ארון קבורה לחיים דף 1
ארון קבורה לחיים – מאת גבריאל. קיץ, חופש, כבר הפעם ה16 שזה קורה, רק שהשנה זה באמת מפריע! פעם זה לא היה מפריע לי כל כך... החופש הזה זה כן הפריע לי. כל חופש הייתי מדמיין לי איך אני והוא ביחד, מבלים את החופש כזוג, יורדים לאילת, הולכים לטיולים, נרדמים לאור הירח ומתעוררים לאור הזריחה, ובימים שכבר התעייפנו מהכל פשוט שוכבים אחד ליד השני מבטים אחד בעיני השני ללא לומר מילה ובעצם להגיד כך את הכל. הקיץ החל אך הוא לא היה.. הוא לא הגיע... לא היה מימנו שום סימון, והחופש התחיל ואיתו גם התקווה, והימים החלו לעבור וכך גם אייתם התקווה. אז כבר חצי מהחופשה שכל כך רציתי התמוגגה לה באוויר, מצאתי את עצמי כבר בחצי הדרך לסיום ללא כל השיג שרציתי, אז החלטתי לעשות משהו, לא כל כך דרסתי אם בכלל אבל עדיף זה מכלום. החלטתי לכתוב הודעה בפורומים של הכרויות שאני מחפש מישהו, את המישהו! ההודעה הייתה ארוכה ומאוד כנה ואמיתית, היה כתוב שם הכל מהכל, ואפילו צרפתי תמונות שלי. פרסמתי אותה ב3 פורומים שונים, כל כך קיווית שתהיה תגובה שמישהו בכלל יקרא אותה... היא אומנם ארוכה ואנשים לא אוהבים דברים ארוכים לקרוא אבל ידעתי שמי שאני מחפש ירצה לקרוא את זה ואם הוא לא אז זה לא האחד שאני מחפש, אבל מסתבר שאיש לא קרא... אולי קראו אמרו נחמד אבל לא הגיבו... ורק אחרי שבוע, אולי יותר אולי פחות קבלתי פניה ! ! ! ממישהו שכתב לי שבטח קבלתי כבר מלא פניות ושאל מה שלומי. האמת היא שלא קבלתי אף פניה והוא היה הראשון שפנה וגם כן האחרון שפנה. שלחתי לא את זה, וכבר תשובה חזרה היה בו משהו שונה, משהו שאפשר היה להריח אותו שזה אולי זה. הוא ידע מאיפה אני וידע שהים לידי, הוא גולש המון וכתב לי שהוא היה בים יום שישי ואמר שאם הוא היה רואה אותי בים אז הוא היה בא אלי מאחור מניח לי ידים על העיניים ושאול אם אני יודע מי זה. הלוואי וזה היה קורא יום אחד, הלוואי והייתי שם בים.... אבל לא הייתי וזה לא קרה. המשכנו להתכתב באותו יום די הרבה, אני חיכיתי למסר שלו וכל שניה בדקתי מתי הוא ישלח חזרה וגם הוא שלח וחיכה עד שהחלטנו לעבור לטלפון. קבלתי את המספר, כמה ספרות... כל כך פשוטות בסך הכל מספרים על צג ומאחוריהם מסתתר לו עולם שלם ומורכב. אז לקחתי את המספרים וחייגתי אליו, ענה הבחור, היה לו קול מאוד גברי בכלל לא מתאים לגילו, שאל איש בוגר, אבל עדין מאחורי הקול היה עדין אפשר לשמוע את המתיקות שלא נשמעה בקול. הבחור שענה לי היה בן 17 ושבועיים בדיוק! הוא ראה את תמונותיי, אני לא ראיתי דבר! אז ביקשתי תיאור, הוא החל לתאר, בחור בגובה 178 חטוב ושרירי, צבע עורו שחום שזוף, גופו חלק לגמרי, ידיים גבריות ושריריות וחזקות שמחוברות לחזה שירי שמתחתיו בטן יפיפה עם קוביות וכמובן הפנים, הפנים עם עיניים כחולות ועמוקות כים, שפתים קצת דקות אבל יפות עצמות לחיים בולטות שיער חום חלק, ולבסוף קינח בזה שבמקצועו הוא גם דוגמן לפרנסתו. בחור יפיפה שכזה פונה אלי שאני לא המציאה הכי גדולה, הוא יכול להשיג כל אחד שהוא רק ירצה, ומשום מה פנה אלי... עד היום הסיבה לכך אינה ברורה לי וכנראה שגם לא תהיה. התחלנו לשוחח בטלפון ולא סימנו, דיברנו במשך שעות על גבי שעות על כל נושא שבעולם, מאוד נפתחנו אחד כלפי השני וחלקנו דברים. הוא סיפר לי שבתחילת החופש, החופש שכל כך איחלתי לי, לו היה את החופש שהוא לעולם לא היה מאחל לו או למישהו. הוא סיפר לי שהוא הכיר מישהו, באינטרנט, בצ'ט, בחור בן 18 שהשיחה איתו הייתה קלילה, הבחור די לחץ עליו להיפגש שכבר הייתה שעת לילה מאוחרת, בהתחלה לא הסכים וסירב אבל לאחר שהבחור התעקש הוא השתכנע והם נפגשו, הם קבעו במקום מסוים והבחור אכן הגיע למקום בעשה שנקבעה. עצרה לידו מכונית ובתוכה לא היה בחור... גם לא נער... היה בה איש כבן 35! בלבול....? טעות באדם...? אי הבנה...? לא, פשוט שקר אחד גדול, הוא לא היה בן 18 אלא 35, הוא ניכנס אליו למכונית לא במטרה ליחסי מין לא במטרה מיוחדת, סתם פגישה תמימה, שהייתה בדיוק כמוהו, ניכנס מבלי לבדוק מלי לראות, פשוט פתח את הדלת הקדמית והתיישב. האיש בן ה35 נסע, נסע לאזור התעשייה, מקום ריק ואפל בלילה, בהתחלה הוא היה נחמד אבל כשהבחור ביקש מימנו לחזור ושהוא לא מעוניין בכלום איתו, שינה בין רגע את פרצופו והוא לא רצה לוותר על בובה שכזו כל כך מהר. הוא לא הבין לאן הוא נוסע אבל הם הגיעו לשם הוא עוד לא הבין מה קורה, האיש התנפל עליו והחל נאבק בו ונלחם בו במטרה לאנוס אותו, משכיב את הכיסא לאחור ומנסה שגם אותו נגד רצונו! הוא היה איש גדול וחזק שכנראה זו אינה הפעם הראשונה שלו, אבל גם הבחור היה חזק ומפותח ונאבק בו עד שהאיש וויתר והתייאש מלנסות לאנוס אותו, אבל הוא התעצבן והחל לאבד שליטה על עצמו והחל להכות אותו בכל גופו, עם אגרופים והוא כבר שכוב על הכיסא כולו חבול וכאוב, כמו יהודי על רצפת הגטו שהרגיז גרמני. הוא המשיך להרביץ לו ולהכות אותו, בבטן ובפנים וככל שהכאיב לו יותר ויותר חזק כך החל להירגע. כשכבר פירק את כל זעמו עליו הסתכל עליו, לא אמר מילה, רק ראה בחור יפיפה שוכב על באוטו, לא זז, בקושי נושם, כולו חבול ומלא בסימנים, חולצתו כבר ממזמן ניקרע מעליו, וכולו זרוק על הכיסא כאילו
ארון קבורה לחיים – מאת גבריאל. קיץ, חופש, כבר הפעם ה16 שזה קורה, רק שהשנה זה באמת מפריע! פעם זה לא היה מפריע לי כל כך... החופש הזה זה כן הפריע לי. כל חופש הייתי מדמיין לי איך אני והוא ביחד, מבלים את החופש כזוג, יורדים לאילת, הולכים לטיולים, נרדמים לאור הירח ומתעוררים לאור הזריחה, ובימים שכבר התעייפנו מהכל פשוט שוכבים אחד ליד השני מבטים אחד בעיני השני ללא לומר מילה ובעצם להגיד כך את הכל. הקיץ החל אך הוא לא היה.. הוא לא הגיע... לא היה מימנו שום סימון, והחופש התחיל ואיתו גם התקווה, והימים החלו לעבור וכך גם אייתם התקווה. אז כבר חצי מהחופשה שכל כך רציתי התמוגגה לה באוויר, מצאתי את עצמי כבר בחצי הדרך לסיום ללא כל השיג שרציתי, אז החלטתי לעשות משהו, לא כל כך דרסתי אם בכלל אבל עדיף זה מכלום. החלטתי לכתוב הודעה בפורומים של הכרויות שאני מחפש מישהו, את המישהו! ההודעה הייתה ארוכה ומאוד כנה ואמיתית, היה כתוב שם הכל מהכל, ואפילו צרפתי תמונות שלי. פרסמתי אותה ב3 פורומים שונים, כל כך קיווית שתהיה תגובה שמישהו בכלל יקרא אותה... היא אומנם ארוכה ואנשים לא אוהבים דברים ארוכים לקרוא אבל ידעתי שמי שאני מחפש ירצה לקרוא את זה ואם הוא לא אז זה לא האחד שאני מחפש, אבל מסתבר שאיש לא קרא... אולי קראו אמרו נחמד אבל לא הגיבו... ורק אחרי שבוע, אולי יותר אולי פחות קבלתי פניה ! ! ! ממישהו שכתב לי שבטח קבלתי כבר מלא פניות ושאל מה שלומי. האמת היא שלא קבלתי אף פניה והוא היה הראשון שפנה וגם כן האחרון שפנה. שלחתי לא את זה, וכבר תשובה חזרה היה בו משהו שונה, משהו שאפשר היה להריח אותו שזה אולי זה. הוא ידע מאיפה אני וידע שהים לידי, הוא גולש המון וכתב לי שהוא היה בים יום שישי ואמר שאם הוא היה רואה אותי בים אז הוא היה בא אלי מאחור מניח לי ידים על העיניים ושאול אם אני יודע מי זה. הלוואי וזה היה קורא יום אחד, הלוואי והייתי שם בים.... אבל לא הייתי וזה לא קרה. המשכנו להתכתב באותו יום די הרבה, אני חיכיתי למסר שלו וכל שניה בדקתי מתי הוא ישלח חזרה וגם הוא שלח וחיכה עד שהחלטנו לעבור לטלפון. קבלתי את המספר, כמה ספרות... כל כך פשוטות בסך הכל מספרים על צג ומאחוריהם מסתתר לו עולם שלם ומורכב. אז לקחתי את המספרים וחייגתי אליו, ענה הבחור, היה לו קול מאוד גברי בכלל לא מתאים לגילו, שאל איש בוגר, אבל עדין מאחורי הקול היה עדין אפשר לשמוע את המתיקות שלא נשמעה בקול. הבחור שענה לי היה בן 17 ושבועיים בדיוק! הוא ראה את תמונותיי, אני לא ראיתי דבר! אז ביקשתי תיאור, הוא החל לתאר, בחור בגובה 178 חטוב ושרירי, צבע עורו שחום שזוף, גופו חלק לגמרי, ידיים גבריות ושריריות וחזקות שמחוברות לחזה שירי שמתחתיו בטן יפיפה עם קוביות וכמובן הפנים, הפנים עם עיניים כחולות ועמוקות כים, שפתים קצת דקות אבל יפות עצמות לחיים בולטות שיער חום חלק, ולבסוף קינח בזה שבמקצועו הוא גם דוגמן לפרנסתו. בחור יפיפה שכזה פונה אלי שאני לא המציאה הכי גדולה, הוא יכול להשיג כל אחד שהוא רק ירצה, ומשום מה פנה אלי... עד היום הסיבה לכך אינה ברורה לי וכנראה שגם לא תהיה. התחלנו לשוחח בטלפון ולא סימנו, דיברנו במשך שעות על גבי שעות על כל נושא שבעולם, מאוד נפתחנו אחד כלפי השני וחלקנו דברים. הוא סיפר לי שבתחילת החופש, החופש שכל כך איחלתי לי, לו היה את החופש שהוא לעולם לא היה מאחל לו או למישהו. הוא סיפר לי שהוא הכיר מישהו, באינטרנט, בצ'ט, בחור בן 18 שהשיחה איתו הייתה קלילה, הבחור די לחץ עליו להיפגש שכבר הייתה שעת לילה מאוחרת, בהתחלה לא הסכים וסירב אבל לאחר שהבחור התעקש הוא השתכנע והם נפגשו, הם קבעו במקום מסוים והבחור אכן הגיע למקום בעשה שנקבעה. עצרה לידו מכונית ובתוכה לא היה בחור... גם לא נער... היה בה איש כבן 35! בלבול....? טעות באדם...? אי הבנה...? לא, פשוט שקר אחד גדול, הוא לא היה בן 18 אלא 35, הוא ניכנס אליו למכונית לא במטרה ליחסי מין לא במטרה מיוחדת, סתם פגישה תמימה, שהייתה בדיוק כמוהו, ניכנס מבלי לבדוק מלי לראות, פשוט פתח את הדלת הקדמית והתיישב. האיש בן ה35 נסע, נסע לאזור התעשייה, מקום ריק ואפל בלילה, בהתחלה הוא היה נחמד אבל כשהבחור ביקש מימנו לחזור ושהוא לא מעוניין בכלום איתו, שינה בין רגע את פרצופו והוא לא רצה לוותר על בובה שכזו כל כך מהר. הוא לא הבין לאן הוא נוסע אבל הם הגיעו לשם הוא עוד לא הבין מה קורה, האיש התנפל עליו והחל נאבק בו ונלחם בו במטרה לאנוס אותו, משכיב את הכיסא לאחור ומנסה שגם אותו נגד רצונו! הוא היה איש גדול וחזק שכנראה זו אינה הפעם הראשונה שלו, אבל גם הבחור היה חזק ומפותח ונאבק בו עד שהאיש וויתר והתייאש מלנסות לאנוס אותו, אבל הוא התעצבן והחל לאבד שליטה על עצמו והחל להכות אותו בכל גופו, עם אגרופים והוא כבר שכוב על הכיסא כולו חבול וכאוב, כמו יהודי על רצפת הגטו שהרגיז גרמני. הוא המשיך להרביץ לו ולהכות אותו, בבטן ובפנים וככל שהכאיב לו יותר ויותר חזק כך החל להירגע. כשכבר פירק את כל זעמו עליו הסתכל עליו, לא אמר מילה, רק ראה בחור יפיפה שוכב על באוטו, לא זז, בקושי נושם, כולו חבול ומלא בסימנים, חולצתו כבר ממזמן ניקרע מעליו, וכולו זרוק על הכיסא כאילו