Scum Bunny
New member
ארינאה 4 - כן, זה עוד ביקורת בונה..
בשעה טובה קיבלתי את הגליון הרביעי והאחרון של קומיקום, והנחתי שצמד קומיקום החביבים יעריכו איזה שהוא סוג של פידבק, כי כמו שכבר סיכמנו בעבר- פידבק זה אחלה. נתחיל בחיובי. בלי לגלוש לסופרלטיבים מיותרים, הציור והצביעה עומדים בכבוד ברף המקצועי שהציבו הגליונות הקודמים ואף מתעלים עליו. הדמויות יפיפיות כתמיד, התנועות וההבעות משכנעות והרקע חי וצבעוני. כנ"ל לגבי "עבודת המצלמה"- המעבר בין הפאנלים, התנוחות, זוויות הצילום- כולם מקצועיים, מגוונים ותורמים לקצב ההתקדמות של העלילה בתיאום וביעילות. באשר לכתיבה, הסיפור אכן נסגר בגליון בצורה מספקת, עם תשומת לב לפרטים שבפרקים הקודמים ועם שפע תפניות והפתעות עד הרגע האחרון. בהחלט עומד בכבוד ברמה הנדרשת מהז'אנר. ונעבור לביקורת. אבל לפני שאני מתחיל, הערה- הסנדלר הולך יחף, וכמה ההערות הקטנות שאני יכול להעיר על ארינאה מוכרות לי רק בגלל שהן בעיות פי כמה וכמה יותר קשות בקומיקס שאני מצייר. אין לי ספק שהעבודה שעשו פה ערן ואביב עולה בהרבה על כל מה שאני אי פעם מקווה להשיג, ואני מציין את מה שאני מציין רק מתוך תקווה שהקומיקסים הבאים של קומיקום יהיו אפילו יותר טובים. אז מהקל לכבד: קודם כל, אפקטים קוליים. בקומיקס מקצועי כמו ארינאה אפקטים קוליים הם הפרט הכי קטן והכי פחות חשוב, ואולי דווקא בגלל זה בעיה קטנה כזו קופצת לעין בצורה כה בולטת. כשאין פסקול, האפקטים הקוליים הם חיוניים כדי לעזור לדמיין את מה שאנחנו לא רואים בקומיקס- קולות רקע שיוצרים אווירה (כמו גניחות הזומבים העולים מהקברים מסביב לטירה), קולות שמעבירים מהירות ועוצמה של פעולה (כמו ה-"וווש" של איבחת חרב)... ככאלה, אפקטים קוליים חייבים להיות חלק מהקומיקס ולא "מולבשים" עליו. קולות רקע צריכים לעלות ולרדת מאחורי האובייקטים שבחזית הפאנל (כי הם ברקע), קולות של תנועה צריכים להשתלב בקווי הזרימה של התנועה אותם הם מתארים, קולות חלשים צריכים להיות באותיות קטנות, חזקים בגדולות ועבות וקולות עולים ויורדים באותיות שגדלות וקטנות. אין מנוס מלהרגיש שהבחירה של קומיקום להשתמש בפונטי מחשב סטנדרטיים (אריאל, נראה לי), ועוד דקים ומרובעים למראה, לאפקטים קוליים כמוה כפסקול דיבוב זול לסרט קונג-פו משנות השבעים. אני מודע לחסרון הכואב בגופנים מתאימים בעברית לאפקטים קוליים, אבל זה לא תירוץ. אם אין ברירה, ציירו את האפקטים הקוליים ביד לתוך הקומיקס. אל תסתפקו בתחליפים זולים לעבודה. רקע- כבר הערתי לגבי גליונות קודמים של ארינאה שהרקעים נראים עניים משהו. קראתי פעם (אולי אפילו כאן) שרקע טוב מצריך כמעט אותה כמות עבודה כמו האובייקטים של הפאנל. זו כמובן הסיבה שאני אישית נמנע ככל האפשר מציור כל דבר מעבר לרמזים לרקע בקומיקס שלי. אבל בקומיקס בצבע מלא אין מנוס מציור רקע ברוב הפאנלים, וגם אם משתמשים בטריקים וקיצורי דרך (שהם מקובלים לחלוטין, שכן הרקע "לא בפוקוס" לעומת האובייקט) עדיין הרקע מצריך יותר עבודה כדי לא לבלוט בחסרונו. קחו למשל את הסצנות שביער, בתחילת החוברת. הערתי בחוברות קודמות שמראה כמה העצים שמאחורי הדמויות שמאחוריהם שמיים כחולים חלקים היורדים עד קו הדשא יוצר את הרושם שהדמויות עומדות בחורשה של כמה עצים בודדים במישור דשא שטוח ועצום המתמשך עד האופק. כמדומני הצעתי בזמנו (בין השאר) לצייר עוד צלליות של עצים מאחורי אלה המפורטים שבתמונה כדי להוסיף עומק ופירוט לרקע. קומיקום לא התעצלו ואכן ציירו הפעם צלליות של עצים, אך התוצאה לדעתי לא מספקת. עם השמיים התכולים המגיעים ישר עד קו הדשא מאחורי העצים עדיין נראה כאילו האופק (שחייב להיות קו הדשא, שהרי מעליו יש שמיים) מאוד מאוד נמוך ומאוד מאוד קרוב. וריק. הפתרון לדעתי היה להחליף את שמיים הכחולים בגרדיאנט המתחיל בכחול גבוה בשמיים והופך בהדרגה לאפור ככל שהוא קרב לעצים ולאופק, דבר שהיה מרמז שהעצים הרחוקים יותר נבלעים בערפל ולכן לא נראים. לחלופין אפשר היה לצייר עוד כמה צלליות עצים הולכות וקטנות מאחורי אלה שכבר ציירו, ולבסוף מאחוריהן צללית כהה של רכס הרים, פס עננים או "יער" (כלומר פס עבה ירוק כהה באופק, שהוא איך שיער נראה ממרחק) שהשמיים רק מעליו. אי אפשר לוותר על תחושת העומק והמרחק של האופק. הפרט הבא הוא משהו שאני אישית מתלבט לגביו- פרטים קטנים ברקע. בעבר הערתי על ארינאה שנראה שיש צורך להוסיף פרטים קטנים כמו אבנים וגבעולי דשא כבר בציור ולא רק בצביעה כדי שמשטחים כמו קרקע וקירות לא ייראו שטוחים כרצפה. מאוחר יותר, בנסיונות צביעה שלי קיבלתי את אותה הערה מהאקמשין. בראיה לאחור, אני חש שלא תמיד הוספת כמות מדגמית של פרטים תיתן את המראה או המרקם שהאמן מעוניין בו. יכול מאוד להיות שאת הפרטים האלה ניתן להוסיף רק בשלב הצביעה, או שאין מנוס מלצייר את כל הפרטים ולא רק מדגם שמרמז על הכל. אני אישית עדיין בשלב של ניסוי וטעייה. עם כל זה, יש לי הרגשה שהמשטחים השונים בארינאה עדיין נראים שטוחים ולא מפורטים למדי, בין אם זה הקרקע (למשל מסביב לטירה בתמונה שבמבט מלמעלה), או הדשא, או המצבות וקירות המערה. שוב- אני לא יודע עם הפתרון הוא בפנסילינג, או בצביעה, או במשהו אחר. אבל כאמנים עם השכלה רחבה יותר וגישה רבה יותר לקומיקס ממני אני מאמין שאתם יכולים למצוא את הפתרון. אם כן- ספרו גם לי. אחרון חביב- העלילה. כמו שאמרתי, בשביל סיפור פנטזיה קליל לצעירים העלילה היא בהחלט בסדר גמור. ואני גם מבין את הרצון לפנות בכותר הראשון שלכם לקהל הקוראים הצעירים והלא מנוסים בקומיקס באמצעות רעיון מוכר ועלילה פשוטה. אבל עדיין, התאכזבתי קלות שלמרות ההבטחות לא התפתחה העלילה גם אחרי החוברת הראשונה מעבר לקלישאת המק'גאפין (אותו חפץ קסום כזה או אחר שצריך לאסוף כדי להביס את הרשע/להציל את הנסיכה), וכנ"ל הדמויות לא הצליחו להתעלות מעבר למוסכמות רומח-הדרקון של גמד חובב קרב, אלף מיסתורי, גנב מקסים וכו'. אני מודה שהדפים האחרונים של החוברת בשלל תפניותיהם אכן הצליחו לחרוג מעבר לסוף הקלישאתי המתבקש, אבל בכל זאת- לפחות טיפה הומור עצמי, להראות שאתם מודעים לקלישאה? שוב, זה לא ממש ביקורת. זה מה שיצאתם מראש לעשות, ועשיתם את זה בכבוד. כל מה שאני יכול לקוות לו זה שהקומיקס הבא שלכם (ואני אכן מקווה שיהיה כזה) ירשה לעצמו יותר מקוריות, התפתחות עלילה ועומק דמויות שיהלמו את כשרון הציור והצביעה שלכם. תגובות?
בשעה טובה קיבלתי את הגליון הרביעי והאחרון של קומיקום, והנחתי שצמד קומיקום החביבים יעריכו איזה שהוא סוג של פידבק, כי כמו שכבר סיכמנו בעבר- פידבק זה אחלה. נתחיל בחיובי. בלי לגלוש לסופרלטיבים מיותרים, הציור והצביעה עומדים בכבוד ברף המקצועי שהציבו הגליונות הקודמים ואף מתעלים עליו. הדמויות יפיפיות כתמיד, התנועות וההבעות משכנעות והרקע חי וצבעוני. כנ"ל לגבי "עבודת המצלמה"- המעבר בין הפאנלים, התנוחות, זוויות הצילום- כולם מקצועיים, מגוונים ותורמים לקצב ההתקדמות של העלילה בתיאום וביעילות. באשר לכתיבה, הסיפור אכן נסגר בגליון בצורה מספקת, עם תשומת לב לפרטים שבפרקים הקודמים ועם שפע תפניות והפתעות עד הרגע האחרון. בהחלט עומד בכבוד ברמה הנדרשת מהז'אנר. ונעבור לביקורת. אבל לפני שאני מתחיל, הערה- הסנדלר הולך יחף, וכמה ההערות הקטנות שאני יכול להעיר על ארינאה מוכרות לי רק בגלל שהן בעיות פי כמה וכמה יותר קשות בקומיקס שאני מצייר. אין לי ספק שהעבודה שעשו פה ערן ואביב עולה בהרבה על כל מה שאני אי פעם מקווה להשיג, ואני מציין את מה שאני מציין רק מתוך תקווה שהקומיקסים הבאים של קומיקום יהיו אפילו יותר טובים. אז מהקל לכבד: קודם כל, אפקטים קוליים. בקומיקס מקצועי כמו ארינאה אפקטים קוליים הם הפרט הכי קטן והכי פחות חשוב, ואולי דווקא בגלל זה בעיה קטנה כזו קופצת לעין בצורה כה בולטת. כשאין פסקול, האפקטים הקוליים הם חיוניים כדי לעזור לדמיין את מה שאנחנו לא רואים בקומיקס- קולות רקע שיוצרים אווירה (כמו גניחות הזומבים העולים מהקברים מסביב לטירה), קולות שמעבירים מהירות ועוצמה של פעולה (כמו ה-"וווש" של איבחת חרב)... ככאלה, אפקטים קוליים חייבים להיות חלק מהקומיקס ולא "מולבשים" עליו. קולות רקע צריכים לעלות ולרדת מאחורי האובייקטים שבחזית הפאנל (כי הם ברקע), קולות של תנועה צריכים להשתלב בקווי הזרימה של התנועה אותם הם מתארים, קולות חלשים צריכים להיות באותיות קטנות, חזקים בגדולות ועבות וקולות עולים ויורדים באותיות שגדלות וקטנות. אין מנוס מלהרגיש שהבחירה של קומיקום להשתמש בפונטי מחשב סטנדרטיים (אריאל, נראה לי), ועוד דקים ומרובעים למראה, לאפקטים קוליים כמוה כפסקול דיבוב זול לסרט קונג-פו משנות השבעים. אני מודע לחסרון הכואב בגופנים מתאימים בעברית לאפקטים קוליים, אבל זה לא תירוץ. אם אין ברירה, ציירו את האפקטים הקוליים ביד לתוך הקומיקס. אל תסתפקו בתחליפים זולים לעבודה. רקע- כבר הערתי לגבי גליונות קודמים של ארינאה שהרקעים נראים עניים משהו. קראתי פעם (אולי אפילו כאן) שרקע טוב מצריך כמעט אותה כמות עבודה כמו האובייקטים של הפאנל. זו כמובן הסיבה שאני אישית נמנע ככל האפשר מציור כל דבר מעבר לרמזים לרקע בקומיקס שלי. אבל בקומיקס בצבע מלא אין מנוס מציור רקע ברוב הפאנלים, וגם אם משתמשים בטריקים וקיצורי דרך (שהם מקובלים לחלוטין, שכן הרקע "לא בפוקוס" לעומת האובייקט) עדיין הרקע מצריך יותר עבודה כדי לא לבלוט בחסרונו. קחו למשל את הסצנות שביער, בתחילת החוברת. הערתי בחוברות קודמות שמראה כמה העצים שמאחורי הדמויות שמאחוריהם שמיים כחולים חלקים היורדים עד קו הדשא יוצר את הרושם שהדמויות עומדות בחורשה של כמה עצים בודדים במישור דשא שטוח ועצום המתמשך עד האופק. כמדומני הצעתי בזמנו (בין השאר) לצייר עוד צלליות של עצים מאחורי אלה המפורטים שבתמונה כדי להוסיף עומק ופירוט לרקע. קומיקום לא התעצלו ואכן ציירו הפעם צלליות של עצים, אך התוצאה לדעתי לא מספקת. עם השמיים התכולים המגיעים ישר עד קו הדשא מאחורי העצים עדיין נראה כאילו האופק (שחייב להיות קו הדשא, שהרי מעליו יש שמיים) מאוד מאוד נמוך ומאוד מאוד קרוב. וריק. הפתרון לדעתי היה להחליף את שמיים הכחולים בגרדיאנט המתחיל בכחול גבוה בשמיים והופך בהדרגה לאפור ככל שהוא קרב לעצים ולאופק, דבר שהיה מרמז שהעצים הרחוקים יותר נבלעים בערפל ולכן לא נראים. לחלופין אפשר היה לצייר עוד כמה צלליות עצים הולכות וקטנות מאחורי אלה שכבר ציירו, ולבסוף מאחוריהן צללית כהה של רכס הרים, פס עננים או "יער" (כלומר פס עבה ירוק כהה באופק, שהוא איך שיער נראה ממרחק) שהשמיים רק מעליו. אי אפשר לוותר על תחושת העומק והמרחק של האופק. הפרט הבא הוא משהו שאני אישית מתלבט לגביו- פרטים קטנים ברקע. בעבר הערתי על ארינאה שנראה שיש צורך להוסיף פרטים קטנים כמו אבנים וגבעולי דשא כבר בציור ולא רק בצביעה כדי שמשטחים כמו קרקע וקירות לא ייראו שטוחים כרצפה. מאוחר יותר, בנסיונות צביעה שלי קיבלתי את אותה הערה מהאקמשין. בראיה לאחור, אני חש שלא תמיד הוספת כמות מדגמית של פרטים תיתן את המראה או המרקם שהאמן מעוניין בו. יכול מאוד להיות שאת הפרטים האלה ניתן להוסיף רק בשלב הצביעה, או שאין מנוס מלצייר את כל הפרטים ולא רק מדגם שמרמז על הכל. אני אישית עדיין בשלב של ניסוי וטעייה. עם כל זה, יש לי הרגשה שהמשטחים השונים בארינאה עדיין נראים שטוחים ולא מפורטים למדי, בין אם זה הקרקע (למשל מסביב לטירה בתמונה שבמבט מלמעלה), או הדשא, או המצבות וקירות המערה. שוב- אני לא יודע עם הפתרון הוא בפנסילינג, או בצביעה, או במשהו אחר. אבל כאמנים עם השכלה רחבה יותר וגישה רבה יותר לקומיקס ממני אני מאמין שאתם יכולים למצוא את הפתרון. אם כן- ספרו גם לי. אחרון חביב- העלילה. כמו שאמרתי, בשביל סיפור פנטזיה קליל לצעירים העלילה היא בהחלט בסדר גמור. ואני גם מבין את הרצון לפנות בכותר הראשון שלכם לקהל הקוראים הצעירים והלא מנוסים בקומיקס באמצעות רעיון מוכר ועלילה פשוטה. אבל עדיין, התאכזבתי קלות שלמרות ההבטחות לא התפתחה העלילה גם אחרי החוברת הראשונה מעבר לקלישאת המק'גאפין (אותו חפץ קסום כזה או אחר שצריך לאסוף כדי להביס את הרשע/להציל את הנסיכה), וכנ"ל הדמויות לא הצליחו להתעלות מעבר למוסכמות רומח-הדרקון של גמד חובב קרב, אלף מיסתורי, גנב מקסים וכו'. אני מודה שהדפים האחרונים של החוברת בשלל תפניותיהם אכן הצליחו לחרוג מעבר לסוף הקלישאתי המתבקש, אבל בכל זאת- לפחות טיפה הומור עצמי, להראות שאתם מודעים לקלישאה? שוב, זה לא ממש ביקורת. זה מה שיצאתם מראש לעשות, ועשיתם את זה בכבוד. כל מה שאני יכול לקוות לו זה שהקומיקס הבא שלכם (ואני אכן מקווה שיהיה כזה) ירשה לעצמו יותר מקוריות, התפתחות עלילה ועומק דמויות שיהלמו את כשרון הציור והצביעה שלכם. תגובות?
בקשר לאפקטים הקוליים.... הם באמת היו קצת בעיתיים, לפעמים הםנראו כאילו הם סתם תקועים שם ולא שייכים לתמונה, וגם הפונטים לא ממש התאימו, אולי בגלל מחסור בפונטים עבריים טובים למטרה זו... אולי תנסו לצייר את האפקטים בעצמכם? העלילה לדעתי הייתה דווקא טובה. לא עמוקה במיוחד, אבל לא לגמרי שטוחה או צפוייה. (מה שקרה בסוף החוברת השלישית היה דיי מפתיע בשבילי... או אולי זה רק בגלל שאני לא קוראת הרבה ספרי פנטזיה)