ארוחת הצהרים
- תקחי, תקחי אגוזים. תאכלי, זה בריא - אמרה האמא לבת הגדולה. הילדה שלחה יד קטנה והססנית אל קרטון האגוזים שעל דוכן הפיצוחים וחפנה שנים-שלושה אגוזים קלופים. האמא הבחינה בכך, שלחה יד ואספה חופן מלא ושמה אותו הישר אל כיס המעיל שלבשה הילדה. המעיל היה חם מדי לעונת המעבר, והילדה עוד היתה עם ילקוט בית הספר על הגב. על פי מראן, הן הגיעו מהשכונה הסמוכה. לא היתה שום הבעת בושה בעיני האמא. היה לה מבט אטום אך נחוש. היא הושיטה את ידה לפיה ונגסה משהו. מלפפון, ככל שיכולתי לזהות את קול הנגיסה. הבוקר קראתי שמחיר המלפפון עבר את ה-10 ש"ח לקילו. התינוק שבידה התעורר והשמיע קול. האמא הושיטה את ידה אל חולצתה ושיחררה כפתור. חשבתי שהנה היא עומדת לחלוץ לו שד, באמצע הסופרמרקט, וחשבתי שמוזר שהיא שיחררה כפתור קרוב לבטן דווקא, ולהפתעתי היא שלפה מתחת לחולצה שקית חלב, הוציאה מהשקית שבידה בקבוק לתינוק, קרעה בשיניה את פינת השקית ובתנועות זריזות מזגה את החלב אל תוך הבקבוק. התינוק החל לינוק מהבקבוק בשקיקה. את השקית היא הניחה על בטנה, איפוא, כדי שיתחמם מעט מקור המקרר ויהיה מוכן עבור התינוק הרעב ברגע שיתעורר. מעבר לפינה הקרובה של טור המדפים הגיח לפתע מנהל הסופר. האמא הניחה באדישות את השקית הריקה בין המוצרים על המדף שלידה, בלי להביט במנהל העומד מרחק כמה צעדים ממנה. המנהל הבחין בשקית, ובילדה המושיטה עוד אגוז מכיסה אל פיה, ובתינוק השותה בשקיקה מהבקבוק, וקשה לתאר את הבעת ההפתעה והכאב שעלתה על פניו. מבטו פגש את מבטי, בעודי עומד בקצה המרוחק של טור המדפים, משתדל בלא הצלחה להסתיר את ההצצה הגסה שלי. מוטב לי לא לחשוב איזו הבעה הוא ראה בעיני. האמא וביתה הלכו לאיטן לכיוון היציאה. שתי ידי האמא היו תפוסות, והילדה הושיטה יד ואחזה בשקית הנילון שביד אימה ובאחת מאצבעותיה. האמא שחררה לרגע את יד הילדה, הורידה פחית קולה מאחד המדפים אגב הילוכה ושמה אותה בשקית שבידה והילדה אחזה בה שוב. קינוח סעודה לילדה. האמא עצמה נגסה עוד נגיסה אחת מהמלפפון שבידה האוחזת בתינוק.
- תקחי, תקחי אגוזים. תאכלי, זה בריא - אמרה האמא לבת הגדולה. הילדה שלחה יד קטנה והססנית אל קרטון האגוזים שעל דוכן הפיצוחים וחפנה שנים-שלושה אגוזים קלופים. האמא הבחינה בכך, שלחה יד ואספה חופן מלא ושמה אותו הישר אל כיס המעיל שלבשה הילדה. המעיל היה חם מדי לעונת המעבר, והילדה עוד היתה עם ילקוט בית הספר על הגב. על פי מראן, הן הגיעו מהשכונה הסמוכה. לא היתה שום הבעת בושה בעיני האמא. היה לה מבט אטום אך נחוש. היא הושיטה את ידה לפיה ונגסה משהו. מלפפון, ככל שיכולתי לזהות את קול הנגיסה. הבוקר קראתי שמחיר המלפפון עבר את ה-10 ש"ח לקילו. התינוק שבידה התעורר והשמיע קול. האמא הושיטה את ידה אל חולצתה ושיחררה כפתור. חשבתי שהנה היא עומדת לחלוץ לו שד, באמצע הסופרמרקט, וחשבתי שמוזר שהיא שיחררה כפתור קרוב לבטן דווקא, ולהפתעתי היא שלפה מתחת לחולצה שקית חלב, הוציאה מהשקית שבידה בקבוק לתינוק, קרעה בשיניה את פינת השקית ובתנועות זריזות מזגה את החלב אל תוך הבקבוק. התינוק החל לינוק מהבקבוק בשקיקה. את השקית היא הניחה על בטנה, איפוא, כדי שיתחמם מעט מקור המקרר ויהיה מוכן עבור התינוק הרעב ברגע שיתעורר. מעבר לפינה הקרובה של טור המדפים הגיח לפתע מנהל הסופר. האמא הניחה באדישות את השקית הריקה בין המוצרים על המדף שלידה, בלי להביט במנהל העומד מרחק כמה צעדים ממנה. המנהל הבחין בשקית, ובילדה המושיטה עוד אגוז מכיסה אל פיה, ובתינוק השותה בשקיקה מהבקבוק, וקשה לתאר את הבעת ההפתעה והכאב שעלתה על פניו. מבטו פגש את מבטי, בעודי עומד בקצה המרוחק של טור המדפים, משתדל בלא הצלחה להסתיר את ההצצה הגסה שלי. מוטב לי לא לחשוב איזו הבעה הוא ראה בעיני. האמא וביתה הלכו לאיטן לכיוון היציאה. שתי ידי האמא היו תפוסות, והילדה הושיטה יד ואחזה בשקית הנילון שביד אימה ובאחת מאצבעותיה. האמא שחררה לרגע את יד הילדה, הורידה פחית קולה מאחד המדפים אגב הילוכה ושמה אותה בשקית שבידה והילדה אחזה בה שוב. קינוח סעודה לילדה. האמא עצמה נגסה עוד נגיסה אחת מהמלפפון שבידה האוחזת בתינוק.