סנדרלין מונרו
New member
אריה יקר תשובתי
גם כדי לתת לאחרים הזדמנות שהשיר שלהם יעלה מעלה פשוט לא נעים. אז ככה, לא אנסה לצייר לך תמונה אוטופית, כשסוף הסיפור הוא "הנסיך בעל השטריימל בא על חמור לבן של משיח ולקח את סנדרלין ישר מהמקווה לארמון הזכוכית בבני ברק
, זה אמנם יהיה סיפור אגדה נפלא, אבל לצערי כבר לא נותרו הרבה אנשים אשר מאמינים עדיין בפיות(למעט קסי ואני
) ובנינו, הסיפור הזה לא ימכר!
. לכן אני אנהג ביתר ארציות, ואספר על מציאות בכנות. את הדרך הארוכה עד להגעה לנקודת ההבנה לא אפרט לא מפאת צניעות זה פשוט יהרוס לי את הספר שאני רוצה לכתוב
והסיפור בהחלט ארוך 17 שנות נישואין אשר מתוכן 14 בתהליך חזרה בתשובה, דרך אגב הם לעולם לא מפסיקים לחזור
, אלה הן שנים שאפשר וניתן ללמוד מהן המון. אני אתמקד בעיקר בשאלה שלך, איך מסבירים עמדה או איך בכלל מתעמתים. אני לא חושבת שצריך להביט בכל החוזרים בתשובה באופן גורף ככאלה ואכלה זו הרי טעות לשים תוית ואת זה לא אני ובטח לא אתה תאהב. כמו שלא אקטלג חילוניים אני לא אעשה זאת לדתיים. לכן מה שעיקרי בכל הסיפור פה הוא האדם הפרטי רק לכך אני מתיחסת. כשכתבתי באחד השירים שלי, "אני מקנאה בך בשל אמונתך אשר לא שואלת עוד" לא התכוונתי להוריד מערכו של בן זוגי, כאילו אמונתו פנאטית עיוורת וטיפשית, אלא מתוך ראיה עמוקה שלי, כי ישנם כאלה אשר זכו להתחבר לאמונה ברמה של שלמות המעוררת פליאה בעיני, וכן גם קינאה. כשהבנו, בן זוגי ואני כי יש בפנינו שתי אפשרויות בחירה 1. להפרד 2. לחיות יחד ואז השאלה הגדולה היא ה"איך"? 1. איך לעזאזל אפשר להפרד כשעדיין אוהבים? 2. איך אפשר לחיות יחד בשני עולמות שונים? את האיך מצאנו ביצרתיות מדהימה, ובעצם אף אחד מאיתנו לא מאבד מהעקרונות הבסיסיים שלו, בעלי לא עובר על שום הלכה חלילה,ואני לא עוברת על עקרונות בסיסיים שהגדרתי קודם כל לעצמי. וזה מה שניקרא דו קיום! באותם השבילים אשר עלינו לצעוד בהם יחד אנו למדנו שיש משהו שפשוט נהדר לגישור שמו פשרה. כדי להבין את התפיסה שלי ושל בעלי אני אספר דבר קטן, חלק מלימודי באוניברסיטה חוייבתי בלימודי יהדות (בר אילן) החלטתי שאני מוציאה מיזה תועלת אישית במקום לקטר
ואז, יום אחד אמרתי לבעלי שאני יודעת היכן הפער בנינו, ספרתי לו את הסיפור על אברהם אבינו אשר עבר שלבי אמונה שונים בחייו, בשלב הראשון האמין אברהם בקיומו של האל, בשלב השני אברהם בטח באלוהים וכתוב והאל החשיב לו זאת לטובה כלומר ראה האל כי אברהם עלה בדרגה באמונתו ממצב של אמונה פאסיבית לאמונה עד כדי בטחון שמה שעושה השם נכון לו לאברהם. הסברתי לאישי היקר, כי אני נימצאת בשלב הראשון של אברהם וכנראה לעולם אשאר שם גם מתוך בחירה, (אלא אם יקרה איזה נס לך תדע, אולי פייה תכשף אותי
). ובעלי נמצא כבר בשלב של הבטחון, לכן הם הולכים לשאול את הרב לכן הם מתיעצים עם אנשים אשר למדו יותר הלכות ובקיאים יותר במה מותר ומה אסור , בעיקר אני מגלה לכם סוד... שאלות הרב הן בדרך כלל האם יש דרך לעקוף את ההלכה הרבנים לעולם לא נוטים להקשות להפיך הם האלופים בלמצוא פרצות
וזה מאוד יפה וראלי למציאות ימנו. לסיכום ידידי היקר מבלי להכניס לסטיגמות בוא נחשוב רגע בראש של סנדרלין, נכון שסנדרלין הולכת למקווה שומרת שבת וכשרות אדוקה עד מאוד בבית, אבל גם נכון שסנדרלין, משתזפת ביום חול בבקיני, לובשת קצרצרים למינהם ואוהבת את הפירסינג בתבור, ועכשיו נתאר סיטואציה: סנדרלין ודוסה האהוב צועדים בנחת ברחוב הדוס לבוש בציניעות לא מוגזמת כי גם הו מתחשב
ואישתו מתהלכת עם בטן חשופה, ולפניהם עובר כבוד הרב ומברך את בעלי, ועתה הגיון פשוט, מה עוצמת המבוכה שבעלי אמור להרגיש? האם היא עומדת ליד המאמץ השטותי שלי בטבילה במקווה? כל התורה כולה להביט בעיניים של האחר! מה הוא מרגיש והוא חושב מה אני מרגישה. כך עובד הרבה הרבה יותר טוב. על רגל אחת האמן לי מקווה שעניתי בחיבה רבה סנדרלין
גם כדי לתת לאחרים הזדמנות שהשיר שלהם יעלה מעלה פשוט לא נעים. אז ככה, לא אנסה לצייר לך תמונה אוטופית, כשסוף הסיפור הוא "הנסיך בעל השטריימל בא על חמור לבן של משיח ולקח את סנדרלין ישר מהמקווה לארמון הזכוכית בבני ברק