחת.

רענן

 

[Apikachu L]

הי רענן

אני עדיין לא הורה, מן הסתם, אבל לא בטוחה שלשקר לילד זה רעיון טוב. אפשר היה להציע לילד הרבה דרכי פעולה אחרות. להציע לו תהיה ילד טוב לא נראית לי אופציה טובה.
אפשר היה להציע לילד להניח קצת לאמא ואחרי כמה זמן לנסות לדבר איתה על למה היא בכלל התחילה. או לנסות לומר לה שזה מדאיג אותו כי זה לא בריא.

לא יודע, כילד ששיקרו לו בילדות מצד אחד ומצד שני הענישו עונשים מאוד בעייתיים על שקרים (גם פיזיים), מאוד קשה לי באופן אישי עם לשקר לאנשים חלשים ממך. מבחינתי זה טריגר. וזה אי ביטחון.
האשימו אותי בילדות שיש לי אשמה בבעיות הבריאות של אמא וסבתא וכו'. האם זה גרם לי להיות טוב יותר? זה לא. לא משנה כמה ניסיתי לא הייתי טוב מספיק. ולא משנה כמה ניסיתי - זה לא השתנה, ובסוף נפגעתי מכל העניין מאוד.
בסופו של דבר אמירה כזו לילד יכולה להיות לדעתי הרסנית במידה מסויימת. האם אם הילד יביא רק מאיות הבייתה ויהיה ילד למופת שתמיד יסיים מהצלחת ולא ילך לשחק עם חברים כדי לא להדאיג את המשפחה יגרום לאמא להפסיק לעשן? לא. זה לא יקרה, וזה שקר. לא שקר לבן ולא כלום. לא משנה כמה ילדה תנסה להיות טובה, ההורים שלה לא יפסיקו לעשן כי היא טובה. החיים מביאים הרבה דאגות ולחץ. וילדים בסופו של דבר תמיד מביאים כאלו, גם אם הם טובים. ואם לא ילדים - אז עבודה, חברים, משפחה. לא חסר.
בסופו של דבר, אולי כדאי גם ללמוד שאי אפשר לקחת אחריות על מעשיהם ובחירותיהם של אנשים אחרים. הלמידה לכיוון ההפוך עשויה ליצור מעגל אשמה.

 

[כאן הם]

אין כל רע ב"שקרים" מסויימים

במיקרה הספציפי הזה אין שום שקר. להיות ילד טוב, זה לא שקר. זה באמת אולי יעזור לאמא. הבעייה היחידה בלהגיד את זה זה שכפי הנראה זה לא יעזור, וכמו שאת אמרת, זה אולי ילחיץ את הילד שבגלל שהוא לא היה טוב, או לא יכול להיות טוב, אז אמא מעשנת.

בסיכומו של דבר, התועלת פה עולה על החסרונות: להיות ילד טוב זה מאוד טוב לילד ולהורים. זה מעצים את הילד, נותן לו כיוון ונותן הרגשה שיש תועלת, יש בו תועלת, תכלית ויתרונות אם הוא ינסה להיות טוב.

אם השיגו את זה בשקרים לבנים, לא נורא בכלל ושום נזק פסיכולוגי. בטח שהילד לא יבוא בטענות להורים שלו בנושא כשהוא יגדל ויבין.

זאת דעתי. ודעתי שרוב הילדים גודלים ככה, עם "שקרים" מסוג זה לא שום נזק. אני ללא ספק משתמש בשקרים לבנים חכמים פה ושם.


הבעיה שאת מתארת היא בשקרים אחרים בתנאים אחרים וסיטואציות אחרות.

דוגמאות אחרות שאני אסכים איתך ב-100% הם "אם לא תהיה טוב, שוטר יבוא" או "אם תשחק וידאו יותר מדי, תצטרך ללבוש משקפיים".


ודוגמאות של שקרים של ממש, שאין בהם נזק: "את תהיה ילד טוב, סנטה או אליהו הנביא יביאו לך מתנות", "אם תהיה טוב, תגיע לגן עדן".

הדוגמאות האחרונות, למרות שהן שקרים מוחלטים, הם ממש אהובות וממלאות את הלב של ילדים. ממש מומלץ. לא שמעתי על ילד אחד שניזוק מהן.


רענן