ארץ קטנה מוקפת אוייבים
ירדן מוקפת במעצמות אזוריות ובגופים אויבים הרואים בה יעד נוח להתקפות. לאורך שנות קיומה של הממלכה נאלצו העומדים בראשה, בעיקר המלך חוסיין ויורשו עבדאללה, לתמרן בין המדינות השונות בכדי לשרוד. אחת הבעיות המרכזיות של ממלכת ירדן, היא הגיאוגרפיה. ליתר דיוק- מיקומה של הממלכה. בבעיה כה רצינית עד כי השפעתה על הפוליטיקה הבינלאומית שלה- רבה. במערב - ישראל והגדה האיום העיקרי מגבולה המערבי של ירדן הייתה בעבר ישראל, אך שינוי בתפיסה זו חל בזמן אירועי ספטמבר 1970, עת נחלצה ישראל להגנת השלטון המונרכי בירדן מפני פלישה סורית אפשרית. היחסים המיוחדים בין ישראל לירדן ידעו שנים ארוכות של קשרים חשאיים. הסכם השלום ב-1994 היווה אקט פורמאלי שסגר את המעגל. בשנת 1970, הגיעה לשיא כוחה "מדינת אש"ף" שפעלה בתוך ירדן, בעיקר בקרב מחנות הפליטים הפלשתיניים. באותם ימים, היו אלפי מחבלים (וייתכן ואף עשרות אלפי מחבלים) נתונים למרותם של ארגוני הטרור ובראשם אש"ף בפיקודו של יאסר עראפת. ירדן, שחששה מהפיכה פלשתינית במדינתה, ביצעה טבח בקרב הפלשתינים והרגה כעשרת אלפים מהם, בעוד רבבות פלשתינים נסו צפונה לכיוון סוריה ולבנון. סוריה בתגובה, קידמה את צבאה לעבר הגבול הירדני מתוך מחשבה שכך תוכל להגשים את חזון "סוריה הגדולה", אך גיוס מילואים ישראלי העביר מסר כי ישראל לא תהסס להיחלץ לטובת ירדן, וכך נסוגו הסורים לאחור. האיום מצד הפלשתינים מעולם לא שכך, ועתה נוספו לו משקעים ויצרי נקם. נישואיו של המלך הנוכחי עבדאללה לראניה, יפהפייה פלשתינית ועתה מלכת ירדן, היה צעד של פיוס בין הירדנים לפלשתינים, אולם הפלשתינים טרם זנחו את חזונם להשליט שלטון משתי גדות הירדן. בימים האחרונים התגלו מצבורי נשק רבים בירדן המיוחסים לחמאס, ארגון שנחשד בתכנון לבצע פיגועים בירדן. בצפון - סוריה צפונית לירדן שוכנת לה סוריה, מדינה תומכת טרור שבמשך שנים החזיקה צבא מאומן ומצויד, ומנהיגיה ובראשם חאפז אל אסד, לטשו עיניהם לאיחוד סוריה וירדן תחת דגל אחד. האיבה בין הירדנים והסורים נמשכת גם היום מאחר והסורים רואים בירדן חיית מחמד אמריקנית ואילו הירדנים מצידם סבורים כי הסורים חותרים ללא הפסקה תחת שלטון המלך. אין זה נדיר לראות עיתונים ירדנים וסוריים מחליפים מהלומות מילוליות. ניסיון הכיבוש הסורי בשנת 1970 היווה נקודת משבר אולם לאחריה נזהרו הסורים מלאיים באופן ישיר על הממלכה לאחר שהבינו כי ישראל תמנע ניסיונות שכאלה.
ירדן מוקפת במעצמות אזוריות ובגופים אויבים הרואים בה יעד נוח להתקפות. לאורך שנות קיומה של הממלכה נאלצו העומדים בראשה, בעיקר המלך חוסיין ויורשו עבדאללה, לתמרן בין המדינות השונות בכדי לשרוד. אחת הבעיות המרכזיות של ממלכת ירדן, היא הגיאוגרפיה. ליתר דיוק- מיקומה של הממלכה. בבעיה כה רצינית עד כי השפעתה על הפוליטיקה הבינלאומית שלה- רבה. במערב - ישראל והגדה האיום העיקרי מגבולה המערבי של ירדן הייתה בעבר ישראל, אך שינוי בתפיסה זו חל בזמן אירועי ספטמבר 1970, עת נחלצה ישראל להגנת השלטון המונרכי בירדן מפני פלישה סורית אפשרית. היחסים המיוחדים בין ישראל לירדן ידעו שנים ארוכות של קשרים חשאיים. הסכם השלום ב-1994 היווה אקט פורמאלי שסגר את המעגל. בשנת 1970, הגיעה לשיא כוחה "מדינת אש"ף" שפעלה בתוך ירדן, בעיקר בקרב מחנות הפליטים הפלשתיניים. באותם ימים, היו אלפי מחבלים (וייתכן ואף עשרות אלפי מחבלים) נתונים למרותם של ארגוני הטרור ובראשם אש"ף בפיקודו של יאסר עראפת. ירדן, שחששה מהפיכה פלשתינית במדינתה, ביצעה טבח בקרב הפלשתינים והרגה כעשרת אלפים מהם, בעוד רבבות פלשתינים נסו צפונה לכיוון סוריה ולבנון. סוריה בתגובה, קידמה את צבאה לעבר הגבול הירדני מתוך מחשבה שכך תוכל להגשים את חזון "סוריה הגדולה", אך גיוס מילואים ישראלי העביר מסר כי ישראל לא תהסס להיחלץ לטובת ירדן, וכך נסוגו הסורים לאחור. האיום מצד הפלשתינים מעולם לא שכך, ועתה נוספו לו משקעים ויצרי נקם. נישואיו של המלך הנוכחי עבדאללה לראניה, יפהפייה פלשתינית ועתה מלכת ירדן, היה צעד של פיוס בין הירדנים לפלשתינים, אולם הפלשתינים טרם זנחו את חזונם להשליט שלטון משתי גדות הירדן. בימים האחרונים התגלו מצבורי נשק רבים בירדן המיוחסים לחמאס, ארגון שנחשד בתכנון לבצע פיגועים בירדן. בצפון - סוריה צפונית לירדן שוכנת לה סוריה, מדינה תומכת טרור שבמשך שנים החזיקה צבא מאומן ומצויד, ומנהיגיה ובראשם חאפז אל אסד, לטשו עיניהם לאיחוד סוריה וירדן תחת דגל אחד. האיבה בין הירדנים והסורים נמשכת גם היום מאחר והסורים רואים בירדן חיית מחמד אמריקנית ואילו הירדנים מצידם סבורים כי הסורים חותרים ללא הפסקה תחת שלטון המלך. אין זה נדיר לראות עיתונים ירדנים וסוריים מחליפים מהלומות מילוליות. ניסיון הכיבוש הסורי בשנת 1970 היווה נקודת משבר אולם לאחריה נזהרו הסורים מלאיים באופן ישיר על הממלכה לאחר שהבינו כי ישראל תמנע ניסיונות שכאלה.