כמה נקודות שאותי מדאיגות כבר תקופה ארוכה בחברה הזאת:
א. מצד אחד הם טוענים לנצילות אנרגטית עדיפה משמעותית ושלל יתרונות של המנוע הלינארי שלהם, אבל מתרכזים בשיווק המוצר לפלח שוק מאוד מצומצם של "גנרטורים לאתרי תקשורת". אם מדובר בכזה מנוע מוצלח, למה הוא לא יכול לשמש לדברים נוספים אחרים?
ב. החברה משקיעה מאמצים בהתאמת המנוע שלה לשימוש בדלקים אלטרנטיבים - דיברתם פעם על מימן, עכשיו מדברים על אתנול ומתנול. מנוע שעדיין לא בשימוש מסחרי, כבר "מתאימים" אותו לשימוש בדלקים אלטרנטיבים? לא עדיף קודם להשיק מוצר מיינסטרים? הרי אתם טוענים לנצילות אנרגטית עדיפה משמעותית, זה כבר מוצר "ירוק".
עכשיו 2 הנקודות הללו מתחברות לי לדאגה הבסיסית העיקרית מהמוצר שלהם - נצילות אנרגטית מגיעה מהמרת אנרגיה כימית לאנרגיה מכנית. במנוע רגיל חלק גדול מהאנרגיה "הולך לאיבוד" בגלל שחלק מהאנרגיה הכימית הופכת לחום - כתוצאה מהריקאציה עם החמצן כמובן (בעירה) ומהחיכוך.
הפתרון לחיכוך במנוע רגיל זה סיכוך (שמן). 4 פעימות על ידי שימון ישיר מאגן השמן של המנוע ו-2 פעימות על ידי שימוש בתערובות שמן דלק שמסככת את הבוכנה.
אקווריוס טוענים שבמנוע שלהם לא צריך שמן ואין מיסבים. שזה אחד הדברים הכי לא נתפסים בעיני. איזו קוסמות הם הצליחו להנדס במנוע שלהם שמאפשרת לבוכנה לנוע בצלינדר ללא חיכוך.
והכל מביא אותי לאותה מסקנה - הפתרון שהם מציעים לא יכול לשמש כמנוע מיינסטרים. בדיוק כמו סוללת אלומיניום-אויר. על הנייר הם מציעים שלל יתרונות, הבעיה העיקרית - הם כמעט חד פעמיים. לבוכנה שנעה ללא סיכוך יהיה אורך חיים קצר מאוד. והם מכוונים את ההצעה הכלכלית שלהם בהתאם.
לשלוח טכנאי לגנרטור באתר תקשורת מרוחק ולעשות לו טיפול עולה הרבה כסף. כבר יותר זול לקנות גנרטורים זולים ולהחליף אותם בחדשים כל פעם. צבא ארה"ב כנראה מכוון גם את הגנרטור הנ"ל לפעילות מבצעית שצריך לסחוב נגיד גנרטור במטוס לאיזור נידח. וכל קילו שחיילים צריכים לסחוב או שמעמיסים על הג'יפ/מטוס הוא קריטי. וכנראה שאחרי שהפעולה/מלחמה מסתיימת הם גם ככה ינטשו את הגרנטור בשטח, אין היגיון כלכלי להטיס אותו חזרה לטיפול.
איפה הבעיות -
- לבנות קו ייצור לשימושים מצומצמים כאלו לא יהיה כלכלי. אין פה כסף
- מנועים "חד פעמיים" הם לא פתרון ירוק ולא משנה באיזה דלק ישתמשו
- במקביל טכנולוגיות אחרות מתפתחות ויכולות להוות פיתרון ירוק יותר וכלכלי יותר
- עוד לא הוכיחו היתכנות טכנולוגית למוצר.
תדירות ביקור טכנאי שהם צופים מבוסס על "על סמך מדידות וסימולציות שביצעה החברה".
כאשר מייצרים אב טיפוס אחד במאות אלפי דולרים כנראה אפשר להגיע לרמת דיוק מאוד גבוהה של מרווחים בין החלקים הנעים.
ולכן גם החיכוך יותר נמוך ואורך חיים יותר גבוה במדידות ובסימלוציות באקסל.
כאשר יעברו לייצור סדרתי, אני לא מאמין שיצליחו לעמוד במפרט הנדרש במחיר תחרותי
אני לא מכיר לעומק את המוצר או הטכנולוגיה הייחודית של אקוואריוס, ככל שישנה כזאת. אבל דעתי האישית היא שהפוטנציאל המסחרי שלה חלש מאוד.
www.bizportal.co.il
