ארמית-מהי?

[blablashoni]

ארמית-מהי?

היידיש של תקופת התלמוד? יש לה קשר ללטינית? ספרו לי..

 

[paca batalanto]

על השפה הארמית

(מתוך "מדריך לתלמוד" מאת הרב עדין שטיינזלץ. הוצאת כתר, ירושלים. עם שינויים קלים.) השפה הארמית עצמה היא שפה קרובה לעברית, כמוה בת למשפחת השפות השמיות הצפוניות, וקרובה לה קרבה יתירה מבחינות שונות. בראשיתה היתה זו שפתם של שבטי הארמים , ומאז פשטה והלכה וכבשה תחומים רבים. ראשית הכתובות הארמיות שבידינו מלפני כשלושת אלפים שנה בתחומם של שבטי ארם. במשך הזמן נעשתה הארמית לשון התרבות והכתיבה של עמים שונים, מעין שפה בין-לאומית מוכרת, ששימשה למלכי אשור, ועוד יותר לממלכה הפרסית, בכתובות ובהתכתבות עם שאר ארצות. באותן שנים שימש הניב הקרוי 'ארמית ממלכתית' והניבים הקרובים לה במקרא ובכתובות שונות. תקופה זו, תקופת זוהרה הבין-לאומי של הארמית, היא רובד ראשון של הארמית הקדומה. אחריה אנו מוצאים רובד לשוני שני - הארמית האמצעית, שהיתה לשון הדיבור והתרבות של עמים שונים בארץ ישראל ובסוריה ובתחומי הממלכה הפרסית. ארמית זו נתפלגה לשני ענפים: הארמית המערבית - של יהודי הגליל, של השומרונים ושל היישוב הנוצרי בארץ ישראל; והארמית המזרחית - השפה הסורית-סורסית (שהיא שפת הקודש של כנסיה נוצרית אחת עד ימינו), המנדעית ושפת התלמוד הבבלי. לאחר כיבוש ארצות המזרח על ידי הערבים נטלה הערבית את מקום הארמית, ורק במקומות מעטים שימשה עדיין הארמית כלשון חיה - בניב הארמי המערבי של מעלולה שבסוריה, ובניב הארמי המזרחי של איזור צפון-עיראק וכורדיסטאן; היהודים באותם אזורים היו עדיין מדברים ב'לשון תרגום'. הקרבה הלשונית בין העברית לבין הארמית הלכה והתחזקה במשך הדורות בשל המגע התרבותי והאנושי הממושך. היתה השפעה גדולה ושאילת מילים הדדית בשתי השפות ועל ידי כך הן התקרבו עוד יותר זו לזו. השפעה וקרבה יתירה זו ניכרות ביותר בתלמוד, הכתוב בשפה בלולה ארמית-עברית. לאמור, מקצתה ארמית, מקצתה עברית ומקצתה ערבוב ארמית בדיבור עברי. הניב הארמי המדובר (המזרחי בתלמוד הבבלי, המערבי בירושלמי) מושפע ומתגוון מן הלשון העברית. אף על פי שמספר השורשים הארמיים בלשון התלמוד אינו רב, הם מסתעפים לצורות שונות ורבות. קצת ידיעה בארמית נחוצה כדי ללמוד את התלמוד. הקשר בין הארמית והעברית אינו רק בספרות התלמודית, אלא הוא הולך ונמשך למן המקרא (ספר דניאל וספר עזרא כתובים בחלקם הגדול ארמית), בכל הספרות התלמודית, המדרשית והקבלית, ועד לסידור התפילה. מזער הבנה של ארמית היא אפוא הכשרה נחוצה בכל תחום מתחומי התרבות והשפה העברית. מכיוון שאין בידינו טקסטים ארוכים בלשון ארמית בבלית טהורה, והחומר המנוקד הקדום שהגיע לידינו הוא מועט ודל, רבו הבדלי הקריאה והבדלי הביטוי בארמית בקהילות ישראל השונות. פעמים הרבה אין בידיעות שבידינו כדי להכריע לגבי 'אמיתותה' של קריאה או מבטא מסויים ואין לנו אלא השערות, על פי מעט המקורות שבידינו ומתוך השוואה עם ניבים קרובים.

 

[paca batalanto]

קשר ללטינית

אם לשפוט על פי מעט הידע שיש לי בארמית, והידע המועט עוד יותר בלטינית - אני לא מוצא קשר ממשי כלשהו. אם בכל זאת מתעקשים למצוא קשר - גם הארמית, כמו הלטינית, היא שפה מכובדת ומוערכת בקרב נוצרים מאמינים רבים, מאחר והיא היתה שפתו של ישו הנוצרי.

 

[yuval k]

אני לא חושב שסביר למצוא קשר טבעי

שתי השפות שייכות למשפחות שונות (לטינית היא הינדו-אירופאית וארמית היא אפרו-אסיאתית). יכול להיות שארמית הושפעה (בעיקר לוקאלית) בגלל כיבוש רומאי כלשהו, אבל אני לא יודע מספיק כדי לפסוק בנושא.

 

[yuval k]

(כלומר, אם לא מתייחסים לפרוטו-עולם

בדרך

)

 

[paca batalanto]

במקרה הזה אני נוטה להסכים

למרות שהחלוקה למשפחות היא די שרירותית במקרים רבים.

 

[felicitas]

הארמית והסורית הושפעו

הרבה יותר מהכיבוש ההלניסטי (אם יש השפעה רומית היא מזערית - שהרי בחלקים אלו של האימפריה תמיד המשיכו לדבר יוונית), ולראיה - מספר המילים היווניות בתלמוד למשל.

 

[yuval k]

../images/Emo45.gif

אכן התלבטתי אם לכתוב את המשפט על ההשפעה הרומית...