אקס, קשרים ומסקינטייפ ../images/Emo5.gif ../images/Emo26.gif
משהו שכתבתי באחת מתקופות השיא ביחסי עם הנהלת תפוז. משהו על רוח הצנזורה שלפעמים מנשבת במחוזותינו... זה היה עוד יום שבת קיצי חם ולח. המזגן היה מקולקל, הטלביזיה כהרגלה הייתה משעממת, הנוף האורבני נחסם על ידי הבניין שמול חלון. חיפשתי דרך לברוח. התיישבתי מול המחשב והתחלתי לגלוש בפורומים של "חפוז". לאחר שוטטות מייגעת בפורומים שונים כמו פורום "עונג שבת בהנהלת מין וחמין", פורום "בני 30 + נשים לחוצות", פורום "פגישות עיוורות לחרשים-אילמים" ופורום "תנו לחיות מכות" החלטתי לקפוץ לבקר בפורום החביב עלי, פורום "זיוני שכל". התחלתי לקרוא כמה מההודעות בפורום שנכתבו על ידי הכותבים הקבועים, הגבתי לכמה הודעות, והעברתי את הזמן בלחיצה על "ריפרש" ובדיקה של מה חדש... ...ואז זה הופיע – ההודעה שלה! ההודעה של אותה אלמונית שבאה ומבקרת מפעם לפעם. אותה אלמונית שבאה, מפזרת את ההודעה שלה ברחבי כל הפורומים של "חפוז", ואז שוב נעלמת... מבלי לשרשר מילה להודעות אחרות ...מבלי להגיב. באה והולכת... ...אותה אלמונית המכנה עצמה "הנהלת הפורומים של חפוז". ישבתי מול המסך ובהיתי ממושכות בהודעה שהיא השאירה הפעם: הנהלת הפורומים של חפוז גאה להודיע שהיום, החל משעה 17:00, יתארח בפורום "גאווה והסרת שיער בשעווה" הפרוקטולוג ד"ר מעוז צור-שועתי. כמו כן הנהלת חפוז שמחה להודיעה על פתיחתם של שני פורומים חדשים: פורום "חתולים, דגים ומה שביניהם" - פורום שילמד אותך כיצד למשל תוכל לרצות את החתול של אישתך בעזרת דג הזהב המאוס של בנך, ופורום "פג תוקף" - פורום שייעץ להורים טריים כיצד להתמודד עם מקרים בהם ילדם הפג תוקף אותם. המשך גלישה נעימה! ...המשכתי להביט בהודעה. מנסה להבין מנסה ללמוד משהו על אותה אלמונית אבל יכולתי רק לדמיין אותה לדמיין את גופה הדק רוכן אל המקלדת את אצבעותיה הארוכות מדלגות בקלילות ובמהירות בין המקשים את מסך המחשב משתקף בעיניה הירוקות... ...החלטתי לשלוח לה מסר אישי! מסר שבו אני אבטא את התחושות שלי והסקרנות שלי כלפיה התלבטתי היססתי שלחתי... ...חלפו פחות משלוש שעות היא הגיבה! החלפנו בינינו מסרים החלפנו מספרים קבענו להיפגש עוד באותו היום בחמש! הגעתי למסעדה בה קבענו, קצת פחות מרבע שעה לפני הזמן. הזמנתי לעצמי רק מיץ חפוזים... ...וגם סטייק אנטריקוט, סלט גדול, ובראוניס עם קפה הפוך לקינוח ...רק כדי להעביר את הזמן. בשעה חמש בדיוק היא הגיע. היה קשה להחמיץ את הנהלת הפורומים של חפוז כשדמותה הופיע בפתח המסעדה. היא התנשאה לגובה מטר תשעים ...ובערך גם לאותו רוחב. היא הייתה לבושה בחליפת עור מעוטרת במסמרי פלדה. היא הבחינה בי כשמבטי נעוץ בה ופי פעור והחלה להניע את גופה השרירי לעברי כשהיא מפלסת דרכה בין השולחנות תוך דריסת כמה מהסועדים האחרים. היא נעמדה מולי ושאלה במבט חתום "אתה נוירון?" "כ ...כן ..כן" עניתי לה בקול חנוק. היא התיישבה בכיסא ממולי, הביטה אל הסטייק שהונח לפני רגע קודם, הושיטה את ידה, לקחה את הסטייק ובלעה אותו שלם. "אני הנהלת הפורומים של חפוז, אבל אתה יכול לקרוא חפוז בקיצור" היא אמרה תוך שהיא מנגבת את פיה בשרוול החולצה שלי. "חפוז זה תמיד בקיצור" מלמלתי לעצמי. "מה?!" היא גערה "אמרתי שאת... את את יכולה גם לנסות מהסלט" הצעתי לה כשאני מנסה להתאושש. "לא אוכלת סלטים" היא השיבה "זה בגלל הרוטב שמנת?" שאלתי "לא, זה מטעמי מצפון" היא השיבה כשמבטה עדיין חתום. המשכנו לשבת. התבוננתי בה שותק בזמן שהיא כילתה את הבראוניס וההפוך שהזמנתי לעצמי. "מה אתה נועץ מבט?!" היא שאלה בטון מאיים "מה?" שאלתי "אני שאלתי מה אתה נועץ מבט???" "...אההה ...אמממ ...זה פשוט בגלל שאת קצת שונה ממה שציפיתי" השבתי. חפוז הביטה בי במבט זועף: "לא היית צריך להגיד את זה! זה נורא פוגע" היא אמרה. "אני מצטער, לא התכוונתי ש..." "זה בסדר..." היא קטעה אותי "...זה נמחק". חשבתי על נושא שיחה בכדי להפחית מהמבוכה: "אז מה את חושבת על..." "אוף שתוק! כמה אתה מדבר" חפוז קמה מכיסאה, לפתה בחוזקה את צווארי וגררה אותי אל מחוץ למסעדה לכיוון ביתה. "איזו יד גדולה יש לך!!!" אמרתי לחפוז כשאני מבועת. "למה אמרת את זה?! זה נורא מעליב!" "אני מתנצל, זה פשוט ש..." "לא משנה..." היא קטעה אותי שוב "...זה נמחק"... ..."אנחנו עוד מעט מגיעים" היא אמרה לי והחלה לגרור אותי אל מעבר הכביש כשתוך כדי היא דורסת רוכב אופנוע. הגענו לדירתה של חפוז. החלונות בדירה כולה היו מוגפים ורק אור מועט חדר דרך הרווחים שבין התריסים. היא גררה את גופי חסר האונים אל חדר השינה, והשליכה אותו על המיטה. "תמתין כאן! אל תזוז!" היא ציוותה. היא ניגשה לארון חדר השינה שהיה עשוי עץ כבד והוציאה ממנו כמה חבלים. "אמממ... אני חושב שיש כאן אי הבנה" אמרתי בנימה מבולבלת. "אי הבנה? ...איזו אי הבנה???" שאלה חפוז. "תביני, זה לא משהו אישי, פשוט נראה לי ש..." "אתה נורא אופנסיבי!..." קטעה אותי חפוז "...אתה כל הזמן פוגע בי!" "אני ממש מצטער..." "לא חשוב!... זה נמחק!". חפוז לפתה את ידי וקשרה אותם בחבלים אל מיטת הפלדה הגדולה. היא המשיכה וקשרה גם את רגלי. היא ניגשה לדלת הארון האחרת, והוציאה משם גבר נמוך ושדוף לבוש במסכה וחליפת עור. "ומי זה?! ...מי זה זה שיצא מהארון?!" שאלתי מבולבל "זה גרש, האקס שלי" "ומה זה הגרזן הגדול שיש לו ביד???" שאלתי באימה "...זה האקס של גרש" השיבה חפוז. "חה! חחחהה!!! חה! חה! חה! חה! חה!" המשיך גרש בצחוק שטני כשהמבט הרצחני בעיניו פרץ אל מחוץ למסכה שלראשו. "אולי כדאי שנלמד להכיר קצת יותר טוב אחד את השניה לפני שהקשר בינינו יקבל מאפיינים יותר פיסיים. תביני זה פשוט..." "אוף! לעזאזל! אתה מדבר יותר מדי ...אבל אני יודעת איך לחסום את זה" אמרה חפוז ...היא ניגשה שוב לארון הוציא מסקינטייפ וחסמה באמצעותו את פי" "וואוא! מוווומומ! מאוומוו!!!" אמרתי כשפי חסום "זה היה נורא מעליב! לא היית צריך להגיד את זה!!!" אמרה לי חפוז "ווממוואא, וומאאווו..." "לא משנה..." קטעה אותי חפוז "...זה נמחק". וכך מצאתי עצמי בדירתה של חפוז כשפי חסום במסקינטייפ, ידי ורגלי קשורות למיטה, כשמעלי ניצב האקס עם האקס... ...התעוררתי בפתאומיות כשאני מזיע. "זה היה רק חלום?" הרהרתי לרגע. הסתכלתי סביב והבנתי שאני בדירה שלי, יושב מול המחשב. על מסך המחשב הייתה רשומה הודעה: גולש יקר! עקב שימוש מוגזם בסרקזם בפורום "הכה את המומחה" גישתך לפורום זה נחסמת. במידה ואתה מעוניין להסיר את החסימה, פנה אל מנהל הפורום "גרש". תודה, הנהלת הפורומים של חפוז... הערה: הקשר בין הדמויות והאירועים בסיפור לבין דמויות ואירועים במציאות וירטואלית יותר או פחות הוא מקרי לחלוטין. במידה ובכל זאת ישות כלשהי תמצא סיפור זה כפוגע... ...אז לא נורא, כנראה שזה מן הסתם ימחק.
משהו שכתבתי באחת מתקופות השיא ביחסי עם הנהלת תפוז. משהו על רוח הצנזורה שלפעמים מנשבת במחוזותינו... זה היה עוד יום שבת קיצי חם ולח. המזגן היה מקולקל, הטלביזיה כהרגלה הייתה משעממת, הנוף האורבני נחסם על ידי הבניין שמול חלון. חיפשתי דרך לברוח. התיישבתי מול המחשב והתחלתי לגלוש בפורומים של "חפוז". לאחר שוטטות מייגעת בפורומים שונים כמו פורום "עונג שבת בהנהלת מין וחמין", פורום "בני 30 + נשים לחוצות", פורום "פגישות עיוורות לחרשים-אילמים" ופורום "תנו לחיות מכות" החלטתי לקפוץ לבקר בפורום החביב עלי, פורום "זיוני שכל". התחלתי לקרוא כמה מההודעות בפורום שנכתבו על ידי הכותבים הקבועים, הגבתי לכמה הודעות, והעברתי את הזמן בלחיצה על "ריפרש" ובדיקה של מה חדש... ...ואז זה הופיע – ההודעה שלה! ההודעה של אותה אלמונית שבאה ומבקרת מפעם לפעם. אותה אלמונית שבאה, מפזרת את ההודעה שלה ברחבי כל הפורומים של "חפוז", ואז שוב נעלמת... מבלי לשרשר מילה להודעות אחרות ...מבלי להגיב. באה והולכת... ...אותה אלמונית המכנה עצמה "הנהלת הפורומים של חפוז". ישבתי מול המסך ובהיתי ממושכות בהודעה שהיא השאירה הפעם: הנהלת הפורומים של חפוז גאה להודיע שהיום, החל משעה 17:00, יתארח בפורום "גאווה והסרת שיער בשעווה" הפרוקטולוג ד"ר מעוז צור-שועתי. כמו כן הנהלת חפוז שמחה להודיעה על פתיחתם של שני פורומים חדשים: פורום "חתולים, דגים ומה שביניהם" - פורום שילמד אותך כיצד למשל תוכל לרצות את החתול של אישתך בעזרת דג הזהב המאוס של בנך, ופורום "פג תוקף" - פורום שייעץ להורים טריים כיצד להתמודד עם מקרים בהם ילדם הפג תוקף אותם. המשך גלישה נעימה! ...המשכתי להביט בהודעה. מנסה להבין מנסה ללמוד משהו על אותה אלמונית אבל יכולתי רק לדמיין אותה לדמיין את גופה הדק רוכן אל המקלדת את אצבעותיה הארוכות מדלגות בקלילות ובמהירות בין המקשים את מסך המחשב משתקף בעיניה הירוקות... ...החלטתי לשלוח לה מסר אישי! מסר שבו אני אבטא את התחושות שלי והסקרנות שלי כלפיה התלבטתי היססתי שלחתי... ...חלפו פחות משלוש שעות היא הגיבה! החלפנו בינינו מסרים החלפנו מספרים קבענו להיפגש עוד באותו היום בחמש! הגעתי למסעדה בה קבענו, קצת פחות מרבע שעה לפני הזמן. הזמנתי לעצמי רק מיץ חפוזים... ...וגם סטייק אנטריקוט, סלט גדול, ובראוניס עם קפה הפוך לקינוח ...רק כדי להעביר את הזמן. בשעה חמש בדיוק היא הגיע. היה קשה להחמיץ את הנהלת הפורומים של חפוז כשדמותה הופיע בפתח המסעדה. היא התנשאה לגובה מטר תשעים ...ובערך גם לאותו רוחב. היא הייתה לבושה בחליפת עור מעוטרת במסמרי פלדה. היא הבחינה בי כשמבטי נעוץ בה ופי פעור והחלה להניע את גופה השרירי לעברי כשהיא מפלסת דרכה בין השולחנות תוך דריסת כמה מהסועדים האחרים. היא נעמדה מולי ושאלה במבט חתום "אתה נוירון?" "כ ...כן ..כן" עניתי לה בקול חנוק. היא התיישבה בכיסא ממולי, הביטה אל הסטייק שהונח לפני רגע קודם, הושיטה את ידה, לקחה את הסטייק ובלעה אותו שלם. "אני הנהלת הפורומים של חפוז, אבל אתה יכול לקרוא חפוז בקיצור" היא אמרה תוך שהיא מנגבת את פיה בשרוול החולצה שלי. "חפוז זה תמיד בקיצור" מלמלתי לעצמי. "מה?!" היא גערה "אמרתי שאת... את את יכולה גם לנסות מהסלט" הצעתי לה כשאני מנסה להתאושש. "לא אוכלת סלטים" היא השיבה "זה בגלל הרוטב שמנת?" שאלתי "לא, זה מטעמי מצפון" היא השיבה כשמבטה עדיין חתום. המשכנו לשבת. התבוננתי בה שותק בזמן שהיא כילתה את הבראוניס וההפוך שהזמנתי לעצמי. "מה אתה נועץ מבט?!" היא שאלה בטון מאיים "מה?" שאלתי "אני שאלתי מה אתה נועץ מבט???" "...אההה ...אמממ ...זה פשוט בגלל שאת קצת שונה ממה שציפיתי" השבתי. חפוז הביטה בי במבט זועף: "לא היית צריך להגיד את זה! זה נורא פוגע" היא אמרה. "אני מצטער, לא התכוונתי ש..." "זה בסדר..." היא קטעה אותי "...זה נמחק". חשבתי על נושא שיחה בכדי להפחית מהמבוכה: "אז מה את חושבת על..." "אוף שתוק! כמה אתה מדבר" חפוז קמה מכיסאה, לפתה בחוזקה את צווארי וגררה אותי אל מחוץ למסעדה לכיוון ביתה. "איזו יד גדולה יש לך!!!" אמרתי לחפוז כשאני מבועת. "למה אמרת את זה?! זה נורא מעליב!" "אני מתנצל, זה פשוט ש..." "לא משנה..." היא קטעה אותי שוב "...זה נמחק"... ..."אנחנו עוד מעט מגיעים" היא אמרה לי והחלה לגרור אותי אל מעבר הכביש כשתוך כדי היא דורסת רוכב אופנוע. הגענו לדירתה של חפוז. החלונות בדירה כולה היו מוגפים ורק אור מועט חדר דרך הרווחים שבין התריסים. היא גררה את גופי חסר האונים אל חדר השינה, והשליכה אותו על המיטה. "תמתין כאן! אל תזוז!" היא ציוותה. היא ניגשה לארון חדר השינה שהיה עשוי עץ כבד והוציאה ממנו כמה חבלים. "אמממ... אני חושב שיש כאן אי הבנה" אמרתי בנימה מבולבלת. "אי הבנה? ...איזו אי הבנה???" שאלה חפוז. "תביני, זה לא משהו אישי, פשוט נראה לי ש..." "אתה נורא אופנסיבי!..." קטעה אותי חפוז "...אתה כל הזמן פוגע בי!" "אני ממש מצטער..." "לא חשוב!... זה נמחק!". חפוז לפתה את ידי וקשרה אותם בחבלים אל מיטת הפלדה הגדולה. היא המשיכה וקשרה גם את רגלי. היא ניגשה לדלת הארון האחרת, והוציאה משם גבר נמוך ושדוף לבוש במסכה וחליפת עור. "ומי זה?! ...מי זה זה שיצא מהארון?!" שאלתי מבולבל "זה גרש, האקס שלי" "ומה זה הגרזן הגדול שיש לו ביד???" שאלתי באימה "...זה האקס של גרש" השיבה חפוז. "חה! חחחהה!!! חה! חה! חה! חה! חה!" המשיך גרש בצחוק שטני כשהמבט הרצחני בעיניו פרץ אל מחוץ למסכה שלראשו. "אולי כדאי שנלמד להכיר קצת יותר טוב אחד את השניה לפני שהקשר בינינו יקבל מאפיינים יותר פיסיים. תביני זה פשוט..." "אוף! לעזאזל! אתה מדבר יותר מדי ...אבל אני יודעת איך לחסום את זה" אמרה חפוז ...היא ניגשה שוב לארון הוציא מסקינטייפ וחסמה באמצעותו את פי" "וואוא! מוווומומ! מאוומוו!!!" אמרתי כשפי חסום "זה היה נורא מעליב! לא היית צריך להגיד את זה!!!" אמרה לי חפוז "ווממוואא, וומאאווו..." "לא משנה..." קטעה אותי חפוז "...זה נמחק". וכך מצאתי עצמי בדירתה של חפוז כשפי חסום במסקינטייפ, ידי ורגלי קשורות למיטה, כשמעלי ניצב האקס עם האקס... ...התעוררתי בפתאומיות כשאני מזיע. "זה היה רק חלום?" הרהרתי לרגע. הסתכלתי סביב והבנתי שאני בדירה שלי, יושב מול המחשב. על מסך המחשב הייתה רשומה הודעה: גולש יקר! עקב שימוש מוגזם בסרקזם בפורום "הכה את המומחה" גישתך לפורום זה נחסמת. במידה ואתה מעוניין להסיר את החסימה, פנה אל מנהל הפורום "גרש". תודה, הנהלת הפורומים של חפוז... הערה: הקשר בין הדמויות והאירועים בסיפור לבין דמויות ואירועים במציאות וירטואלית יותר או פחות הוא מקרי לחלוטין. במידה ובכל זאת ישות כלשהי תמצא סיפור זה כפוגע... ...אז לא נורא, כנראה שזה מן הסתם ימחק.
