שרון, משיבה לך כי פנית בנימה מכובדת
{נכנסתי לפורום היום, לאחר שחברת פורום אחרת התקשרה אליי והעירה את תשומת לבי לתגובות שאני "זוכה" - חייבת למר שאני המומה, אבל כמו שציינת, יתכן שהבעיה היא בניסוח או בהיעדר פרטים שידועים לי ולא לכולן} בקשר לשאלות שהעלית: הדבר שעליו היתה לי מחלוקת עם בנזוגי היא בהתייחסות שלו אל הסיכון שבלידת תינוק פגוע. הוא בד"כ אדם רציונלי, המנווט את ההחלטות בחייו על פי נתונים ועובדות. העובדה היא שאצל הרופא שהיינו במעקב, אחוז ההפלות בעקבות דיקור מי שפיר היה אפסי ואילו הסיכוי ללידת תינוק עם אחת התסמונות המאותרות בבדיקה היה גבוה יותר עבורי. במקרה הזה בנזוגי נטה ללכת אחר תחושת הבטן שלו ש"יהיה בסדר" ואין צורך בבדיקה, ואילו אני (פסימית מטבעי) נטיתי לבצע את הבדיקה מהחשש הידוע. ההתייחסות שלי אל עניין השגת ההריון ומהלכו נכתבה על מנת לסייג את דבריי ולומר, שאם היה לנו עבר של קשיים יתכן שזה היה נימוק כבד משקל להימנע מהבדיקה, אפילו במחיר של הולדת ילד פגוע. אין בכך כדי להפוך את חייו של העובר לזולים או יקרים יותר. בכל מקרה, כמו שכבר כתבתי בתגובות הקודמות (והייתי בטוחה שזה מה שהקפיץ את המתקיפות), אם עומדים לנגד עיניי הסיכון שבאיבוד עובר שעשוי להתברר כבריא מול הולדת ילד פגוע כשכבר יש ילדה בבית - בוחרת בסיכון הראשון, מזעזע עד כמה שנשמע לאחדות מן המשתתפות, אך עושה זאת מתוך נסיון החיים שלי, שאין לי רצון לפרט אותו כאן. בקשר לפוריות - לצערי כנראה שלא יהיו לי יותר הריונות, ספונטניים או קשים להשגה. מקווה שהבהרתי את עצמי יותר, ואם לא - אשמח להמשיך את הדיון באחד ממפגשי הפורום.
