זה לא קשור למספר המדינות אלא לקרבה גאוגרפית
טיול יפה מאד באיזור האגמים שועשה את כל הסיבוב מברילוצ'ה , דרך פוקון וחזרה דרך פורט מונט אפשר לעשות בשבוע - וליהנות מאד. זה שעברת את הגבול פעמים בטיול הזה, לא משנה ולא מאריך - בסך הכל מדובר באיזור אחד משתלב. בקאלאפטה - יומיים עד 4 ימים נותנים לך את המקומות העיקריים - פריטו מורנו, שיט לקרחונים, ואפילו טיול ג'יפים לצ'אלטן, מקאלפטה יוצאים גם טיולים של מיניבוסים או ג'יפים או מה שקצת גבולי אוטובוס וטיול עצמאי - גם לטורסים, ולמערות על יד ולמושבת הפינגוינים. כי זה "ממש קרוב" - 6 שעות נסיעה. כל מעבר הגבול במקרה הזה מתבטא בזה שיש תחנה בדרך שאפשר לקנות שתיה וללכת לשירותים. אותו דבר גם באיגוואסו - את יכולה להגיד שזה 2 מדינות ביומיים - וזה נכון, אבל בהחלט מספיק יום אחד בצד הארגנטינאי ויום אחד בברזילאי. אם לא תספרי את המדינות, אלא תסתכלי על איזורים אינטגרליים של טיול, תראי שזה פשוט הגיוני. לגבי ההנאה - אין לי שום ספק שהרבה יותר כיף לטייל חצי שנה-שנה, ובשביל באמת לחוות כל מה שיש בארגנטינה-צ'ילה עדיף לפחות 3 חודשים, אבל אי אפשר להגיד שבחודש לא נהנים. נהנים מאד, אבל לא מגיעים לכל המקומות האפשריים, אלא רק לכמה מהמקומות הכי יפים. וכמובן שממש מצטערים שזה נגמר מהר מדי ונשארים עם המון חשק לעוד. עוד נקודה לגבי טיול מצומצם בזמן - בדרך כלל את לא מוותרת על המקומות היפים באותם איזורים שאת מגיעה אליהם, אלא על בזבוזי הזמן - למשל כשטסים ב 5 שעות במקום להגיע באוטובוס של 3 ימים, למשל כשאנחנו היינו על הפלגה בפיורדים בבוקר למחרת הגעתנו לפורטו נטלס, וחברה צעירים שהיו באותה אכסניה אתנו (היוצא דופן היחידי שלנו שבו ישנו באכסניה "ישראלית") במשך שבוע רק ישבו באכסניה עם מפות ובדקו אפשרויות ותכננו מסלולים. לטיול שיצאנו יום אחרי לתוך הטורס דל פיינה (על המסלול הגדול ויתרנו ורק לקחנו סיור שמגיע לכמה מהמקומות היפים) כבר הצטרף אלינו אחד מהחברה הצעירים והודה לנו שאם לא אנחנו הוא אפילו לא היה חושב לצאת לסיור "תיירי" כזה והיה מפספס את כל ההסברים וההגעה המדוייקת.