ארוע טמטמת הריון מצחיק, בנות

ארוע טמטמת הריון מצחיק, בנות


בשבת הקודמת גלגלתי מצחוק את כל המשפחה.
בשישי בצהריים הולכת לקנות מתנה לבת הדודה שלי ליום הולדת. בכניסה לקניון עוד חושבת שאני אקנה לה בושם, ואם יהיה מבצע שווה אז גם לעצמי.
עוברת את דלתות הקניון
חולפת ליד הסופרפארם
נכנסת ישירות לגולף קידס
מוציאה וואחד סכום על בגדים לשני הילדים שלה, בכמות זהה לכל אחד בלי איזו העדפה
והולכת הביתה מרוצה
ואאאזזז מתקשרת אמא שלי, ואני אומרת לה - תשמעי, קניתי מה זה מתנות מוצלחות לילדים של בת הדודה! והיא שואלת - מה, את משוגעת? זה יום ההולדת שלה?!! מה, לא קנית לה כלום?!!
ואכן כך הגעתי ליום ההולדת בשבת, והבאתי לה מתנות לילדים וסיפור מצחיק שמלווה אותן. האמת כולם היו מרוצים בסוף :)
 

רונית 294

New member
חחחחחחחח.... גם לי יש סיפור מצחיק

אני חצי שנה אחרי לידה וגם חברה טובה שלי. אתמול היא שולחת לי צילום מסך של מתכון ואומרת לי לא להתייחס. שהיא שולחת אליי כדי שיהיה לה שמור. ואני אומרת לה "את יודעת שיש דבר כזה צילום מסך כן??" עכשיו למה שתינו מטומטמות...? כי מה שהיא שלחה לי זה למעשה צילום מסך כך שאני מטומטמת שהצעתי לה לצלם את המסך והיא מטומטמת ששלחה אליי צילום מסך שכבר שמור לה בתמונות. עכשיו מדובר כאן בשתי בנות משכילות. כן?? אך טמטמת הריון ולידה לא פוסחת על אף אחת... ואף נשארת. בעיקר כשקמים ב 5 בבוקר.
 
טמטמת טמטמת טמטמת

ברזומה הטמטמת שלי (הריון ואחרי לידה) יש מלבד אבדן מלים, שכחה בדרגות שונות (מה רציתי לעשות או להגיד) גם מפתח שהושלך בטעות לצפרדע האשפה והשיא - יציאה מהבית עם שני סנדלים שונים לגמרי לבית קפה.
נשמע שבסופו של דבר כולם מרוצים אצלך :)
 

sivsiv2016

New member
חחחחחחחחחח

באיזה שלב זה מתחיל בהריון..?

אני רוצה לדעת באיזה שלב אני יכולה להפסיק להאשים את עצמי שאני מתבלבלת בכל מיני דברים הזויים..ולהאשים בזה את ההריון..
 
סבתא שלי בחורף כשהייתי תינוקת חולה

יצאה מהבית עם מעיל, וכשהורידה בעבודה גילתה שהיא בלי חצאית מתחת....
 
לשמחתי הטמטמת פסחה עלי

הגיוני, כי רוב חיי גם ככה מתנהלים בסוג של טמטמת אני מסוגלת לשכוח שבאתי עם אוטו לעבודה ולתפוס אוטובוס הביתה (3 ימים ברצף), לתכנן נסיעה צפונה ולרדת לאיילון דרום, באופן קבוע מתבלבלת בין ימין לשמאל וכו'. הייתי בטוחה שהמוח שלי יהפוך לפירה בזמן ההריון, אבל להפתעתי לא נרשמה התדרדרות קוגניטיבית. מדי פעם פורחת לי מהראש איזו מילה (רק בע"פ, למזלי הכתיבה עדיין זורמת), אבל זהו.
 
כנראה אין לאן להידרדר


לבוא ברכב ולחזור באוטובוס זה הדבר ההכי הזוי ששמעתי :))))))))))))))
 
אוי כמה טמטמת...

עזבו שאני מאבדת דברים על ימין ועל שמאל.
כל פעם אני קוראת לבעלי מהחדר כי אני באמצע לבשל או לאפות ולא מוצאת סוכר/ שמרים/ מים מינרלים/ סיר שרציתי.

הזמנות אני עושה לספקים אחרים... מזמינה חומרי בניין אצל איש אלומיניום, שולחת לטמבור הזמנה של משאיות ביוב... מפגרת.
אני משתדלת לשים לב כי הדבר הבא זה יהיה לשלוח משאית פול לריצוף לרחוב אחר ממה שצריך (22 משטחים.. פאדיחה ענקית).

באחת השבתות אצל ההורים של בעלי, אמרתי לבעלי שיש לחם על השולחן (צריך לחם לברכת המזון) ותוך כדי זה לקחתי תירס. פתאום בעלי שם לב שאת הכפות תירס אני שופכת באמצע השולחן במקום לצלחת שלי

הוא נקרע מצחוק.
 
ועוד סוג של טמטום...

לפעמים במקום לקחת את הצרור שלי, אני לוקחת את המפתח של בעלי (לי יש צרור של שרת).
יום אחד חיפשתי וחיפשתי את המפתח שלו להחזיר לו כי הוא היה הורג אותי - פעם אחת כבר יצאתי להליכה וחזרתי בלי המפתח ביד...

מצאתי בסוף במקרר.
 

שירהד1

Member
מנהל
כמו שהילדים שלי אומרים- קורע!!! יש שם עוד קטע מעולה-

על חופשת לידה- בואו נשמור כולנו על אופטימיות, ותרשו לעצמכן אולי לראות גם את הקטע הזה. מצחיק לאללה.


שירה דוד - מרפאה בעיסוק -
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים בעלי קשיים התפתחותיים ולקויות למידה.
מדריכה קלינית של מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות.
מנהלת פורום אובדן הריון.
09-7749028
 
המשך לטמטמת


אל תשאלו למה, אתמול אפיתי עוגה בתבנית נפתחת. ואז בעודי מחזיקה את העוגה ביד אחת באויר, והסכין ביד השניה, איכשהו הצלחתי לפתוח באויר את התבנית הנפתחת ולהעיף את העוגה על הרצפה, ציפוי כלפיי מטה כמובן. ואיפשהו במהלך פתיחת התבנית באויר תהיתי למה בדיוק אני עושה את זה, אבל היה מאוחר מדי...
ואז הבעל מסתכל עלי ושואל - מה את עושה בדיוק??? ואני בוהה בו בעיני עגל תמימות - אני ממש לא יודעת. אין לי מושג מה עשיתי עכשיו.
 
יו, כמה פעמים שזה קרה לי בשגרה!

בן הזוג עדיין לא שוכח את הלזניה שהתרסקה עם צאתה מהתנור. ואת הפיצה שהתפעלתי שהיא הכי טובה שעשיתי אי פעם, שנייה לפני שהנחתי אותה במקום הכי לא יציב במטבח והיא צללה לרצפה, ברור שעם הגבינה למטה. ואת שלל הפעמים בהן הכנסתי עוגה לתנור ושכחתי איזה רכיב והוצאתי אותה והחזרתי לקערה כדי לערבב מחדש. והמדחום לא שוכח שהפלתי אותו לתוך מגוון נוזלים מבעבעים - שוקולד מומס, סיר טיגון עמוק, מים רותחים...
והפציעות... יש לי באופן קבוע ציפורן אחת שבורה מחיתוכים, אבל השיא היה כשחתכתי מישהו אחר תוך כדי חיתוך (טוב, זה דווקא קרה בהריון). למזלי העור שלי מחלים מהר וכמעט לא מצטלק, אבל כבר הפסקתי לספור כוויות.
&nbsp
כאמור, סוג של טמטמת קבועה בשילוב עם חוסר הסתכלות קדימה, תפיסה מרחבית לקויה (שמונעת ממני להבין שפיצה בקוטר 30 ש"מ לא תישאר יציבה על אדן חלון ברוחב 7 ס"מ; או שאולי לא כדאי לעבוד עם סכין של 30 ס"מ כש-20 ס"מ ממני עובד מישהו אחר) וקלאמזיות קיצונית. אני עד כדי כך מגושמת, שכשקיבלנו את תוצאות הניפטי ואמרו שמצאו של טריפל X (שאחד הביטויים שלו הוא קלאמזיות) ויש סיכוי קטנטן שהפגם הוא לא אצל העוברית אלא אצלי - זה נראה לי ההסבר הכי מתקבל על הדעת.
&nbsp
למזלי השארתי את הבישול בגדר תחביב, אחרת כנראה לא הייתי שורדת.
 
בדרך כלל אני בסדר

במטבח האצבעות והציפורניים נשארות מחוברות אחרי חיתוך, כלים נתפסים באלגנטיות לפני נפילה, מתכונים נעשים לפי סדר הגיוני בזכרון, ומדי פעם הצצה למתכון (ובוודאי לא שוכחת כלום). פרט לאירוע אחד לאורך השנים שבו התהפכה לי עוגת שוקולד לתוך החריץ בין התנור לדלת התנור (ולארון שמתחת), וגם אותה הצלחתי להציל ולסיים לאפות לפחות חצי ממנה. כעבור ארבע שנים ומסיר שומנים חדש מאת סנט מוריץ - העלמתי כל זכר לזה חחחח. וסיר קוסקוס אחד שהתהפך אל מתחת למקרר (אם אני מפספסת אז זה בגדול, לא בקטן :)
 
למעלה