Zadig
Well-known member
יש ספסל לצד תחנת אוטובוס ליד הכביש. עכשיו כשאתם ממוקמים אפשר להתחיל 
אני חולף מידי פעם עלפני הספסל הזה, יש עוד כמה,
אבל מאז שישבה שם אשה מסויימת, הוא הפך להיות הספסל.
האשה המסויימת, יש לה שיער שופע מחומצן, גלי וארוך.
שבוע שלם ברציפות היא ישבה על הספסל הזה, באותה זוית, יום ולילה.
כשהיו עוברים צעירים בדרכם לספורט הסמוך, היא פנתה אליהם לבקש מים.
מניחים את הבקבוקים במרחק מטר וחצי ממנה, ומתרחקים.
בכל פעם שעברתי ונערים סביבה, שמעתי קטעים מהסיפור שלה.
ובכן,
היא חתיכת זבלה, שחזרה לבית משפחתה אחרי שנים של חיים פרועים.
אחיה שגרים בבית ההורים שאינם כבר, לא מוכנים שהבושה הזאת תגור אצלם,
אז היא כל הזמן ברחובות המעטים של השכונה.
בכל מקום שנמצאים רואים אותה.
לכל אחד היא מוכרת סיפור אחר.
כל הסיפורים עצובים ודורשים תמימות.
לפעמים יש לה אוהל סיירים שהיא ממקמת בחצר של מישהו.
המישהו מברר עליה, חוזר נסער, ומגרש אותה בצעקות ואיומים.
כך היא הגיעה לשבת בספסל החיצוני הזה.
הבנתי שזה עונש שגזרו עליה.
עליה להקפיד לשבת שבוע שלם לעיניי כל, בלי אוכל, ואולי יסלחו לה.
אחרי השבוע היא נעלמה. זה היה בסוכות.
ואתמול,
יצאתי לחלץ עצמות בין ישיבה לישיבה, וראיתי אותה שוב.
יפה ונקיה, עם שביס מפואר.
ישבה על ספסל פנימי בתוך השכונה.
בחברתה גבר.
הוא דיבר על טראמפ [?] וכחותינו [?] ושלא תדאג...
היא לפתע פרמה את השביס שהפך לסמרטוט ארוך,
פרעה שיערותיה,
והחלה ללפף שוב את השביס...
אני חולף מידי פעם עלפני הספסל הזה, יש עוד כמה,
אבל מאז שישבה שם אשה מסויימת, הוא הפך להיות הספסל.
האשה המסויימת, יש לה שיער שופע מחומצן, גלי וארוך.
שבוע שלם ברציפות היא ישבה על הספסל הזה, באותה זוית, יום ולילה.
כשהיו עוברים צעירים בדרכם לספורט הסמוך, היא פנתה אליהם לבקש מים.
מניחים את הבקבוקים במרחק מטר וחצי ממנה, ומתרחקים.
בכל פעם שעברתי ונערים סביבה, שמעתי קטעים מהסיפור שלה.
ובכן,
היא חתיכת זבלה, שחזרה לבית משפחתה אחרי שנים של חיים פרועים.
אחיה שגרים בבית ההורים שאינם כבר, לא מוכנים שהבושה הזאת תגור אצלם,
אז היא כל הזמן ברחובות המעטים של השכונה.
בכל מקום שנמצאים רואים אותה.
לכל אחד היא מוכרת סיפור אחר.
כל הסיפורים עצובים ודורשים תמימות.
לפעמים יש לה אוהל סיירים שהיא ממקמת בחצר של מישהו.
המישהו מברר עליה, חוזר נסער, ומגרש אותה בצעקות ואיומים.
כך היא הגיעה לשבת בספסל החיצוני הזה.
הבנתי שזה עונש שגזרו עליה.
עליה להקפיד לשבת שבוע שלם לעיניי כל, בלי אוכל, ואולי יסלחו לה.
אחרי השבוע היא נעלמה. זה היה בסוכות.
ואתמול,
יצאתי לחלץ עצמות בין ישיבה לישיבה, וראיתי אותה שוב.
יפה ונקיה, עם שביס מפואר.
ישבה על ספסל פנימי בתוך השכונה.
בחברתה גבר.
הוא דיבר על טראמפ [?] וכחותינו [?] ושלא תדאג...
היא לפתע פרמה את השביס שהפך לסמרטוט ארוך,
פרעה שיערותיה,
והחלה ללפף שוב את השביס...
נערך לאחרונה ב:
