ארג.

[Lost Lullaby]

ארג.

חשבתי שאם מישהי מכנה את עצמה 'חברה טובה שלי', היא לא תרוץ לספר לכולם ברגע שהיא יודעת עליי משו שאחרים לא. חשבתי שהיא לא תציק לי בשאלות לא במקום, חשבתי שהיא לא תנסה לחייב אותי לעשות משו שאני לא רוצה. חשבתי.

 

[lollapalooza]

הא

כנראה שבסופו של דבר כולנו לומדים בדרך הקשה. צריך לחשוב טוב טוב לפני שמחזיקים ממישהו חבר טוב ומספרים לו דברים. אי אפשר לסמוך על כולם ואני בכלל טוענת שאי אפשר לסמוך על אף אחד.

 

[Lost Lullaby]

לא סיפרתי, גילתה לבד../images/Emo10.gif

אני לא רואה בה חברה כ"כ טובה, האופי שלה בעיקרון דיי מגעיל

היא הרבה פעמים מנסה להזכיר לי שבשבילה אני חברה טובה ובלה בלה בלה... אבל אם היא גילתה משו בלי שרציתי לספר לה, והיא יודעת שמעטים יודעים, למה היא חשבה ש"מחובתה" להפיץ את זה

 

[מוּסקט]

צר לי לשמוע

ובאמת, אנשים מאכזבים לפעמים. כל שנותר לך לעשות הוא לקבוע את החוקים כלפיה מעתה והלאה. לספר לה רק דברים שאת רוצה שאחרים ידעו

. מעבר לזה - כלום. תני לה לספר על עצמה וחפשי חברות אחרות. כאלה שלא מצהירות שהן "החברה הכי טובה" אלא פשוט מתנהגות כך בלי ההצהרות לפרוטוקול. זה הזכיר לי שפעם, כשהייתי בגיל הזה של "החברה הכי טובה" - היתה מישהי בשכבה, רכלנית המחץ. אי אפשר היה איתה. כל דבר היא הייתה מגלה ומסכסכת. יום אחד החלטתי שדי, נמאס לי ממנה ועשיתי מעשה. הלכתי לכולם וסיפרתי איך אי אפשר לדבר לידה כי מיד הכל הופך לרכילות מרושעת ושאני הולכת להראות להם כמה היא לא אמינה. סיפרתי להם מה אני הולכת לספר לה - שכמובן היה מופרך לחלוטין - ונראה מה יקרה. וראינו. היה ממש משעשע.

 

[Lost Lullaby]

קשה למצוא אנשים אחרים ../images/Emo4.gif

הייתי מסתובבת שנה שעברה עם בנות אחרות, עד שהן הוכיחו שעליהן גם אי אפשר לסמוך במקרים מסויימים. רוב השכבה שלי מורכבת מאנשים אגואיסטים, סנובים מפונקים, וערסים

נוצר אצלי מצב של "חברים בלית ברירה"- אנשים שבזמני החופשי לא הייתי רוצה להסתובב איתם, אבל אני איתם בבית הספר כי פשוט אין עם מי. הייתי מעדיפה לשבת לבד בצל בהפסקה ולשמוע מוזיקה בדיסקמן או משו- אבל אני לא יכולה, ה'חברות הכל כך טובות שלי' רוצות שנהיה ביחד. הרבה פעמים הן יוצאות בצהריים\ערב ושואלות אם בא לי לבוא, ולא מבינות למה אני מסרבת. חוץ מהעובדה שהן כל הזמן יוצאות היכן שהן גרות, שזה רחוק ממני- ומצפות שאגיע כל פעם (וכשאני מזמינה אותן אליי זה נורא רחוק להן, 'עדיף שאת תבואי לפה'), ולא מבינות שפשוט לא בא לי. לא בא לי לצאת איתן. יש לי מעגל חברים שאני מחשיבה כטובים, מחוץ לבי"ס. וזאת שוב בעיה, האנשים שאני כן מעריכה, אלו שאני מחשיבה לחברים טובים- לא גרים בסביבה שלי. אני לא רואה אותם כ"כ הרבה, לצערי. אבל כל זה כבר בעיה אחרת

תודה על העיצות

 

[מוּסקט]

אין לי אלא להזכיר לך

שבית הספר הוא 3 שנים. זה הכל. למרות שעכשיו זהו כל עולמך, את פשוט חייבת להזכיר לעצמך שעוד 3 שנים (או כמה שלא נשאר לך) לא תראי את האנשים הללו בכל מקרה. אחד הדברים שעזר לילדים שלי לשמור על שפיות בבית הספר הוא העובדה שכל הזמן טרחתי להזכיר להם שזה 'רק' בית ספר. משהו בר חלוף וזמני. אמנם נחמד להיות מקובלים ולהיות מוקפים בחברים ולהיות מחוזרים - אבל אי אפשר שכולם יהיו, נכון? וגם, מה שנראה מהזוית שלך כנחמד, אינו בהכרח כזה. אני נשבעת לך ש-90% זה פוזה. קחי את הזמן לגלות מה באמת את אוהבת, היי נאמנה לעצמך, עמדי במטלות שבית הספר מציב לך - והופ הוא נגמר.

 

[Lost Lullaby]

אכן רק עוד 3 שנים../images/Emo3.gif

תודה

 

[ToryMaster]

היי!

יש לך במה להתבייש? לא! יש לך למה להסתיר? לא! תחשבי על זה ככה, זה אולי נורא מעצבן עכשיו, אבל לפחות היא חסכה לך לספר בעצמך. פלוס - זה היה בעבר, אל תשכחי את זה. אני אוהבתותך

 

[Lost Lullaby]

../images/Emo25.gif