ארץ ישראל שייכת לעם ישראל רק בגלל
התורה. מדוע כאשר אתם מדברים על ארץ ישראל אתם מערבים תמיד את ההיבט הדתי? לטעמי, ארץ ישראל היא המולדת שלי ותו לא. גישתך, המתבססת אך ורק על תחושת שייכות רגשית וחומרית, אינה עומדת במבחן המציאות. ניתן לסתור את דבריך הן ע"י התייחסות להיבט החיצוני, והן ע"י התייחסות למתרחש בעם פנימה. ללא הטיעונים הנובעים מן האמונה בה', מן העובדה שה' הנחיל לנו את הארץ, קשה מאוד מאוד לענות על התקפותיהם המילוליות והמעשיות של אלו הטוענים שנישלנו אותם מהארץ. מלבד זאת, גם לפי ההיבט הפנימי, אלו שאוהבים את הארץ, אלו שלא יהיו מוכנים להמיר את הארץ בכל מחיר, הם אלו שאהבתם לארץ נובעת מסיבות רוחניות. הירידה המואצת מהארץ וצמצום האהדה כלפיה בתוככי העם, הינם סימנים ברורים לכך שללא קשר אמיץ לרוחניות, הקשר שנוצר עם ארץ ישראל אינו בר-קיימא לדורי דורות והוא הולך ונחלש במשך השנים. זיקתו של עם ישראל לארץ ישראל מקורה בהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו בעת שבא במצוות ה' לארץ כנען. הבטחה זו נשנתה ביתר תוקף בהתגלות ה' אליו ב'ברית בין הבתרים'. הבטחה זו הפכה למציאות מעשית בצאת ישראל ממצרים ובקבלת הציווי לנחול את הארץ. מאז ישיבתו הראשונה של עמנו על אדמתו התפתחה אהבה עמוקה בלב בני העם לארץ ישראל, אהבה אשר אלפי שנות נדודים וניתוק לא היה בכוחן להקהותה. מיום גלות עמנו מארצו לא חדלו יהודים לפלס את דרכם ביבשה ובמרחבי ימים כדי לזכות לחונן את עפרה. יחידים וקבוצות עזבו את רכושם בארצותיהם, ועלו לארץ, אף שהדבר היה כרוך במחיר של המרת חיים נוחים בחיי סבל ומחסור. זכרונה של ארצנו לא נפקד מסדר התפילה, והיא מוזכרת בברכות היומיומיות. גם בעת שמחה וגם בשעת צער עולה שמה של הארץ בפי כל. אין יום אשר זכרון הארץ לא עולה בלבו של בן עמנו, כאשר הוא מתפלל, לומד תורה או מקיים מצוות. לעומת מורשת נרחבת עמוקה ושורשית זו, הזיקה העממית המבוססת על רגש אנושי בלבד הינה רדודה ביותר. אם בן ארץ הקודש חש כלפי ארצו תחושות זהות לאלו שחש רומני כלפי רומניה, המסקנה היא שהוא לא זכה לראות את התמונה בשלמותה. אין זה מיצוי של הקשר המיוחד, ואין כאן ביטוי מלא של הערכת סגולותיה הנאצלות של ארץ הקודש. המאבק אודות זכותנו על הארץ צובר תאוצה. העם כולו נפגע לא אחת ממעשי טרור ושטנה המופנים נגדו עקב המאבק הבלתי פוסק על ארצנו. אחת התשובות למצב, תשובה שבכוחה לחזק ולחשל אותנו, היא הגברת זיקתנו לארץ. הכרת ערכה המקודש של הארץ תסייע לכולנו להמשיך לחיות בה ולצפות לגאולה השלמה שתבוא במהרה ותגאל אותנו ואת האומה כולה ממסכת הייסורים שהיא עוברת.
התורה. מדוע כאשר אתם מדברים על ארץ ישראל אתם מערבים תמיד את ההיבט הדתי? לטעמי, ארץ ישראל היא המולדת שלי ותו לא. גישתך, המתבססת אך ורק על תחושת שייכות רגשית וחומרית, אינה עומדת במבחן המציאות. ניתן לסתור את דבריך הן ע"י התייחסות להיבט החיצוני, והן ע"י התייחסות למתרחש בעם פנימה. ללא הטיעונים הנובעים מן האמונה בה', מן העובדה שה' הנחיל לנו את הארץ, קשה מאוד מאוד לענות על התקפותיהם המילוליות והמעשיות של אלו הטוענים שנישלנו אותם מהארץ. מלבד זאת, גם לפי ההיבט הפנימי, אלו שאוהבים את הארץ, אלו שלא יהיו מוכנים להמיר את הארץ בכל מחיר, הם אלו שאהבתם לארץ נובעת מסיבות רוחניות. הירידה המואצת מהארץ וצמצום האהדה כלפיה בתוככי העם, הינם סימנים ברורים לכך שללא קשר אמיץ לרוחניות, הקשר שנוצר עם ארץ ישראל אינו בר-קיימא לדורי דורות והוא הולך ונחלש במשך השנים. זיקתו של עם ישראל לארץ ישראל מקורה בהבטחת הקב"ה לאברהם אבינו בעת שבא במצוות ה' לארץ כנען. הבטחה זו נשנתה ביתר תוקף בהתגלות ה' אליו ב'ברית בין הבתרים'. הבטחה זו הפכה למציאות מעשית בצאת ישראל ממצרים ובקבלת הציווי לנחול את הארץ. מאז ישיבתו הראשונה של עמנו על אדמתו התפתחה אהבה עמוקה בלב בני העם לארץ ישראל, אהבה אשר אלפי שנות נדודים וניתוק לא היה בכוחן להקהותה. מיום גלות עמנו מארצו לא חדלו יהודים לפלס את דרכם ביבשה ובמרחבי ימים כדי לזכות לחונן את עפרה. יחידים וקבוצות עזבו את רכושם בארצותיהם, ועלו לארץ, אף שהדבר היה כרוך במחיר של המרת חיים נוחים בחיי סבל ומחסור. זכרונה של ארצנו לא נפקד מסדר התפילה, והיא מוזכרת בברכות היומיומיות. גם בעת שמחה וגם בשעת צער עולה שמה של הארץ בפי כל. אין יום אשר זכרון הארץ לא עולה בלבו של בן עמנו, כאשר הוא מתפלל, לומד תורה או מקיים מצוות. לעומת מורשת נרחבת עמוקה ושורשית זו, הזיקה העממית המבוססת על רגש אנושי בלבד הינה רדודה ביותר. אם בן ארץ הקודש חש כלפי ארצו תחושות זהות לאלו שחש רומני כלפי רומניה, המסקנה היא שהוא לא זכה לראות את התמונה בשלמותה. אין זה מיצוי של הקשר המיוחד, ואין כאן ביטוי מלא של הערכת סגולותיה הנאצלות של ארץ הקודש. המאבק אודות זכותנו על הארץ צובר תאוצה. העם כולו נפגע לא אחת ממעשי טרור ושטנה המופנים נגדו עקב המאבק הבלתי פוסק על ארצנו. אחת התשובות למצב, תשובה שבכוחה לחזק ולחשל אותנו, היא הגברת זיקתנו לארץ. הכרת ערכה המקודש של הארץ תסייע לכולנו להמשיך לחיות בה ולצפות לגאולה השלמה שתבוא במהרה ותגאל אותנו ואת האומה כולה ממסכת הייסורים שהיא עוברת.