אצלי זה בימי שבת...
ימי שבת זה ימי הדיכאון והחרדה שלי. כאילו כל הזובע אני עסוקה ורק ביום שבת, כשאין כל כך מה לעשות... זה מתחיל. פתאום אני מביטה על החיים שלי וקולטת שהם כל כך לא מה שרציתי. כל כך רחוקים מהמסלול הנכון והטוב שאני כל כך רוצה בו. ומה בסך הכל אני רוצה? "אהבה, אהבה כל הזמן", כמילות השיר. אני רוצה שיהיה לי חבר שאני והוא נהיה מאוהבים ולא יהיה לנו אכפת מכל השאר, אני רוצה חברה טובה שאני אוכל לדעת שהיא שם בשבילי. אני רוצה משפחה מאושרת. אני רוצה ללמוד משהו שאני יודעת שהוא מתאים לי. "ועכשיו, עכשיו מה? מה עכשיו? מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה". אז אין אהבה אמיתית בעולם: לא חבר או חברה, לא משפחה קרובה או רחוקה, לא מקצוע ולא עבודה. סתם - מרגישה בודדה. היום אני אתקשר לההוא שפעם אהבתי, רק פעם אחת. לנשימה קצרה שלו וניתוק מהיר. הלב שוב יישבר. ואני לא ידעתי מתי - ~לפרוש כנפיים~
ימי שבת זה ימי הדיכאון והחרדה שלי. כאילו כל הזובע אני עסוקה ורק ביום שבת, כשאין כל כך מה לעשות... זה מתחיל. פתאום אני מביטה על החיים שלי וקולטת שהם כל כך לא מה שרציתי. כל כך רחוקים מהמסלול הנכון והטוב שאני כל כך רוצה בו. ומה בסך הכל אני רוצה? "אהבה, אהבה כל הזמן", כמילות השיר. אני רוצה שיהיה לי חבר שאני והוא נהיה מאוהבים ולא יהיה לנו אכפת מכל השאר, אני רוצה חברה טובה שאני אוכל לדעת שהיא שם בשבילי. אני רוצה משפחה מאושרת. אני רוצה ללמוד משהו שאני יודעת שהוא מתאים לי. "ועכשיו, עכשיו מה? מה עכשיו? מסמרים ונוצות, ציפור שלא עפה". אז אין אהבה אמיתית בעולם: לא חבר או חברה, לא משפחה קרובה או רחוקה, לא מקצוע ולא עבודה. סתם - מרגישה בודדה. היום אני אתקשר לההוא שפעם אהבתי, רק פעם אחת. לנשימה קצרה שלו וניתוק מהיר. הלב שוב יישבר. ואני לא ידעתי מתי - ~לפרוש כנפיים~
