בית הקברות כבבועת העיתים לקבוץ קריית ענבים
בית הקברות כבבועת העיתים לקבוץ קריית ענבים בית הקברות בקריית ענבים נחלק לארבעה חלקות : חלקת הקבורה של חברי הקבוץ: הקבר הראשון שהוקם עם מצבה בחלקה היה של אפרים רייס, המצבה מזכיר קבר שייך עם כיפה כמו בקבר רחל ,הזקנים לא זכרו מדוע עוצבה המצבה בצורתה הנוכחית . ליד הקבר הוטמנו קברים של יהודה גור,אשתו לאה גור,צילה גור שעוד נדבר עלייה,אשר שמה היה צביה בעת לידתה ,אך כיוון שברפת הייתה פרה בשם צבייה שונה שמה של הילדה לצילה אך היא נפטרה מזיהום דלקתי, מצבת בעלה של יהודה גור של צילה שאינו לידה אלא במרחק מה, משום ששורשי הדקל שנטע ליד מצבתה החל להרים את המצבה ממקומה ובעצת מומחים הוחלט להסיטו מעט ,קברי המייסדים וותיקי המשק נקברו האחרים נקברו בחלקה על פי המקום שנותר לפי זמני מותם. על מצבות הותיקים חקוקות המילים מראשוני הקבוץ קריית ענבים או ממייסדי הקבוצה רשימה חלקית אפרים בן חיים,גור אריה,לאה גור אריה ,אברהם בן נריה ואשתו דבורה אשר את פרסומו קבל מהיותו אחד מכוורני הדבורים הראשונים בישראל ואף כתב ספר בנושא שעד היום נחשב לאורים ותומים בנושא גדול דבורים והפקת דבש, רבקה שפירא, וקברו של שלום אלטמן שנפטר בגיל מאה בשנת 2004.על קברם של הזוג חיים ורחל עפרוני חקוקים תולדות הקמת הקבוץ היה ממייסדי הרפת ויצא אף ללמוד בהולנד ולאחר מכן היה מורה לרפת בבית הספר החקלאי בכדורי. חלקת ילדי הקבוץ : בחלקה של ילדי הקבוץ קיימת תופעה של העדר שמות המשפחה על חלק מהמצבות הקדומות והכיתוב על המצבות כתוב : חיימקה, חנהלה, לאה לי,הדסהלה ועוד על פי הספור של זקני המשק , ההורים אמרו מה לא יזכרו מיהו חיימקה או לאהלה וכדומה ,לכן לא צריך שם משחה. חלקת חללי חטיבת הראל פלמח : חלקה זאת אשר נחנכה רשמית עם אנדרטת הנופלים שבה שמות 418 החללים שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים,בקרבות בעיר עצמה לשחרורה, בהגנת גוש עציון ובשיירות בדרך אליה ובקרבות בנגב ובמרחבי סיני. את המצבה עיצב האמן מנחם שמי לזכרו של בנו אהרון גימי שהיה אחד מהמפקדים בחטיבה שקבור במקום, חלקת הורי חללי מלחמת העצמאות : כיוון שבתקופת המצור והלחימה לא ניתן היה להעביר את החללים לאזורי מגוריהם ברחבי הארץ ,הם נקברו בבית הקברות של קריית ענבים ביקשו הורי החללים להיקבר ליד ילדיהם בבית הקברות ולצורך זה נוצרה החלקה.
בית הקברות כבבועת העיתים לקבוץ קריית ענבים בית הקברות בקריית ענבים נחלק לארבעה חלקות : חלקת הקבורה של חברי הקבוץ: הקבר הראשון שהוקם עם מצבה בחלקה היה של אפרים רייס, המצבה מזכיר קבר שייך עם כיפה כמו בקבר רחל ,הזקנים לא זכרו מדוע עוצבה המצבה בצורתה הנוכחית . ליד הקבר הוטמנו קברים של יהודה גור,אשתו לאה גור,צילה גור שעוד נדבר עלייה,אשר שמה היה צביה בעת לידתה ,אך כיוון שברפת הייתה פרה בשם צבייה שונה שמה של הילדה לצילה אך היא נפטרה מזיהום דלקתי, מצבת בעלה של יהודה גור של צילה שאינו לידה אלא במרחק מה, משום ששורשי הדקל שנטע ליד מצבתה החל להרים את המצבה ממקומה ובעצת מומחים הוחלט להסיטו מעט ,קברי המייסדים וותיקי המשק נקברו האחרים נקברו בחלקה על פי המקום שנותר לפי זמני מותם. על מצבות הותיקים חקוקות המילים מראשוני הקבוץ קריית ענבים או ממייסדי הקבוצה רשימה חלקית אפרים בן חיים,גור אריה,לאה גור אריה ,אברהם בן נריה ואשתו דבורה אשר את פרסומו קבל מהיותו אחד מכוורני הדבורים הראשונים בישראל ואף כתב ספר בנושא שעד היום נחשב לאורים ותומים בנושא גדול דבורים והפקת דבש, רבקה שפירא, וקברו של שלום אלטמן שנפטר בגיל מאה בשנת 2004.על קברם של הזוג חיים ורחל עפרוני חקוקים תולדות הקמת הקבוץ היה ממייסדי הרפת ויצא אף ללמוד בהולנד ולאחר מכן היה מורה לרפת בבית הספר החקלאי בכדורי. חלקת ילדי הקבוץ : בחלקה של ילדי הקבוץ קיימת תופעה של העדר שמות המשפחה על חלק מהמצבות הקדומות והכיתוב על המצבות כתוב : חיימקה, חנהלה, לאה לי,הדסהלה ועוד על פי הספור של זקני המשק , ההורים אמרו מה לא יזכרו מיהו חיימקה או לאהלה וכדומה ,לכן לא צריך שם משחה. חלקת חללי חטיבת הראל פלמח : חלקה זאת אשר נחנכה רשמית עם אנדרטת הנופלים שבה שמות 418 החללים שנפלו בקרבות על הדרך לירושלים,בקרבות בעיר עצמה לשחרורה, בהגנת גוש עציון ובשיירות בדרך אליה ובקרבות בנגב ובמרחבי סיני. את המצבה עיצב האמן מנחם שמי לזכרו של בנו אהרון גימי שהיה אחד מהמפקדים בחטיבה שקבור במקום, חלקת הורי חללי מלחמת העצמאות : כיוון שבתקופת המצור והלחימה לא ניתן היה להעביר את החללים לאזורי מגוריהם ברחבי הארץ ,הם נקברו בבית הקברות של קריית ענבים ביקשו הורי החללים להיקבר ליד ילדיהם בבית הקברות ולצורך זה נוצרה החלקה.
