אצלו בעולם!

ms pizza

New member
אצלו בעולם! ../images/Emo99.gif

|הדגש מאיר בנאי מארח את אהוד בנאי הבוקר התחיל נהדר, יש הופעה הערב של מאיר - התרגשות מטורפת (אחרי ששבעה וחצי חודשים לא הייתי בהופעה של מאיר- אבל היי מי סופר ??
) . וכמו בכל דבר טוב שקורה - שכשמחכים לו - הדקות לא זזות , ככה גם פה - עד שהשעה תשע וחצי ( יותר נכון עשר-היה איחור אופנתי) הגיעה-כמעט ופרחה נשמתי! ( מזל שלא-אחרת הייתה מפספסת הופעה מדהימה !! ). תיאטרון גשר.תשע וחצי - אנשים מתחילים להגיע אט אט ובשעה עשר התיאטרון מלא עד כמעט אפס מקום .בגלל אוירת פורים ( ואולי לא..) הושמעה ברקע איילת חן בנוסח התימני המקורי . מאיר עולה לבמה ( התרגשות מצידי- שבעה וחצי חודשים לא הולכים ברגל!!) ומתחיל באיילת חן. ההתחלה קצת מהוססת, קצת לחוצה. אולי לוקח לו זמן להתרגל לקהל. מפתיע את הקהל ממשיך ב טוב לה וגם רע ( בביצוע שונה משהו מהמקורי..פחות מיוחד אבל עדיין מקסים) , שמע קולי שבו האורות מתחילים לדלוק ,ב מנגינת הנדודים הקהל התחיל להיכנס לעניינים וב כמה אהבה הקהל כבר ממש היה בתוכם יחד עם מאיר. אני לא אכתוב יותר מדי כי יש פה חברות שעושות סיקורים שחבל על הזמן ( אתי , אודליה , tommygirl אם שכחתי מישהי נוספת שהייתה בהופעה אני מתנצלת...) , מפה מאיר המשיך לשיר ( ולא לדבר- נו אבל זה רגיל ...)את גשם ( בביצוע שכבר שמעתי טובים ממנו-אבל עדיין מוצלח מאוד), תגידי אש תגידי מים ועוד עד שהזמין את בן דודו - אהוד בנאי , אהוד בנאי נכנס , חיבוק וטפיחת כתף והחבר'ה מתחילים לנגן את בלוז כנעני בביצוע לא פחות ממדהים בעיניי . הקול של מאיר השתלב כ"כ טוב עם השיר שזה היה מושלם. הם שרו כל אחד בית אחר והשתלבו בפזמון. " השביל הזה מתחיל כאן.."- התחיל גם פה ביצוע מקסים לשיר שכתב אהוד בנאי. אח"כ הם שרו את אליה , לב סדוק ( יותר נכון אהוד שר-מאיר ניגן על התופים ועשה קולות רקע) , וביצעו עוד ארבעה שירים יחד כשהמיוחד היה שהם שרו את זה מעניין- פעם בית בית , בשיר הבא אהוד שר ומאיר ניגן, בשיר שלאחריו הם שרו אותו יחד בהרמוניה מדהימה - שניהם שרים באותו קצב , פשוט ביחד ! , בלי שאף אחד סטה. אהוד תפעל את הקהל בשירים הקצביים שלו והודה לבן דודו מאיר שהזמין אותו להופיע. אהוד יורד בטפיחה נוספת ומאיר נשאר עם הקהל. מאיר בהמשך מרגש עד דמעות את הקהל , משמח אותו עם שירים קצביים ( וביניהם, אהבה קצרה , שירו של שפשף) , מפתיע אותו בשירים ואפילו מרקד בצורה מגניבה מאוד בדומינו שהיה לדעתי בביצוע הכי טוב של הערב. בשירו של שפשף מאיר והקהל היו די מחוברים וזורמים עד שמאיר הרגיש מספיק נוח בשביל להתחיל לדבר ולומר שתמיד שואלים אותו מה הכוונה בשיר "שהכוונה נותנת אמונה "? ואמר שלדעתו ( וזכותינו לפרש אחרת..) שצריך לרצות , רצון חזק בשביל להתקרב אל הקדוש ברוך הוא - אל האור. פה אני חייבת לציין שנראה שמאיר לא התכוון למשהו אלא אמר את זה באמת מתוך הרגשת פתיחות , חלק מאלו שישבו לידי פחות אהבו את זה עד כדי כך שהם ממש מרגישים שזה הרס להם את ההופעה, אולי בגלל שאני דתיה פחות הבנתי את זה , אבל ההופעה באמת הייתה מדהימה ולא נראה שבגלל משפט תמים זה צריך להרוס. לפני ההדרן מאיר הצליח להפתיע עם איימי , ירד וחזר ל: כמו אגם רוגע ( כן!!!!) , ושער הרחמים. לא לפני שקרתה תקלה טכנית לגיטרה והוא התחיל לשיר ושוב התחיל את השיר מחדש.בהפסקה הסביר ששער הרחמים זה בלב. היה מדהים - קשה היה לחזור למציאות אחרי כזאת חוויה. מאיר אמנם לא שר את אצלך בעולם, אבל שמחנו שהוא הכניס את כולנו אצלו בעולם - היה כייף ומשמח מאוד. הלוואי והאל ייתן לו כח להמשיך לעשות את מה שהוא אוהב. |
 

ms pizza

New member
לא רציתי לכתוב ארוך ובכל זאת יצא ככה...

למרות שיש המון עוד מה לכתוב.. שבת שלום !!
 

TEENAGER1

New member
אוי, הקנאה..

כמה שהייתי שמחה להיות בהופעה הזו. יש בי עוד תקווה מסוימת שכמו ההופעה עם אביתר, תהיה עוד הופעה כזו עוד כמה חודשים.. מעניין אותי לשמוע את הביצועים המשותפים, וגם שירים כמו "איימי", "כמו אגם רוגע" (שניסיתי לבקש בהופעה האחרונה עם אביתר) ו"דומינו" הייתי שמחה לשמוע בהופעה, כמו כל שיר של מאיר בעצם
2.4 במעבדה!
 

איף

New member
וואו, תודה על הסיקור!

נשמע שהיתה אוירה ממש כיפית. עדיין קשה לי להשלים עם זה שלא הייתי. ואחרי שאני קוראת שהוא שר את "איימי" ו"כמו אגם רוגע" - אני בכלל כועסת על עצמי שלא הגעתי
האמת שלא היתה לי ברירה הפעם. אבל כיף לשמוע שנהניתם כל כך. הלוואי שיהיו עוד הופעות כאלה!!!!!!!! למרות שכל הופעה של מאיר היא חוויה.
 

תמרי35

New member
../images/Emo24.gif תודה רבה רבה !!!!!!!!

איזה כייף !! דומינו , כמו אגם רוגע , טוב לה וגם רע ?? אני מקנאה !! שמחה שנהניתם ושוב תודה !!
 

ms pizza

New member
אני מחכה לקרוא את הסיקורים של שאר הבנות...

הן כותבות מהמם !! שבוע מעולה !!
 

tommygirl75

New member
מסע אל הנשמה - חלק א

לפני הכל... הסיקור מבטא את החוויה האישית שלי בהופעה ולא מתיימר לייצג משהו רשמי כלשהו או כרונולוגי-ענייני בהכרח. אני מקווה שתיהנו ומתנצלת על האורך. פרולוג התיאור של הערב הזה הוא חלקי מאד מבחינתי, כי לא כל עוצמת האנרגיות שמתגשמת בהופעה אפשרית להורדה לכלי פשוטים של מילים. הערב הזה נתן לי תחושה, שוב, של מעגל שלם ומיוחד – מעין גלגלי שיניים שמתחברים זה לזה בצורה מופלאה. מאיר משלב באהבה, בהומור ובכשרון נדיר את העבר שלו עם ההווה; את השמחה עם האירוניה והעצב; את הימים הנוראים עם חיי היום יום. הערב אני כבר בכסא שלי, מביטה סביב לקלוט את המקום והקהל. אני רואה את אורנה בנאי נכנסת בלווית אנשים נוספים, מנופפת לשלום להורים ולבני משפחה נוספים שיושבים שורות רבות מעליי. זה משמח כל כך כי אני מקווה שמאיר ירגיש בבית. אני בטוחה שערב כזה דורש לא מעט אנרגיות – פיזיות ונפשיות. גם אם יש בהופעה מול קהל הנאה צרופה ושחרור של צעקה פנימית, הלא זה לא פשוט לעלות על במה מול קהל שמן הסתם יאהב ויחבק, אבל ייתכן ויעשה זאת לאט מדי או מעט מדי. והמסע הערב מתחיל במקום אחד ומסתיים במקום אחר. כל צעד, כל תחנה בו, היא משמעותית וייחודית כל כך. הכותרת של הסיקור הזה ידועה לי מראש, אלא שאני מוצאת את עצמי נוכחת לא רק בתהליך משלי אלא עדה לדרך שמאיר עובר לנגד עיניי. עוד מסע אל הנשמה שלו. וזה מתחיל בחיבור לארץ רחוקה וזמן אחר – איילת חן בלחן וביצוע תימני ממלא את האולם המוחשך והרגשה טובה שוטפת אותי. מאיר עולה על הבמה שמוארת עכשיו באור כחול ושר את איילת חן שלו. איש מזוקן בא לסדר את המיקרופון (אנחנו נפגוש אותו עוד הרבה הערב) ומאיר מחייך אליו. טוב לה וגם רע הוא הבא בתור ואז אנחנו ממשיכים למנגינת הנדודים בביצוע שונה מעט מהרגיל, אולי שקט יותר. בלי ה"טי-די די די" הידוע שחוזר אלינו רק בפזמון האחרון. וכשהשיר מסתיים אני רואה את מאיר – בסילואט על רקע במה כמעט מוחשכת- פונה אל הנגנים כהכנה לשיר הבא ואז עולה האור הכחול ועליו באותיות לבנות – שמע קולי. הביצוע הוא מרוכז ועוצמתי מאד ואני מתענגת על השיר האהוב ובמיוחד על המעברים שבין הצעקה הגדולה (והגיבור עלי כל היכולות) לבין תחינת התפילה (והאל המקבל התפילות). ומיד חוזרים לעבר של מאיר בכמה אהבה. הקהל מגיב בשמחה וכשנדלק האור בחדרה, גם אותנו שוטף האור. הנגנים בפתיח לשיר הבא בעוד מאיר מתרענן בשתיית מים. אנחנו בתגידי אש תגידי מים בגרסה שנשמעת לי טעונה ומרירה וכל כך. הקצב של התופים מוכר, הגיטרה החשמלית חזקה, מאיר מדבר חלק מהמילים (פתאום ברק שהסתתר מכה גגות... הילדים בחוץ עדיין לא חשים בסכנה) ובנשמה שלי נפתח פתח להתבוננות חדשה בדברים מוכרים. האורות סגולים וצהובים – משלימים אחד את השני – ומאיר רוקד עם הגיטרה ומסמן לנגנים שהשיר עומד להסתיים. דוד מפנה את מקומו ועובר לגיטרה בס ומאיר מספר ש"השיר הבא מתחיל במילה אהבה אבל אין בו אהבה" - בשם האהבה. האור מעומעם עכשיו, גווני כחול-אדום-אפרפר מהווים את הרקע המושלם לגשם. הצעקה המוכרת של ג----שם מוחלפת בטון נמוך, כמו זרזיף הססן. ב"רוצה לנשום" הזעקה שם – נוקבת, מתחננת. רגע של שקט אחרי הקריאה הגדולה – והשיר ממשיך לבית הבא. הפעם ג----שם מושר בקול גדול, אור שוטף אותנו ומאיר, בקול גדול, "רוצה לנשום" – ושוב שקט. הבית האחרון מתנגן, הקהל מבקש גם הוא שיסתכלו "רק עליי" ומאיר מבקש בשקט במקביל "גם עליי". אור ל בן חם שוטף את כולנו ומאיר מסיים ב"תודה רבה". מאיר חוזר לגיטרה, האיש המזוקן (הבטחתי הרי שנפגוש אותו) מסדר את הכלי ומאיר מציע לו בחיוך "רוצה לשיר?". ואז – אהוד עולה על הבמה. הקהל מתמוגג שעה ארוכה על האורח האהוב שמשיב בקידת תודה ואז מחבק, מנשק את מאיר ומיד מפיק את הצלילים הראשונים על הגיטרה שלו. בלוז כנעני. זה שיר של אהוד ואני מפקסת את המבט דווקא על מאיר. מרתק אותי לראות כיצד – בקטעים שבהם הוא לא שר - הוא מאזין למוזיקה בצורה עמוקה, אולי הולך עם הצלילים של אהוד למקומות אחרים ואולי חש נחת וגאווה. האיש המזוקן מחליף גיטרה למאיר, שצועד מעט אחורה ומפנה את קדמת הבמה לאהוד והמפוחית שלו – לשביל הזה. כששניהם שרים יחד את ”מלאכי ציפורים" צף בי זכרון של אהוד מספר על מות סבם ואיך מלאכי הציפורים – בעיני רוחו (או בחלומו) – ליוו אותו בדרכו השמימה. אני מדמיינת את הסב מביט מלמעלה ורווה נחת. עבורי זה החיבור היחיד בערב הזה לשורשים של שניהם ברחוב האגס 1 שהיה לי חסר מאד. אהוד כבר מנגן על המפוחית את הפתיח לקטע הבא, כשהאיש המזוקן שלנו חוזר לבמה ואחרי תהליך כוונון קצר הקהל והבנאים שרים יחד את אסתר. בנקודת הזמן הזו בהופעה שפת הגוף של מאיר מתחילה להיות משוחררת יותר ולקראת סוף השיר לפתע מתפתח ביניהם דו שיח של קולות - לא שירה - מדהים וקסום שאני חשה שרק הם מבינים אותו. זה קטע שמזכיר לי את "מרקיסטן" האהוב עליי – שיחה ללא מילים שמספרת סיפור, זורמת מאד ומזינה את המשתתפים בה בעוד שאני צופה מהצד ומתפעמת. ואז הקסם הזה מסתיים – הם מסיימים את השיר ואור שוטף אותנו כשאנחנו מצטרפים אליהם כש"הלב של העולם נפתח". מאיר מסתובב עכשיו אל הנגנים ואומר במחויך "נו מה?" ומרים יד לאיש המזוקן שלנו מאחורי הקלעים. ואז נכנסים יחד אל מלנכולי, אבל כל אחד מרוכז במיקרופון שלו. אהוד מקבל עכשיו תווים ואני מבינה שאנחנו עוברים לשירים של מאיר. אחרי הקדמה ארוכה של הגיטרות מאיר פותח באליה. אני לא מכירה את השיר היטב, אבל נהנית מהליווי הנפלא של אהוד בגיטרה והבס המדהים של עמנואל. מאיר מסתובב אל הנגנים לסמן להם את סוף השיר. וכבר מוריד את הגיטרה ועולה על התופים בעוד אהוד מנגן את האקורדים הראשונים של לב סדוק. חיוך מתפשט לי על הפנים – עכשיו הזמר הוא באמת (כמעט) אחיו של המתופף. אהוד מסתובב למאיר והם מחליפים חיוכים. מאיר מספק קול שני ובמהלך השיר גם צועק את המשפטים שאהוד שר. אני מרגישה שהם נהנים במיוחד. אביא לך הוא שיר כל כך רך, שאני דומעת משך כל הביצוע המרגש. שוב אני מפקסת את המבט על מאיר, שגם בקטעים שהוא לא שר, הוא מבטא חיבור חזק למילים בשפת הגוף שלו ובהבעות הפנים. וכבר אהוד "רוצה להודות לבן דודי" ומאיר מנפנף את ידו בביטול, כאילו אומר – מה פתאום, לא צריך להודות. ומיד רגע של התייעצות ביניהם ולהדרן של אהוד הם שרים את דוד ושלמה. מאיר מתרכז מאד ושר בעיניים עצומות. חגיגה של אורות על הבמה מסיימת את ההופעה המשותפת. האיש המזוקן מחליף למאיר גיטרה ומאיר מחייך אליו ומספר לנו ש"אתם אחלה, כיף פה אתכם. אולי ניפגש פעם בשבוע". וממשיך באל נורא עלילה. אני מרגישה שמאיר מחובר לחלוטין לשיר הזה ולמשמעות שלו וכשהוא נושא את מבטו כלפי מעלה אני בטוחה שהוא רואה את החמה תלויה בראש האילנות ומציינת את שעת הנעילה. השיר מסתיים ומישהו מהקהל מציין את ההתלהבות שלו ב"wooo" ומאיר מחייך ואומר "זה מה שרציתי להגיד כל היום!" האור עכשיו, כמו קרני שמש בין העצים ביער, מתרכז על מאיר ששר לך אלי. אני מרגישה ששערי שמים נפתחים. ובמעבר חלק לביצוע מחויך ומהנה של דומינו. מאיר רוקד עם הגיטרה על הבמה, במיוחד בזמן סולו קלידים נפלא של דוד, ואני חשה שבשלב הזה של ההופעה הוא משוחרר לגמרי.
 

tommygirl75

New member
מסע אל הנשמה - חלק ב

וביניהם, בין העולמות השונים, בין השירים מכל התקופות, מאיר אומר כל כך נכון ש"יש בי מזה וגם מזה" ואני מעריכה אותו על כך. על האופן שבו הוא זורם בקלות ועדינות משיר אל שיר, מעולם אל משנהו. ואז - קצב, אורות ירוקים,קשים, על הבמה ואיימי מבוצע בצורה חזקה, אמיתית, כל הזמן כל כך אמיתית. אחרי "תודה רבה" והופעה נוספת של האיש המזוקן על הבמה, שוב מתרכז האור במאיר ושיר השפשף, שפעם היה עבורי קצת מזרחי מדי ופשוט, מקבל משמעות עמוקה כששיתוף הפעולה עם הקהל למעשה מלמד אותי מסר של אחדות. האור גם שוטף אותנו בחזקה ואני מסתנוורת ותוהה אם בהחלפת התפקידים הזמנית הזו הנגנים מביטים עליי ונהנים מהביצוע שלי לשיר... אני חושבת לעצמי כמה נפלא להבין שיר מחדש ועוד בעוצמה שכזאת. אני תוהה למה מאיר התכוון כשהוא אמר "שהכוונה נותנת אמונה". וכמו בטלפתיה מושלמת, כשהמציאות עולה על כל דמיון, הוא משתף אותנו בהבנה שלו למילים האלה בדיוק!! "הכוונה – כך אני מבין – ואתם יכולים להבין איך שאתם רוצים – זה הרצון, לבקש לרצות להבין ולהתקרב לקדוש-ברוך-הוא". ועוד אני מנסה להחזיר את הנשימה שלי לסדירה, הצלילים האחרונים של השיר צוברים את המהירות המוכרת והוא מסתיים. אהבה קצרה בביצוע קצת אחר הוא השיר הבא. אני יודעת שכאן, תיכף, דרכינו נפרדות, ואני צועקת מבפנים – עוד לא, עוד קצת מהקסם הזה. מישהי מעלה פתק לבמה ואני מקווה שרשום עליו "ירושלים". וכבר – "תודה רבה. ערב טוב". ההדרן נפתח – איך לא – עם האיש המזוקן. ואחריו מאיר, לבדו, קד קידה כמעט בלתי נראית ומיידע אותנו שאת השיר הבא הוא בד"כ לא שר – אף פעם כמעט (בדיוק כמו שאת שער הרחמים הוא לא שר כמעט [חיוך]) והוא גם מחייך למישהם בקהל שדיברו במבטא ומרגיע ש"אני גם יכול לדבר במבטא אם זה נוח לכם". ועכשיו, בצלילים מתוקים כל כך של גיטרה חפה מאירוניות וכאב, מאיר שר לי את כמו אגם רוגע. שקט מוחלט בקהל. זה שיר שאני אוהבת מאד ואני כמעט מתפתה לצעוק גם אני את ה"woo" שעומד לי בקצה הסרעפת, אבל כל כך פוחדת להפר את שלוות מי האגם. נפלא. פשוט נפלא!! הנגנים חוזרים כולם ולוקחים אותי אל חלומות אחרים. זה שיר שמעודד אותי בצורה משמעותית ברגעים של ירידה, וקסום לי לשמוע את מאיר שר אותו מרחק חמש שורות ממני, עם קולות רקע מקסימים שמספקים הנגנים. אבל גם עצוב לי. אנחנו כבר כמעט על הכביש בדרך למקומות אחרים וחזרה הביתה ואני לא רוצה שייגמר. אבל זה מסתיים בשער הרחמים. השיר התחיל, אבל מאיר צריך לכוון את הגיטרה ומבטיח ש"נעשה את זה עכשיו יותר טוב". וגם מתעניין בינתיים – "לאן אתם הולכים אחרי זה?... סתם!". הוא מכוון כל מיתר – "בוא'נה, זה נהיה יותר גרוע" וצוחק. המילים "שמע קולי" מופיעות על רקע אדום ומאיר שר מההתחלה את שער הרחמים. רק הוא והגיטרה בתחילה ואט-אט מצטרף יער ואז עמנואל, שי מלטף בעדינות את התופים. הקהל שר ומאיר שר, האור מתחמם – השחר כמו עולה באור כחול וצהוב. ברקע עדיין מנגנים בעוד מאיר מציג את הנגנים ומודה להם, לסאונד ואיש התאורה, לחברת ההפקות, למירי המנהלת, למישהי נוספת ולקהל. "שמע קולי" עכשיו על רקע כחול – חזרנו לבראשית – ו"חי פעם רק פעם". מאיר מסיים את ההופעה במילים "שער הרחמים", בטון שנשמע לי כמו סימן שאלה שנשאר בחלל. מודה לקהל ויוצא. אפילוג כמה דברים שעולים בי, לא בהכרח קשורים אחד לשני. 1. מכל הלב, אני רוצה ליצוק כאן למילה תודה את כל הכרת הטוב שאני חשה על הערב המופלא הזה. למאיר ולכל מי שהביא להתגשמות הקסם הזה על הבמה. 2. אני אשמח כל כך – אם תהיה הופעה משותפת נוספת – בכל זאת לשמוע את רחוב האגס 1 ואת ירושלים (וגם בהופעה של מאיר לבד!). 3. אני תוהה לי. מאיר שאל אותנו מה אנחנו עושים אחרי ההופעה ואותי מעניין לדעת מה עובר לו בראש כשהוא עוצם עיניים ושר. המילים? הזכרונות שקשורים לשיר? רק שטף טהור של רגשות? ומה הוא עושה אחרי ההופעה? כמה זמן לוקח לאדרנלין להירגע? איך בכלל בחרו הוא ואהוד את הפלייליסט של המופע המשותף? אם אי פעם תהיה הזדמנות, אני אשמח לשמוע את התשובות.
 

ms pizza

New member
wow !! את כותבת ממש מדהים..

אני בטוחה שאמרו לך את זה פעם.. בכל מקרה זה מדהים איך שהצלחת להחזיר אותי להופעה המדהימה הזאת שוב.נסעתי עם חברות מדהימות שבאו להופעה ונהנו אבל לא מצליחות להבין את גודל ההתלהבות ממנה. מדהים אותי שנתת ביטוי לתחושות רבות שעברו לי בראש ( ביניהן למשל-מה יקרה והאולם לא יתמלא עד הסוף? איך מאיר ירגיש? האם זה ישפיע על ההופעה ? האם הוא יודע שיש בקהל אנשים שממש אוהבים אותו והם קהל ביתי וכו וכו..) , גם התחושה שלי בתגידי אש תגידי מים (ובעיקר) באיימי הייתה שמאיר שר ממקום של כאב ואולי עצבות..זה הביא גם אותי לייחל שעכשיו הוא לא מרגיש צורך לכתוב כאלה שירים עצובים. האמת שגם אני בשירים של אהוד , ובכלל כשאהוד היה על הבמה הסתכלתי כמעט רק על מאיר. עניין אותי לדעת מה הוא מרגיש והוא באמת הרגיש משוחרר וזורם. ( אפילו הצלחתי לראות אותו מזמזם לעצמו למרות שהיה ה"תור" של אהוד לשיר..). הקטע הכי מגניב היה שחשבתי לעשות מעשה נועז לפני ההופעה - כדי שבשלב של ההדרן זה יהיה מוכן- לקחת שמינית בריסטול ולכתוב עליה "ירושלים" ואז כשמאיר ישאל מה ברוחינו- ארים את השמינית..גנזתי את הרעיון מחוסר אומץ משווע.אולי זה עוד יקרה.. אכן,כי עצוב בהופעה היה הקטע של הסוף - אל תלך !!! לא, עוד קצת , טיפה ממש.. רק עוד קצת !!! תודה רבה שוב על הסיקור המדהים !
 

tommygirl75

New member
תודה לך!!

על התגובה החמה. ממש מעניין לשמוע איך תחושות הן משותפות לאנשים שונים. אני שמחה שהצלחתי להחזיר אותך לערב הקסום הזה. אולי נתראה בהופעות הבאות
 

תמרי35

New member
זה באמת אחל'ה רעיון...

אולי אפשר לאמץ אותו יחד אם יהיה מפגש ורום... האמת שלגבי איימי ותגידי אש תגידי מים גם אני הרגשתי ככה...
 

TEENAGER1

New member
כתבת נהדר!

מספר תיקונים קטנוניים: לשיר של אהוד קוראים "דוד ושאול", ולגיטריסט קוראים יעל. כתבת שלמתופף קוראים שי - זה אומר שיש מתופף חדש? כי לקודם קראו מוטי.. בכל אופן, כתבת באמת נפלא, ועזרת לי קצת לחוות את מה שכל כך הצטערתי לפספס.. שמחה שהיה לך טוב
 

tommygirl75

New member
תודה!! איזה בושות ../images/Emo10.gif

האמת שאני יודעת שלשיר קוראים דוד ושאול כמובן, אלא שכשכותבים ב 2 בבוקר... תודה! המתופף אכן חדש. לגבי יעל - חשבתי שזה שמו, רק שמשום מה היה נראה לי שמאיר אומר "יער". מתנצלת בפני יעל!!!
 

איף

New member
תשמעי, הצלחת להכניס אותי לאוירה של ההופעה

וזה ממש כיף!!!! כתיבה משובחת. שמחה שנהנית כל כך. ובאמת מקווה שיהיו עוד הופעות כאלה - כדי שמי שלא היה (למשל, אני) , יזכה לראות את האיחודים המרגשים האלה וגם כדי שאלה שכבר ראו והוקסמו, יוכלו לראות שוב.
האמת שהפלייליסט של ההופעה האחרונה היה מעולה. כמו תמיד כמובן... אבל הפעם היו כמה הפתעות מאאאד מפתיעות.
 

tommygirl75

New member
זו מחמאה גדולה - שהצלחתי להכניס אותך לאווירה

תודה רבה על הפידבק החם!!
 
למעלה