ארצות הברית, טניס וגברים
טורניר וימבלדון האחרון היווה עבור רבים בעולם הטניס האמריקאי אינדיקציה לתהליך שמתמשך כבר זמן רב. למי שלא זוכר, הגמר בין הנשים שוחק בין שתי שחקניות אמריקאיות, אולי השחקניות הכי פופולאריות בטניס הנשי כיום. לעומת זאת - אצל הגברים, לראשונה מזה זמן רב, לא היה אף טניסאי אמריקאי בשמינית הגמר. למה זה קורה? הדעות חלוקות בין אילו הרואים פה מגיפה של ממש ובין אילו שטוענים שהכל זמני עד שרודיק יבוא וישתלט על חצי העולם שעדיין לא בידיים של יואיט. על רודיק עדיין מוטלת חובת ההוכחה לגבי יכולתו להתעלות בגראנד-סלאם כלשהו.מעבר לרודיק, קשה לראות באופק טניסאי אמריקאי שיהווה יורש ראוי למקנרו, קונורס, סמפראס ואגאסי. שני האחרונים אומנם עדיין לא פרשו (ולפחות אגאסי עדיין מפגין ניצוצות) אבל כל זה לא מעודד את מומחי הטניס בארה"ב שמנסים להבין מה לא בסדר כרגע. רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי ה- USTA, התאחדות הטניס בארה"ב. הטענות מתרכזות בשחיתות כספית, בירוקרטיה, אי יכולת לזהות, וממילא לטפח, כשרונות עולים ובעיקר - כשלון בעשיית יחסי ציבור לטניס והפיכתו למקור משיכה של ספורטאים מצטיינים. גם אם יש אמת בטיעונים האלה, צריך גם להסתכל על הטניסאים המובילים כיום ובעיקר על חוסר הכריזמה שלהם. בעבר היה לאמריקאים את הצבעוניות של מקנרו וקונורס, את הקאמבק של אגאסי ואת העבדוה השקט והקשה שהראה סמפראס (בעצמו לא ממש פצצת-כריזמה). כל זה נעלם כיום ואין אינדיקציה טובה יותר מאשר השוואה בין עם הטניס הנשי באותו צד של האוקיינוס. כי אפשר להגיד מה שרוצים על האחיות וויליאמס (והרוב נכון) אבל ברור שהן, יחד עם קפריאטי, סלש ודבנפורט מהוות את חמישיית הטניסאיות הטובות ביותר בעולם כרגע (וסליחה למרטינה,קים,ג´סטין וילנה). מעולם לא ידע הטניס הנשי בארה"ב עדנה רבה יותר והדבר התבטא היטב שנה שעברה באחוזי הרייטינג של מפגש הגמר ב- US Open בין ונוס לסרינה. המשחק משך למרקע כארבעים אחוז מכלל צופי הטלוויזיה, אירוע הטניס הנצפה ביותר אי פעם בטלוויזיה האמריקאית. גם השנה צפוי רייטניג גבוה (אולי אף יותר) באותה תחרות. כי אם האחיות וויליאמס לא יהיו בגמר, אז כנראה שקפריאטי תהיה, או אולי יותר טוב - דבנפורט (במיני קאמבק) מול סלש (בסופר קאמבק) והרי אין דבר שהאמריקאים אוהבים יותר מקאמבק טוב. ובאמת, ה- US open יהווה מבחן גדול, גדול עוד יותר מווימבלדון, עבור חבורת הטניסאים בכוכבים ופסים. הציבור האמריקאי לא יסלח על תצוגת נפל כמו שראינו בווימבלדון. לא רק רודיק יהיה תחת לחץ (אם כי הוא ישא ברובו) - גם בלייק, ג´ינפרי, דנט, פיש ורבים אחרים אשר סומנו מתי שהוא כיורשי סמפראס ואגאסי יהיו תחת עיניים בוחנות. הסצינריו הטוב ביותר עבור המארגנים יהיה כמובן רודיק מול סמפראס או אגאסי אבל אם זה לא יקרה ואם שוב נחזה בהדחות מוקדמות מביכות...ג´ון מקנרו כבר משחיז ציפורניים.
טורניר וימבלדון האחרון היווה עבור רבים בעולם הטניס האמריקאי אינדיקציה לתהליך שמתמשך כבר זמן רב. למי שלא זוכר, הגמר בין הנשים שוחק בין שתי שחקניות אמריקאיות, אולי השחקניות הכי פופולאריות בטניס הנשי כיום. לעומת זאת - אצל הגברים, לראשונה מזה זמן רב, לא היה אף טניסאי אמריקאי בשמינית הגמר. למה זה קורה? הדעות חלוקות בין אילו הרואים פה מגיפה של ממש ובין אילו שטוענים שהכל זמני עד שרודיק יבוא וישתלט על חצי העולם שעדיין לא בידיים של יואיט. על רודיק עדיין מוטלת חובת ההוכחה לגבי יכולתו להתעלות בגראנד-סלאם כלשהו.מעבר לרודיק, קשה לראות באופק טניסאי אמריקאי שיהווה יורש ראוי למקנרו, קונורס, סמפראס ואגאסי. שני האחרונים אומנם עדיין לא פרשו (ולפחות אגאסי עדיין מפגין ניצוצות) אבל כל זה לא מעודד את מומחי הטניס בארה"ב שמנסים להבין מה לא בסדר כרגע. רבים מפנים אצבע מאשימה כלפי ה- USTA, התאחדות הטניס בארה"ב. הטענות מתרכזות בשחיתות כספית, בירוקרטיה, אי יכולת לזהות, וממילא לטפח, כשרונות עולים ובעיקר - כשלון בעשיית יחסי ציבור לטניס והפיכתו למקור משיכה של ספורטאים מצטיינים. גם אם יש אמת בטיעונים האלה, צריך גם להסתכל על הטניסאים המובילים כיום ובעיקר על חוסר הכריזמה שלהם. בעבר היה לאמריקאים את הצבעוניות של מקנרו וקונורס, את הקאמבק של אגאסי ואת העבדוה השקט והקשה שהראה סמפראס (בעצמו לא ממש פצצת-כריזמה). כל זה נעלם כיום ואין אינדיקציה טובה יותר מאשר השוואה בין עם הטניס הנשי באותו צד של האוקיינוס. כי אפשר להגיד מה שרוצים על האחיות וויליאמס (והרוב נכון) אבל ברור שהן, יחד עם קפריאטי, סלש ודבנפורט מהוות את חמישיית הטניסאיות הטובות ביותר בעולם כרגע (וסליחה למרטינה,קים,ג´סטין וילנה). מעולם לא ידע הטניס הנשי בארה"ב עדנה רבה יותר והדבר התבטא היטב שנה שעברה באחוזי הרייטינג של מפגש הגמר ב- US Open בין ונוס לסרינה. המשחק משך למרקע כארבעים אחוז מכלל צופי הטלוויזיה, אירוע הטניס הנצפה ביותר אי פעם בטלוויזיה האמריקאית. גם השנה צפוי רייטניג גבוה (אולי אף יותר) באותה תחרות. כי אם האחיות וויליאמס לא יהיו בגמר, אז כנראה שקפריאטי תהיה, או אולי יותר טוב - דבנפורט (במיני קאמבק) מול סלש (בסופר קאמבק) והרי אין דבר שהאמריקאים אוהבים יותר מקאמבק טוב. ובאמת, ה- US open יהווה מבחן גדול, גדול עוד יותר מווימבלדון, עבור חבורת הטניסאים בכוכבים ופסים. הציבור האמריקאי לא יסלח על תצוגת נפל כמו שראינו בווימבלדון. לא רק רודיק יהיה תחת לחץ (אם כי הוא ישא ברובו) - גם בלייק, ג´ינפרי, דנט, פיש ורבים אחרים אשר סומנו מתי שהוא כיורשי סמפראס ואגאסי יהיו תחת עיניים בוחנות. הסצינריו הטוב ביותר עבור המארגנים יהיה כמובן רודיק מול סמפראס או אגאסי אבל אם זה לא יקרה ואם שוב נחזה בהדחות מוקדמות מביכות...ג´ון מקנרו כבר משחיז ציפורניים.
