אריק קלפטון וזקתו לבלוז (מסמך מאלף)
הרבה מכירים את קלפטון, לא הרבה מכירים את הביוגרפיה העשירה שלו ואת זיקתו לבלוז. הקשר של קלפטון לבלוז החל הרבה הרבה לפני התקליט עם BB King, או Cradle. למעשה, למרות שרוק ליווה את קלפטון לכל אורך הדרך הוא אינו התחיל כנגן רוק כלל ועיקר. קלפטון היגן לראשונה על במה בגיטריסט בלהקת Yardbirds, שאני מקווה שלא שומעים כאן את שמה בפעם הראשונה. זוהי Super-Group משנות ה-60, שכללה בתוכה ארסנל של גיטריסטים: קלפטון, ג´ימי פייג´ וג´ף בק. תקליטם הראשון יצא ב-64,שם אגב קיבל קלפטון את הכינוי Slowhand, ואחריו נטש אותם קלפטון ("עודף נווטים על סירה אחת"). סגנון הלהקה היה לא כל כך מוגדר כמו רבים מהסגנונות באותה התקופה והוא נע בין רוק´נ´רול, סקיפל וקאנטרי בריטי, אשמח לפרט על הלהקה (שגילגולה הבא יהיה Led Zeppelin ) בהזדמנות אחרת. בכל אופן, אריק קלפטון עזבם ועבר להרכב הבלוז הראשון שלו, ואחד מהרכבי הבלוז האנגלים הראשונים - John Mayall and the Bluesbreakers. תקליטו הראשון עם הלהקה היה Bluesbreakers With Eric Clapton ויצא ב-66. שם החל קשר הדוק שנמשך שנים רבות. מלהקה זו יצאו גם Peter Green וגם Mick Taylor. ג´ון מאייל מנגן עד היום ולפני שנה ראיתי אותו בניו-אורלינס עם הרכב סוחף. בסוף אותה שנה עזב קלפטון, ולראשונה הביל הרכב שעתיד לשנות המוזיקה הביריטת לעד, למרות שהיה קיים רק שנתיים. Cream הוציאו את האלבום הראשון בסוף 66, Fresh Cream. זה אלבום בלוזי לגמרי, מצוייד בגיטרה חשמלית ומתופף חדשני. מתוכו אפשר לציין את השיר I Feel Free שנכנס לפנתאון הבריט-בלוז. שנה אח"כ יצא Disraeli Gears, שנחשב לאלבומם הטוב ביותר ואחד הקלאסיים בז´אנר. ב-1969 הספיק להוציא אלבום עם להקת Blind Faith (הנושא את אותו השם) ומתוכו בעל אופי בלוזי מובהק (נתוכו אפשר לשמוע את Can´t Find My Way Home ) אח"כ, 1970 החל בקריירת הסולו שלו. שנות ה-70 כללו אלבומי סולו מצויינים, ולדעתי הם פיסגת הקריירה שלו, שהחל משנות ה-80 מנסה למצוא את עצמה שוב. את שנות ה-70 של קלפטון ניתן לסקור בסט מצויין של 4 דיסקים, הנקרא Live at the seventies, Crossroads2. לעולם לא תשמעו אומן רוק המנגן בלוז בצורה כזו, להלן כמה מהשירים, שאני מקווה שמצלצלים לכם: (Have You Ever Loved a Woman (Myles (Driftin´ Blues/Rambling on My Mind (Brown/Johnson/Moore/Williams The Sky Is Crying Stormy Monday Mean Old Frisco Worried Life Blues Early in the Morning ועוד רבים. בכוונה ציינתי כאן רק שירי בלוז ולא השירים הרגילים שלו, קוקאין, ליילה וכו´ (בסופון של דבר, זהו פורום בלוז, לא?) מ-82 עד 92, קלפטון חי עשור של שפל יצירתי, עד ש-MTV הצילו אותו ב-92 עם ה-Unplugged המופלא, שרבות כבר דובר עליו (גם כאן) אם כי אין ממש קשר לבלוז. גם אחריו הואשם קלפטון, בצדק רב לדעתי, בהתמסחרות, שירי פופ מתקתקים והתחפנות לחברות התקליטים. שנה שעברה יצא riding with the king, שבו, גם לטענת קלפטון, ניסה הגיטריסט המחונן להחזיר לעצמו מעט מתהילת שנות ה-70. האלבום לא יחדש הרבה למי שמכיר היטב את שני האומנים הללו, אבל הוא בהחלט מומלץ למי שחשקה נפשו בבלוז חשמלי איכותי ומודרני. זהו, כתבתי הרבה, אין לי כוח להגות את כל זה, אני מקווה שתרמתי משהו, ואם יש תגובות/שאלות אשמח לשמוע. למרות שאוכל להגיב רק עוד שבוע וחצי עת אחזור מאיטליה.
הרבה מכירים את קלפטון, לא הרבה מכירים את הביוגרפיה העשירה שלו ואת זיקתו לבלוז. הקשר של קלפטון לבלוז החל הרבה הרבה לפני התקליט עם BB King, או Cradle. למעשה, למרות שרוק ליווה את קלפטון לכל אורך הדרך הוא אינו התחיל כנגן רוק כלל ועיקר. קלפטון היגן לראשונה על במה בגיטריסט בלהקת Yardbirds, שאני מקווה שלא שומעים כאן את שמה בפעם הראשונה. זוהי Super-Group משנות ה-60, שכללה בתוכה ארסנל של גיטריסטים: קלפטון, ג´ימי פייג´ וג´ף בק. תקליטם הראשון יצא ב-64,שם אגב קיבל קלפטון את הכינוי Slowhand, ואחריו נטש אותם קלפטון ("עודף נווטים על סירה אחת"). סגנון הלהקה היה לא כל כך מוגדר כמו רבים מהסגנונות באותה התקופה והוא נע בין רוק´נ´רול, סקיפל וקאנטרי בריטי, אשמח לפרט על הלהקה (שגילגולה הבא יהיה Led Zeppelin ) בהזדמנות אחרת. בכל אופן, אריק קלפטון עזבם ועבר להרכב הבלוז הראשון שלו, ואחד מהרכבי הבלוז האנגלים הראשונים - John Mayall and the Bluesbreakers. תקליטו הראשון עם הלהקה היה Bluesbreakers With Eric Clapton ויצא ב-66. שם החל קשר הדוק שנמשך שנים רבות. מלהקה זו יצאו גם Peter Green וגם Mick Taylor. ג´ון מאייל מנגן עד היום ולפני שנה ראיתי אותו בניו-אורלינס עם הרכב סוחף. בסוף אותה שנה עזב קלפטון, ולראשונה הביל הרכב שעתיד לשנות המוזיקה הביריטת לעד, למרות שהיה קיים רק שנתיים. Cream הוציאו את האלבום הראשון בסוף 66, Fresh Cream. זה אלבום בלוזי לגמרי, מצוייד בגיטרה חשמלית ומתופף חדשני. מתוכו אפשר לציין את השיר I Feel Free שנכנס לפנתאון הבריט-בלוז. שנה אח"כ יצא Disraeli Gears, שנחשב לאלבומם הטוב ביותר ואחד הקלאסיים בז´אנר. ב-1969 הספיק להוציא אלבום עם להקת Blind Faith (הנושא את אותו השם) ומתוכו בעל אופי בלוזי מובהק (נתוכו אפשר לשמוע את Can´t Find My Way Home ) אח"כ, 1970 החל בקריירת הסולו שלו. שנות ה-70 כללו אלבומי סולו מצויינים, ולדעתי הם פיסגת הקריירה שלו, שהחל משנות ה-80 מנסה למצוא את עצמה שוב. את שנות ה-70 של קלפטון ניתן לסקור בסט מצויין של 4 דיסקים, הנקרא Live at the seventies, Crossroads2. לעולם לא תשמעו אומן רוק המנגן בלוז בצורה כזו, להלן כמה מהשירים, שאני מקווה שמצלצלים לכם: (Have You Ever Loved a Woman (Myles (Driftin´ Blues/Rambling on My Mind (Brown/Johnson/Moore/Williams The Sky Is Crying Stormy Monday Mean Old Frisco Worried Life Blues Early in the Morning ועוד רבים. בכוונה ציינתי כאן רק שירי בלוז ולא השירים הרגילים שלו, קוקאין, ליילה וכו´ (בסופון של דבר, זהו פורום בלוז, לא?) מ-82 עד 92, קלפטון חי עשור של שפל יצירתי, עד ש-MTV הצילו אותו ב-92 עם ה-Unplugged המופלא, שרבות כבר דובר עליו (גם כאן) אם כי אין ממש קשר לבלוז. גם אחריו הואשם קלפטון, בצדק רב לדעתי, בהתמסחרות, שירי פופ מתקתקים והתחפנות לחברות התקליטים. שנה שעברה יצא riding with the king, שבו, גם לטענת קלפטון, ניסה הגיטריסט המחונן להחזיר לעצמו מעט מתהילת שנות ה-70. האלבום לא יחדש הרבה למי שמכיר היטב את שני האומנים הללו, אבל הוא בהחלט מומלץ למי שחשקה נפשו בבלוז חשמלי איכותי ומודרני. זהו, כתבתי הרבה, אין לי כוח להגות את כל זה, אני מקווה שתרמתי משהו, ואם יש תגובות/שאלות אשמח לשמוע. למרות שאוכל להגיב רק עוד שבוע וחצי עת אחזור מאיטליה.