אריות בגרויות וקנקנים
מכירים את זה שלפעמים אתם מתבלבלים וחושבים שמשהו אמור להיות קשה ולכן מעל לרמתכם? התוצאה היא שאתם בעצם מכריחים את עצמכם לא להבין חומר פשוט מאוד, רק בגלל רושם מוטעה. אתם מכשילים את עצמכם. אתמול זה קרה בכיתת המתמטיקה של נעל, למשל. כיתה שלמה (מלבד כמה בודדים
) של ילדי-5 יחידות-מוכשרים-ונבונים החליטו שהשיעור הראשון, הבסיסי והדבילי על סדרה חשבונית הוא דבר שצריך לא להבין לפחות ב-3 הפעמים הראשונות שמסבירים להם את זה. האמת היא שזה היה חומר שכל אחד למד כבר מזמן, עוד בבי``ס יסודי. הבגרויות גם כן נותנות רושם מוטעה בגלל כמות החומר והשנים שצריך, כביכול, ללמוד לקראתן. הרי ידוע שאפשר להשלים את כל החומר ממש לקראת הבגרות (וכאן אין הכוונה ליום-יומיים שלפני הבגרות אלא יותר כמו חודש-חודשיים, כל אחד והמרתון שלו) ועדיין לקבל ציון לא רע (הרי למה צריך באמת לקבל ממוצע 99.5 בבגרות (לפני בונוסים)? הבגרויות הן לא מדד לחכמה, אינטלקטואליות ותרבותיות, נימוסים, מורל, כשרון וכן הלאה. מספיק 90-95, לא?). למען האמת, אפשר להחיל את התאוריה הזאת על כל כך הרבה דברים בחיים, בהם אנחנו פשוט מכשילים את עצמנו בגלל איזה פאק קטן במח. נעל, שמתחילה להשמע כמו ``נעליים אומנותה`` 
מכירים את זה שלפעמים אתם מתבלבלים וחושבים שמשהו אמור להיות קשה ולכן מעל לרמתכם? התוצאה היא שאתם בעצם מכריחים את עצמכם לא להבין חומר פשוט מאוד, רק בגלל רושם מוטעה. אתם מכשילים את עצמכם. אתמול זה קרה בכיתת המתמטיקה של נעל, למשל. כיתה שלמה (מלבד כמה בודדים