../images/Emo50.gif עמי בתפקידך החדש, ובאותו
עניין של שליחויות, סיפור יפה ששמעתי: תייר אמריקאי בלונדון החליט לעזוב את הקבוצה ולחקור את העיר לבדו. הוא שוטט ברחובות, הביט באתרים, נכנס מידי פעם לפאב יוצא דופן כדי לספוג א ת התרבות המקומית. לאחר זמן מה הוא מצא עצמו בשכונה של בני המעמד הגבוה, בתי דירות מפוארים... בלא פאבים, בלא חנויות בלא מסעדות והגרוע מכל בלא שירותים ציבוריים. הוא היה לחוץ מאד "להתפנות" לאחר כל הבירות גיניס שהוא לגם, בלכתו הוא מצא רחוב צדדי צר שבתיו סמוכים זה לזה וחומה גבוה מקיפה אותו. הוא החליט להשתמש בחומה, כדי לפתור את הבעיה שלו. בעודו פותח את הריץ-רץ, תפח על כתפו שוטר לונדוני ואמר לו " אתה יודע שאתה לא יכול לעשות את זה פה" "אני מאד מצטער אדוני השוטר" השיב התייר האמריקאי, אני ממש חייב "להתפנות ואני לא יכול למצוא שירותים ציבוריים". "הא, כן" אמר השוטר... "בוא עקוב אחרי". הוא הוביל אותו לסמטה אחורית, אז לאורך חומה עד לשער, אותו הוא פתח לרווחה עבור התייר. "כאן בפנים" הצביע השוטר "כאן אתה יכול "להתפנות" בכל מקום שתרצה". הבחור נכנס פנימה ומצא עצמו בתוך הגן היפה ביותר שהוא ראה מעודו. משטחי דשא גזומים ומטופחים, פסלים, מזרקות, גדרות מפוסלות ביד אומן, ערוגות ענק עם פרחים נפלאים, הכל פורח באופן מושלם. מאחר שהוא היה מצויד בברכתו של השוטר, הוא "פרק את מטענו" תוך תחושת הקלה גדולה. כשהוא יצא מבעד לשער, הוא פנה לשוטר ואמר "זה היה ממש יפה מצידך... האם זה מה שאתם קוראים לו "קבלת פנים ואדיבות בריטית" "לא" ענה השוטר, כשחיוך של שביעות רצון נסוך על פניו, "לזה אנחנו קוראים השגרירות הצרפתית"
