ארץ המזלות- סיפור
ארץ המזלות בארץ המזלות, היו 13 ערים, 12 מהן, היו מוקפות בחומה שלאף אחד אסור לעבור, בכל עיר חיו בני אותו המזל. הכל בארץ המזלות היה מבוסס על אסטרולוגיה. לכל עיר היה את האופי שלה, לפי האוכלוסייה. בעם הטליים, למשל, תמיד היה מטען של מרץ באוויר, כולם שם היו אנשים נלהבים, זו הייתה עיר מלאת פעילות, וכשמשהו היה מעצבן, כולם מיד היו יוצאים להפגנה, מכינים שלטים, צועקים... ובסוף, הבעיות היו נפתרות, אבל בשביל הטליים זאת הייתה חוויה, הם כל כך אהבו להיות עם כולם, להלחם ביחד, גם אם לא עד הדבר הכי חשוב בעולם, לשמוח, לדבר, פשוט להיות עם אחרים. בעיר של השוורים כולם נורא עקשנים, אף אחד לא אוהב לוותר, ויש הרבה ויכוחים, אבל בסוף כולם בעיר יודעים, שאם אתה רוצה לנצח בויכוח, אתה רק צריך לשחד את האחרים. לשלם, להביא מתנות, זה תמיד עוזר. כולם שם נורא חומריים. אבל למרות שהדעות של כולם שם דומות, הם בכל זאת מתווכחים, כי כל אחד מתעקש להוכיח, שהוא הכי צודק. אצל התאומים זה נורא מגוון, אף אחד לא מכיר באמת את חברו, כי בכל פעם הם מתנהגים בצורה שונה, לעומת זאת, הם נורא משוחררים, ולא תהיה להם בעיה לעשות מה שבא להם בכל רגע, העיקר ליהנות, התקשורת באותה עיר, היא מאוד מפותחת גם כן, טלוויזיות, טלפונים ועוד כל מיני אמצעים שלא הצלחתי לגלות מה הם נמצאים בכל פינה. אם יבקר איזה דלי בעיר הסרטנים, הוא לא יצליח להבין בשום אופן מה קורה שם, למה כולם כל כך רגשניים, ולמה כל הזמן בוכים… אפשר למצוא שם המון סיפורים של סרטנים שסובלים מאהבה נכזבת. למסתכל מהצד, כל האנשים שם יכולים להראות נורא צבועים, או פשוט אומללים שמנשים לסחוט מחמאות מאחרים, בעצב מתלוננים על כל דבר שלא יצא להם טוב, לדעתם, ומצפים לשמוע את ההפך מהסביבה... הסרטנים שצברו כבר מספיק מחמאות מאחרים, פשוט לומדים להחמיא לעצמם, ובכך לסחוט מחמאות נוספות... אצל האריות אין אחד שלא מנסה תמיד להיות במרכז, כל אחד שם מת שיסתכלו עליו, שיזכרו אותו ויעריצו אותו, כל אחד רוצה לשלוט בכולם, למרות שלאף אחד שם אין ממש מעריצים, כי כל אחד עסוק בלהעריץ את עצמו... כולם נורא תחרותיים, ובטוחים שהם הכי מוצלחים, ולא פעם אפשר למצוא באמצע הרחוב הראשי ויכוח דרמטי וקולני במיוחד בין שני אריות, שכל אחד מנסה למשוך כמה שיותר תשומת לב... הם הרבה מאוד מתווכחים, למרות שלרוב כולם טועים... בעיר של הבתולות, נורא קשה לחיות, כי בכל דבר שאחד עושה, האחר ימצא כמה שיותר פגמים, ימתח ביקורות עצומות, יתנשא עד לגובה השמים, ויסביר שהוא יכול לעשות דבר הרבה יותר טוב... ואם במקרה ישכח בהסבר שלו פרט קטן, יצוץ בתול נוסף שידאג למתוח ביקורת, ולהסביר כמה שהקודם לא יוצלח... לא חסרו שם דיכאונות. אצל המאזניים דווקא אין שנאות גדולות ותחמונים, כולם מנסים להראות נחמדים, הרוב בהחלט מסתדרים. זה נכון שלכולם שם נורא קשה להחליט בקשר לכל דבר, אבל לפחות הם נהנים. לפעמים הכל שם יכול להראות נורא סתמי ולא מלהיב, אבל בשביל התושבים, שאוהבים לעזור, ולא במיוחד מחפשים הרפתקאות, זה מספיק. בעיר העקרבים מאוד קשה לחיות, לכל דבר שם יש עוצמה ענקית שלא תהיה בשום מקום אחר, לפעמים לטובה, ולפעמים זה ממש מזעזע. כל פעם קורה שם משהו אחר. כשעקרב מחליט לנקום, וזה קורה כל הזמן, יש לו הרבה דרכים, כל אחד מנסה להיות כמה שיותר חשאי, לכל אחד שם יש דרכים אחרות לנקום, חלקם מסתפקים בנקמה סתמית, וחלקם הולכים על הנקמה המרושעת ביותר, וכנראה שזאת הסיבה שכל הזמן נרצחים שם אנשים. גם שם, כמו אצל האריות, כל אחד מנסה לשלוט, אבל שם אף אחד לא מחפש את אור הזרקורים, כולם מנסים לשלוט באחרים, רק מאחורי הקלעים... גר שם גם קשת אחד, שחיפש אתגרים, הוא הגיע לעיר השכנה, של העקרבים, אבל לאף אחד לא איכפת שהוא שם, כולם מסתדרים אתו, אבל הוא, כנראה, רוצה לעזוב, הוא מחפש אתגר חדש, חופש. בעיר של הקשתים זה נראה נורא נחמד לחיות, רובם נורא נהנים מלעשות כלום, העיקר שיהיה חופש, והרבה, חלקם מוצאים את החופש שלהם באתגרים, בגלל זה יש הרבה קשתים בערים אחרות, אבל בדרך כלל הם חוזרים מאוד מהר, פשוט לא מתאים להם יותר אחרי שהם הצליחו באתגר, כי אז, זה כבר לא אתגר... אצל הגדיים כל אחד יודע מה קורה בכל מקום, ולאו דווקא בצורה רעה, הם פשוט נורא מתעניינים. כשהם מצליחים במשהו, הם לא בהכרח רצים לספר לכולם, אבל איכשהו תמיד כולם יודעים... איפה שגרים הדליים לא חסרה התנשאות, כי כל אחד בטוח שהוא הכי טוב ומוצלח, רובם סתם עושים רוח, חלקם באמת טובים, אבל כולם נורא מרובעים, תמיד הם בתוך המסגרת שלהם, ואף פעם לא מתלהבים יותר מדי, ככה זה, אצל הדליים. בעיר הדגים צריך לתלות בכניסה שלט שאומר ``זהירות, שביר``, כי כולם שם, כל כך פגיעים, שבשביל אנשים אחר
ארץ המזלות בארץ המזלות, היו 13 ערים, 12 מהן, היו מוקפות בחומה שלאף אחד אסור לעבור, בכל עיר חיו בני אותו המזל. הכל בארץ המזלות היה מבוסס על אסטרולוגיה. לכל עיר היה את האופי שלה, לפי האוכלוסייה. בעם הטליים, למשל, תמיד היה מטען של מרץ באוויר, כולם שם היו אנשים נלהבים, זו הייתה עיר מלאת פעילות, וכשמשהו היה מעצבן, כולם מיד היו יוצאים להפגנה, מכינים שלטים, צועקים... ובסוף, הבעיות היו נפתרות, אבל בשביל הטליים זאת הייתה חוויה, הם כל כך אהבו להיות עם כולם, להלחם ביחד, גם אם לא עד הדבר הכי חשוב בעולם, לשמוח, לדבר, פשוט להיות עם אחרים. בעיר של השוורים כולם נורא עקשנים, אף אחד לא אוהב לוותר, ויש הרבה ויכוחים, אבל בסוף כולם בעיר יודעים, שאם אתה רוצה לנצח בויכוח, אתה רק צריך לשחד את האחרים. לשלם, להביא מתנות, זה תמיד עוזר. כולם שם נורא חומריים. אבל למרות שהדעות של כולם שם דומות, הם בכל זאת מתווכחים, כי כל אחד מתעקש להוכיח, שהוא הכי צודק. אצל התאומים זה נורא מגוון, אף אחד לא מכיר באמת את חברו, כי בכל פעם הם מתנהגים בצורה שונה, לעומת זאת, הם נורא משוחררים, ולא תהיה להם בעיה לעשות מה שבא להם בכל רגע, העיקר ליהנות, התקשורת באותה עיר, היא מאוד מפותחת גם כן, טלוויזיות, טלפונים ועוד כל מיני אמצעים שלא הצלחתי לגלות מה הם נמצאים בכל פינה. אם יבקר איזה דלי בעיר הסרטנים, הוא לא יצליח להבין בשום אופן מה קורה שם, למה כולם כל כך רגשניים, ולמה כל הזמן בוכים… אפשר למצוא שם המון סיפורים של סרטנים שסובלים מאהבה נכזבת. למסתכל מהצד, כל האנשים שם יכולים להראות נורא צבועים, או פשוט אומללים שמנשים לסחוט מחמאות מאחרים, בעצב מתלוננים על כל דבר שלא יצא להם טוב, לדעתם, ומצפים לשמוע את ההפך מהסביבה... הסרטנים שצברו כבר מספיק מחמאות מאחרים, פשוט לומדים להחמיא לעצמם, ובכך לסחוט מחמאות נוספות... אצל האריות אין אחד שלא מנסה תמיד להיות במרכז, כל אחד שם מת שיסתכלו עליו, שיזכרו אותו ויעריצו אותו, כל אחד רוצה לשלוט בכולם, למרות שלאף אחד שם אין ממש מעריצים, כי כל אחד עסוק בלהעריץ את עצמו... כולם נורא תחרותיים, ובטוחים שהם הכי מוצלחים, ולא פעם אפשר למצוא באמצע הרחוב הראשי ויכוח דרמטי וקולני במיוחד בין שני אריות, שכל אחד מנסה למשוך כמה שיותר תשומת לב... הם הרבה מאוד מתווכחים, למרות שלרוב כולם טועים... בעיר של הבתולות, נורא קשה לחיות, כי בכל דבר שאחד עושה, האחר ימצא כמה שיותר פגמים, ימתח ביקורות עצומות, יתנשא עד לגובה השמים, ויסביר שהוא יכול לעשות דבר הרבה יותר טוב... ואם במקרה ישכח בהסבר שלו פרט קטן, יצוץ בתול נוסף שידאג למתוח ביקורת, ולהסביר כמה שהקודם לא יוצלח... לא חסרו שם דיכאונות. אצל המאזניים דווקא אין שנאות גדולות ותחמונים, כולם מנסים להראות נחמדים, הרוב בהחלט מסתדרים. זה נכון שלכולם שם נורא קשה להחליט בקשר לכל דבר, אבל לפחות הם נהנים. לפעמים הכל שם יכול להראות נורא סתמי ולא מלהיב, אבל בשביל התושבים, שאוהבים לעזור, ולא במיוחד מחפשים הרפתקאות, זה מספיק. בעיר העקרבים מאוד קשה לחיות, לכל דבר שם יש עוצמה ענקית שלא תהיה בשום מקום אחר, לפעמים לטובה, ולפעמים זה ממש מזעזע. כל פעם קורה שם משהו אחר. כשעקרב מחליט לנקום, וזה קורה כל הזמן, יש לו הרבה דרכים, כל אחד מנסה להיות כמה שיותר חשאי, לכל אחד שם יש דרכים אחרות לנקום, חלקם מסתפקים בנקמה סתמית, וחלקם הולכים על הנקמה המרושעת ביותר, וכנראה שזאת הסיבה שכל הזמן נרצחים שם אנשים. גם שם, כמו אצל האריות, כל אחד מנסה לשלוט, אבל שם אף אחד לא מחפש את אור הזרקורים, כולם מנסים לשלוט באחרים, רק מאחורי הקלעים... גר שם גם קשת אחד, שחיפש אתגרים, הוא הגיע לעיר השכנה, של העקרבים, אבל לאף אחד לא איכפת שהוא שם, כולם מסתדרים אתו, אבל הוא, כנראה, רוצה לעזוב, הוא מחפש אתגר חדש, חופש. בעיר של הקשתים זה נראה נורא נחמד לחיות, רובם נורא נהנים מלעשות כלום, העיקר שיהיה חופש, והרבה, חלקם מוצאים את החופש שלהם באתגרים, בגלל זה יש הרבה קשתים בערים אחרות, אבל בדרך כלל הם חוזרים מאוד מהר, פשוט לא מתאים להם יותר אחרי שהם הצליחו באתגר, כי אז, זה כבר לא אתגר... אצל הגדיים כל אחד יודע מה קורה בכל מקום, ולאו דווקא בצורה רעה, הם פשוט נורא מתעניינים. כשהם מצליחים במשהו, הם לא בהכרח רצים לספר לכולם, אבל איכשהו תמיד כולם יודעים... איפה שגרים הדליים לא חסרה התנשאות, כי כל אחד בטוח שהוא הכי טוב ומוצלח, רובם סתם עושים רוח, חלקם באמת טובים, אבל כולם נורא מרובעים, תמיד הם בתוך המסגרת שלהם, ואף פעם לא מתלהבים יותר מדי, ככה זה, אצל הדליים. בעיר הדגים צריך לתלות בכניסה שלט שאומר ``זהירות, שביר``, כי כולם שם, כל כך פגיעים, שבשביל אנשים אחר