אררררררררג...
הייתי כולי שמחה וקפצוצים לקראת בחינות סוף השנה - סוף סוף התפקסתי על איך מתאים לי להתבטא שם, איך אני רוצה להביא את עצמי. ישבתי שעות וימים ועברתי על שירים וחיפשתי מה שיתאים, ושמחתי באפשרויות וכו'. ועכשיו מסתבר שאני אהיה חייבת לשיר שירים של בנות. מי מחייב לכזה דבר? ולמה?! זה נעשה בעקיפין, כך שאני מאד מקווה שזו רק תוצאה ולא היתה הכוונה המקורית בעניין, אבל כך או כך זה אומר שכמעט כל השירים ששמחתי בהם והתלהבתי מהאפשרות לבצע פשוט לא הולכים להיות אופציות. הבחירה שלי הצטמצמה בזאת לגוונים של מתיקות, וורדרדות ובמקרה הטוב והקיצוני זנותיות. העומק היחיד שהם משאירים לי לדמויות (אלה שירי מחזמר) זה אם היא נאנסת (מאמי), נשארת עם החבר המכה שלה עד שהוא הורג אותה (אוליבר), או סתם חסרת עמוד שדרה שעושה רגשי לארוס שלה שמזדיין עם אחרות (שיער). דאמיט! במקום I've Got Life או שיער או מנצ'סטר או אפילו דונה, שאני מחבבת, משאירים לי לבחור אם לשיר את זה, או שיר מתקתק על כמה שזריחה זה נחמד. זה לא אני!!!!! אפילו מבחינת סולמות זה לא מתאים לי. איפה הביצים?! אפילו לא בקטע טרנסי, אפילו פשוט בקטע של שוויון, או שפיות, או כבוד לאומנות או לביטוי עצמי! איך אני אמורה לבטא את עצמי ככה?! זה מקום של אמנות, dammit! אני *יודעת* שהם לא קולטים מה הם עושים. זה לא מתאים לרוח בית הספר. איך מנהל בית הספר היה מרגיש אילו היו מכריחים אותו להופיע אך ורק לבוש בשמלת תחרה ורודה, והיו מאפשרים לו לנגן רק בכמה תווים הגבוהים ביותר שלו? אני אנסה נורא לשכנע אותם לשנות את ההחלטה, אבל אני מפקפקת שיתנו לי. אולי אני לפחות אצליח להזיז משהו לשנים הבאות.
הייתי כולי שמחה וקפצוצים לקראת בחינות סוף השנה - סוף סוף התפקסתי על איך מתאים לי להתבטא שם, איך אני רוצה להביא את עצמי. ישבתי שעות וימים ועברתי על שירים וחיפשתי מה שיתאים, ושמחתי באפשרויות וכו'. ועכשיו מסתבר שאני אהיה חייבת לשיר שירים של בנות. מי מחייב לכזה דבר? ולמה?! זה נעשה בעקיפין, כך שאני מאד מקווה שזו רק תוצאה ולא היתה הכוונה המקורית בעניין, אבל כך או כך זה אומר שכמעט כל השירים ששמחתי בהם והתלהבתי מהאפשרות לבצע פשוט לא הולכים להיות אופציות. הבחירה שלי הצטמצמה בזאת לגוונים של מתיקות, וורדרדות ובמקרה הטוב והקיצוני זנותיות. העומק היחיד שהם משאירים לי לדמויות (אלה שירי מחזמר) זה אם היא נאנסת (מאמי), נשארת עם החבר המכה שלה עד שהוא הורג אותה (אוליבר), או סתם חסרת עמוד שדרה שעושה רגשי לארוס שלה שמזדיין עם אחרות (שיער). דאמיט! במקום I've Got Life או שיער או מנצ'סטר או אפילו דונה, שאני מחבבת, משאירים לי לבחור אם לשיר את זה, או שיר מתקתק על כמה שזריחה זה נחמד. זה לא אני!!!!! אפילו מבחינת סולמות זה לא מתאים לי. איפה הביצים?! אפילו לא בקטע טרנסי, אפילו פשוט בקטע של שוויון, או שפיות, או כבוד לאומנות או לביטוי עצמי! איך אני אמורה לבטא את עצמי ככה?! זה מקום של אמנות, dammit! אני *יודעת* שהם לא קולטים מה הם עושים. זה לא מתאים לרוח בית הספר. איך מנהל בית הספר היה מרגיש אילו היו מכריחים אותו להופיע אך ורק לבוש בשמלת תחרה ורודה, והיו מאפשרים לו לנגן רק בכמה תווים הגבוהים ביותר שלו? אני אנסה נורא לשכנע אותם לשנות את ההחלטה, אבל אני מפקפקת שיתנו לי. אולי אני לפחות אצליח להזיז משהו לשנים הבאות.