ארמניה

[MARCKO POLO]

ארמניה

בארה"ב עומדים להכיר כרצח עם לגבי מה שקרה לארמנים במלחמת העולם הראשונה. מה דעתכם?

 

[בני הרשקוביץ]

הכל פוליטיקה

לי אישית אין שם דיעה, מה קרה או איך יקראו לנושא הארמני. זה נושא רגיש מבחינה פוליטית לנו ובין העמים ארמניה ותורכיה. כאן הפורום עוסק בשואה של העם היהודי ,המצחה וציעוד" מבלי לזלזל בעם אחר.

 

[MARCKO POLO]

בהחלט מכבד את הפורום

אני גם חושב שבכל מקרה אין אח ורע ואין מקום להשוואה בין השואה של העם היהודי לבין טרגדיות של עמים אחרים ומאד חבל שעושים במלה שואה שימוש סיטונאי שהרבה פעמים אינו במקומו.

 

[schlomitsmile]

איך אתה היית קורא לזה?אני לא מוצאת לזה שם אחר דוקא כבת הדור השני לשואה, חורה לי במיוחד ההתעלמות ממעשי-רצח עם נגד עמים אחרים, שנפוצה במקומותינו. השואה היתה יחידה במינה, שונה ממעשי רצח עם אחרים. עדיין, אני מרגישה אחוות גורל מסויימת עם קורבנות של מעשי רצח-עם אחרים.

 

[deebeebee]

אין אחוות גורל, שלומית

קיים הבדל בין מעשי זוועות איומים ככל שיהיו בעת מלחמות בין עמים שונים או בין קבוצות שונות לבין השמדה סיסטמתית של עם כפי שקרה בשואה.

 

[גרשון לב]

אכן, אין תקדים לזוועות שביצעו הגרמנים

אגב: אל נשכח ש "שותפים" לשואה היו הצוענים. אינני יודע ומעולם לא קראתי אם גם בהם התעללו כמו בנו או ש "סתם" השמידו אותם.

 

[schlomitsmile]

אכן, הם היו אחינו אז וכן, גם בהם התעללו, עשו ניסויים, שלחו לתאי-גאזים. הם גם לא יכלו להסתתר בזהות בדויה, כי עורם השחום הסגיר את מוצאם. ואחרי 45', לא היתה להם שום קהילה של אחיהם מעבר לים, שיכלה לקלוט אותם אליה (נכון שגם שרידינו לא התקבלו תמיד בהבנה ובחום הראוי, אבל בכ"ז היה להם בית יהודי).

 

[schlomitsmile]

ראה בקישור המצורף בעיקר מעמ' 9 ואילך. היתה אמנם קבוצה קטנה של צוענים, שהנאצים לא ייעדו להשמדה,מה שמבדיל ומייחד את הגורל היהודי אז; אבל גורלם של רובם לא היה טוב משלנו.

 

[גרשון לב]

תודה על הרשימה היסודית בנוגע לצוענים

לא שמעתי מעולם, שבגטו לודז' היה איזור נפרד של צוענים.

 

[schlomitsmile]

השואה היתה יחידה במינה,שונה ממעשי רצח עםאחרים זה משפט שלי בתגובתי הקודמת. ועם זאת *אני* חשה אחוות-גורל לקורבנות של מעשי רצח עם אחרים. זה לא מחייב אף אחד אחר, זה מה שאני מרגישה. כמו (להבדיל אלף אלפי הבדלות) שאני מרגישה אחוות-גורל, כשהורים לילדים עם צרכים מיוחדים, מספרים על התמודדותם עם אטימות החברה ומוסדותיה, גם אם הילד שלהם מפגר, חולה או נכה, דבר השונה מהותית מהילד שלי, שהוא אספי (תסמונת אספרגר- הקצה התפקודי העליון של הספקטרום האוטיסטי).