עוד משהו על נטיית מילות היחס
מילות היחס נוטות בדומה לנטיית שמות העצם, אך בתנאים קבועים. לשמות העצם יש נטייה של צורת היחיד: שירי, שירו,שירך, שירנו, שירָם וכו' ושל צורת הרבים: שירַי, שיריו, שיריך, שירינו, שיריהם וכו'. מילות היחס נוטות באחת משתי הדרכים. או על דרך נטיית היחיד: שלו, שלך, בי, בנו, אותו, אותם וכו' או על דרך נטיית הרבים: עליו, עליך, אליה, אליהם, לפנינו, לפניכם, בלעדיהם, בלעדינו וכו'. "אצל" נוטה על דרך היחיד: אצלו, אצלה, אצלך (ולא *אצליו, *אצליה וכו') ו כך גם- אצלָם, אצלָן ולא *אצליהם/אצלהן. אבל כדאי לשים לב שדווקא בנטיית הנסתרים יש "חריגה" בחלק מהמקרים: שלהם, בהם, להם וגם עמהם [ובמקרא יש גם אֶתְהֶם] – הם ממילות היחס הנוטות על דרך היחיד, ולכאורה אמור להיות: שֶלָם, לָם, בָּם (יש במקרא) בלי ה' כמו שירָם. אבל לא כך הוא (פרט לעמהם, שכמו שאמר חוכא, יש גם עִמם) הסיבה לטעות *אצלהם* היא כנראה בגלל הצורות המקבילות במילות יחס אחרות: לפניהם, עליהם, שלהם, בהם וכו'.