שמחתי לשמוע את אח שלי אומר
"אמיר...ראיתי היום את החוברת הישראלית בחנות העיתונים ליד הפלאפל!" נקווה שהחוברת תצליח. אגב, לא מפריע לי שאין דם ב"ארינאה", דם דוחה אותי. סוג האלימות שמחברת את המוח למחשבה על מוות לא משעשעת אותי, אבל שהעיקר הוא תנועה=אקשן, כירואגרפיה, בלאגן, פיצוצים...את זה אני אוהב. אני חייב לצין שהעמוד בו האלפית מפילה את העטלפים ע"י לחש קסם הוא העמוד האהוב עליי. המון תנועה, קומפוזיציה ותזמון טוב. חוצמיזה, אני אוהב את העמודים בו ציירתם את עצמכם כשני פרוותיים. אני יותר נקשר לקומיקס מצחיק. בעמוד האחרון- הצגת הדמויות יש ציורים מלאי תנועה אפילו יותר מתוכן החוברת. אני אוהב את הפתיחות לתת אפשרות לאמנים נוספים, ואני מזדהה עם ההרגשה המועברת בכריכה האחורית. ועכשיו, לביקורת הבונה, שציינתם שאתם פתוחים לה, מה שהיפריע לי בחוברת: קודם כל, הכריכה. לדעתי היה כדאי לצייר כריכה החושפת את הדמויות המרכזיות בסיפור בתנועה כדי ליצור התלהבות, כך שיותר אנשים יתענינו בחוברת כבר על ההתחלה. משהו כמו הפוסטר באייקון. הבחור הזקן על הכריכה לא כזה מגנט. לפי דעתי, בעמוד האקספוזיציה בעל הלוגו "ארינאה" כדאי לרשום מה התפקיד הספציפי של כל אחד מכם ביצירת החוברת. הקומפוזיציה מבלבלת לעיתים: לדוגמא בעמוד בו האיש בחלוק החום משוחח עם המלך, גמד ואלפית. לקח לי הרבה זמן להבין את הקשר בין הקומה העליונה לתחתונה של השיחה. אני הייתי ממליץ על פאנל אחד של מבט עילי נטויי, כך יהיה מובן וקליט יותר. ונעבור לפרטים הקטנים: הרקע לעיתים לא מושקע די הצורך,גם אני נוהג להתמקד בדמויות, אבל כמו שאמרו לפניי, לרקע יש תפקיד חשוב ביצירת האווירה בסיפורי פנטזיה. לדוגמא, נהר הריאקס מציור באופן לא טבעי, גמו כביש סלול. למרות שהאבנים טובות. התמונות בחדר המולכה נראות יותר כמו פוסטרים משום שהם לא ממוסגרות. השולחן בחדרו של דארין בעל נוכחות גדולה מידי. ישנן סצינות קרב הדורשות שיפור, לדוגמא,במקום ציור הקרניים הירוקות כחיצים, הייתי מצייר את החלק הנע קדימה ככדור בעל נפח ומסה, את החלק האחורי כזנב דהויי. זהו, סוף הביקורת, סך הכל העבודה מאוד מאוד מוצלחת יחסית לחוברת הקומיקס הפנטזיה הישראלית הראשונה. בטח מאוד כיף לכם להרים את הפרוייקט הזה ליד ולהגיד "אההה...לא היה ק.א.ל!" עלו והצליחו, אמיר.