בניין פיעל בעבר - שאלה על החלטת האקדמיה
שמתי לב שבלשון התנ"ך בניין פיעל (בשלמים) הוא בעצם פִּיעַל (פתח) למשל חִזַּק, בִּצַּע ועוד.
 
לפי החלטת האקדמיה ללשון (ישיבות המליאה קעד-קעה, רמח) הוחלט ש:
 
 
"בבניין פיעל הפעלים בעבר נסתר מנוקדים בצירי בהברתם השנייה, כגון דִּבֵּר, לִמֵּד, שִׁבֵּר.
כשע' הפועל או ל' הפועל היא רי"ש, יש הנוקטים פתח בע' הפועל, כגון סֵרַב, בֵּרַךְ, שֵׁרַת, תֵּאַר.
במקרא רוב הפעלים בבניין פיעל הבאים בהקשר מנוקדים בפתח, כגון לִמַּד, ויש גם פעלים המנוקדים בסגול, כגון דִּבֶּר".
 
כעת השאלה, מדוע האקדמיה החליטה לנהוג כך נגד רוב ההיקרויות בתנ"ך? האם ההחלטה מתבססת על לשון חכמים שבה זה היה נהוג? (לא ברור לי אם זה היה נהוג בלשון חכמים ולכן אני שואל). האם יש אילו יתרונות בצורת המיעוט בתנ"ך לעומת צורת הרוב בתנ"ך?